אור ברסלב

חדושי רעא על תלמוד בבלי· רבי עקיבא איגר

גיטין · דף פג.

דף פב:

נענה ר"ט (עמ"ש לק' פ"ד).

שם נענה רבי עקיבא וכו' ונתארמלה או נתגרשה ועמדה ונישאת לא זכיתי להבין דלמאי נקיט ונתארמלה הא גם בחיי השני תוכל להנשא לאחר דבזה מבטלת הגט ולא תפסי קדושי שני, הן אם נפרש דתנשא בחיי המגרש דבדרך נשואי' עברה ג"כ ע"ת הן אם נפרש אחר מיתת המגרש כמ"ש תוס' עכ"פ מצד נשואי השני אין כאן עיכוב כיון דהגט בטל למפרע ולא נתפסו קדושי שני אלא דגורמת דלמפרע בני' ממזרי' ובזה אינה חוששת כמו דאינה חוששת אחר שמת השני או גירשה וצ"ע.

שם דבר אחר הרי שהי' זה שנאסרה כהן וכו' אלא בחוץ. תמוה לי איך יתרץ זה רבי עקיבא לנפשי' הא מ"מ בחוץ לנכרי הוי גט כמפורש במתני' לקמן וממילא כיון דשייר לנכרי אסורה לנכרי משום א"א דאלו [פנוי'] לנכרי ליכא דאו' כמ"ש תוס' ספ"ק דיבמות וזו אסורה משום א"א, וא"כ יקשה ג"כ כיון דבחוץ לפלוני דהגט אינו גט כלל אסורה לכהונה משום צד גרושין, מכ"ש בחוץ לנכרי, כיון דנשארה א"א לגבי נכרי צד האישות זאת תאסר לאחרים, וכן מה דפרכי' ר' יהושע דמקיש קודם הוי' שני' לקודמי הוי' הראשונה, תקשי לנפשיה בחוץ לנכרי דקודמי הוי' הראשונה לא היה שוב אישות ומותרת לנכרי ה"נ בעי' אחר הוי' השני, ולומר דבאמת רוצה להקשות גם על חוץ לנכרי דלא הוי גט אינו במשמע [דיהי' שוב] הולך על מתני' דחוץ לנכרי, וצע"ג.

אלא מעתה בת אחיו לא ישא. עיין יבמות דף צ"ט ע"א תוד"ה ספק א"א.

שם אלא מעתה בת אחיו לא ישא, איני יודע מה הוא זה הדמיון דבת אחיו אינה נופלת לפניו ליבום כלל וליכא עקירה מה"ת משא"כ הכא בע"מ דנופלת לפניו ליבום דהא אינה ערוה לו. אלא דא"י לקיים מצות יבום דאז יעבור על התנאי והגט בטל ועבדה איסור בנשואי אחיו אבל עכ"פ עתה שהגט קיים נופלת לפניו ליבום משום הכי מקרי עקירה מן התורה דנופלת לפניו ליבום ואינו מיבמה, וצע"ג.

שם אלא מעתה בת אחיו לא ישא, היינו פירכא, לא זכיתי להבין דהא אינו מהדומה דהתם לא נפלה לייבום כלל דכך אמרה תורה שזקוקה ליבם שלא במקום ערוה ולא הוי עקירה משא"כ הכא בתנאי דנופלת לפניו לייבום דהא גם ליבם הגט התיר', אלא דא"א לו ליבם דאז יעקר התנאי ויהי' בטל וכמ"ש תוס' לעיל ד"ה אפי' לא נתגרשה דמה"ט אינה פוטרת צרתה דלא דמי לאחות אשה דאכתי לא הוי א"א עד שתבעל ותעבור ע"ת, (ואני מספק אם היא פטורה מחליצה די"ל דאין זה בכלל כל שאינו עולה לייבום, כיון דרק מחמת עקירת התנאי א"ע ליבום) ובזה כיון דזקוקה לו ואעפ"כ א"י לייבם זהו הוי גרם לעקור מצוה בתורה וצע"ג.

שם מודה ר"א וכו'. תמוה לי על השמטת הפוסקים ראשונים ואחרונים את זאת הא נ"מ לדידן באומר חוץ מעובד כוכבים פלוני דהגט כשר ובזה קיימא הסברא דבנשאת לאחר דמותרת אח"כ גם לזה העובד כוכבים לכשיתגייר דהואיל ופסקה פסקה.

מודה ר"א באמר חוץ מפלוני והלכה וניסת לאחד מהשוק ונתארמלה או נתגרשה שמותרת לזה שנאסרה עליו. והפוסקים השמיטוהו דכיון דקי"ל כרבנן הגט בטל לגמרי. ותמהני הא נ"מ לדינא גם לדידן באומר חוץ מנכרי ועבד דלא הוי שיור כדאיתא במתני' ב' ובכה"ג בנשאת לאחר ומת או נתגרשה תהיה מותרת לנכרי ועבד שנתגיירו ושנשתחררו דלענין זה קיימא דר"א כיון דאפסקה אפסקה וצ"ע (ובזה תהיה מיושב קושית תוס' ד' פ"ג ב' ד"ה מודה. אך הא אמרינן בסוגיא דהשיב ר"ש ב"א ע"ז עיי"ש). ובאמת מה"ט קשה לי בסוגיא דאמרינן דבר אחר הרי שהיה זה שנאסר כהן וכו' אלא בחוץ. דאיך יתרץ זה ר"ע לנפשיה הא בחוץ מנכרי גם לדידיה הוי גט כיון דשייר לנכרי אסור לנכרי משום א"א דאילו פנויה לנכרי ליכא איסור דאורייתא כמ"ש תוס' ספ"ק דיבמות אבל זו אסורה מדאורייתא משום א"א לאחר שיתגייר ג"כ אסורה לו. ויקשה ג"כ דבחוץ לפלוני דאינו גט ואסורה לכהן משום צד גירושין. מכ"ש בחוץ לנכרי כיון דנשאר צד א"א לנכרי דתתסר לעלמא משום צד א"א. וכן פירכא דר' יהושע דמקיש קודמי הויה שנייה לקודמי הוי' ראשונה דלא היה בה אישות תקשי לנפשיה מבחוץ לנכרי וצ"ע.

קשה לי אמאי השמיטו הפוסקים הברייתא מודה ר"א במגרש וכו' חוץ מפלוני והלכה ונישאת וכו' דאף דלא קי"ל כר"א בחוץ מ"מ נ"מ באומר חוץ מפלוני והוא נכרי דהגט כשר ופלוני אף אחר שנתגייר אסור בה משום אשת איש, ובזה אם נשאת לאחר ונתארמלה או בנתגרשה תהיה מותרת לו כמו לר"א במחוץ לפלוני, וכפי הנראה ההלכה כברייתא זו מדפרכינן על ר"ט ורבי עקיבא בפשיטות אילימא בחוץ משרי שרי ר"א דתניא וכו' וצ"ע.

אשר כתב ליישב קושייתי בגיטין, האמת שהם דברי השכל וכל דילדא אימא כוותיה תלד, אבל הלא אנחנו צריכים לאהוב את האמת דבחוץ ל"ש כלל ענין אגידא בי', דלגבי זה שגירש הוי כריתות מעליא מיד, ואם /ואף/ אם תעבור ותנשא לאחר מ"מ נתקיים הגירושין לגבי זה. ובקראי מכ"ק שהביא הקושיא בשם שער המלך עמדתי משתומם איך אפשר להוציא זה מפה, עד שפתחתי דברי הספר שעה"מ וראיתי שבאמת כ"כ ושהוא פשוט מאד.

ומ"ש ידידי שסתר תירוצו מדברי הריטב"א, לא שסתר תירוצו אלא שתמה דדברי הריטב"א הם פלא, דבאמת פשיטא ופשיטא ל"ש ביה ענין אגידא בי', ולזה לא נייח ליישב קושי' בהקדם דברים תמוהים. גם אם איתא דר"א הוכיח זה מקרא יקשה לר"י דלא יליף לה ר"א מקרא דאפילו לאיש א', ומנ"ל לר"א הסברא זו דבנשאת לזה נתרוקן לו האישות ומותרת לכ"ע וע"כ דמסברא ס"ל כן, א"כ ה"נ לדידן.

תוד"ה ועמדה (עי' שו"ת סי' קכ"ט).

תוכן העניינים

חדושי רעא על תלמוד בבלי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה