אור ברסלב

חדושי רעא על תלמוד בבלי· רבי עקיבא איגר

גיטין · דף פב.

דף פא:

במתני'. מה דהקשה אחי הרב נ"י במה דמשמע בדברי שו"ת הרא"ש שבב"י אה"ע סס"י ל"ח דבחוץ מפלוני יכול לבטל ולהתירה גם לפלוני בדיבור בעלמ' והוא נגד מתני' ערוכה במקומה כיצד יעשה יטלנו ממנ' ויחזור ויתננו לה, גם אם בחוץ מהני דיטול השיור בדיבור בעלמא אף דהוי שב וא"ת וגם לצעור' מכוין א"כ ה"ה בתנאי כה"ג ויקשה מזה על הב"ש סי' קמ"ג סט"ז, לפום רהיטא יפה תמה אחי נ"י, אולם נ"ל דבזה עדיף יותר לר"א מלרבנן דדווקא לרבנן דבחוץ לפלוני אינה מגורשת כלל א"כ בשעת נתינת הגט לא חלו הגירושין ולא הי' נתינ' הגט שום פעול' להתירה א"כ בזה לא מהני מה שאומר אח"כ אף לפלוני דא"כ כל מעש' הגירושין נעשי' בדיבור בעלמא בלא נתינה משא"כ לר"א דבעידן הנתינת גט הותר' לכ"ע לבר מפלוני בזה יכול להוסיף אח"כ בדיבור לבטל השיור ששייר לפלוני וממילא מותרת גם לזה ע"י הנתינה ראשונה כיון דביטול השיור וא"כ י"ל למה דהי' ס"ל להרא"ש לפרש דהאיבעי חזר ואמר אף לראובן ושמעון מיירי שאמר כן אחר שמסר הגט לידה היינו מפרשים באמת דהאיבעי קאי רק לר"א ולמד הרא"ש מזה דמדר"א בחוץ נשמע לדידן בתנאי דג"כ חלו הגירושין עכ"פ באם יתקיים התנאי דיכול ג"כ לבטל התנאי בדיבור בעלמ' משא"כ לרבנן דבשעת נתינה לא התחיל שום גירושין מש"ה בעינן שיטלנו ממנה.

ובזה מיושב גם כן מה דכתב הרא"ש בשו"ת אח"כ דע"כ האיבעי מיירי באמר כן קודם שמסר הגט לידה מדאמרי' מאי דשרא אסור ואם איתא דכבר מסר לידה הגט איך יכול לאסור מה שכבר הותרה, ולכאורה יקשה הא י"ל דהאיבעי קאי לרבנן דעדיין לא הותרה ושפיר אמרינן מאי דשרי אסור היינו מה שהי' רוצה להתיר מתחלה, ולפי הנ"ל ניחא דדברי הרא"ש בדרך ממ"נ דאם האבעיא לרבנן פשיטא ופשיטא דמיירי קודם מסירת הגט כדקתני להדיא במתניתן כיצד יעשה וכו' אלא דאף אם תפרש דהאיבעי' לר"א ג"כ מוכח דמיירי קודם המסיר' מדאמרי' מאי דשרי ולר"א דכבר הותרה איך יכול לאסרה.

גם מה דהקשה אחי הרב נ"י על הב"ש בסימן קמ"ג, נ"ל דהא כל עיקר סברת הב"ש דבתנאי דשוא"ת כיון דמותרת מיד להנשא ונגמרו כל הגרושין מש"ה א"י להוסיף, וא"כ י"ל דווקא היכי דנגמרו לגמרי הגרושין והותרה לכל בזה הוי נתפרדה החבילה ובעלה כאחר דמי, משא"כ בחוץ דעכ"פ עדיין אגוד' ביה דמכחו אסור' לפלוני שפיר יכול להתירה לפלוני ודמי לתנאי דקום ועשה באופן דלא התחיל עדיין הגרושין בשעת נתינה גרע מתנאי ולר"א הוי כתנאי דקום ועשה דבדיבור בעלמא מהני כנלע"ד.

שם ויאמר לה הרי את כו'. אבל אם יאמר לה סתם ה"ז גיטך לא מהני כיון דמעיקרא אמר בהדיא אלא לפלוני אי אמר בתר הכי ה"ז גיטך לא מבטל מה דאמר מעיקרא בהדיא, הר"ן. אבל הרמב"ם כ' או יאמר ה"ז גיטך.

תוד"ה המגרש ומיהו נראה לר"י כו', כן מסקנת רוב הפוסקים, ואם נשאת לאחיו של אותו פלוני ומת אינה פוטרת צרתה דאינו דומה לאחות אשתו כיון דעתה אינה ערוה עליה אלא דא"י לעבור על תנאי ואם יעבור ויקחנה בטלה האישות למפרע ולא הוי צרתה. והיא עצמה מסתפק הרשב"א ריש יבמות אי צריכה חליצה או לא.

תוכן העניינים

חדושי רעא על תלמוד בבלי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה