חדושי רעא על תלמוד בבלי· רבי עקיבא איגר
גיטין · דף עה.
תוס' ד"ה לאפוקי וכו' ואם תאבו ושמעתם נמי רוב מצות ע"י שליח, לשון זה מוקשה דהא המעשה צריך להיות אפשר ע"י שליח, והמצות הם התנאי והו"ל לומר דהמעשה דהיינו השכר אפשר שנותן הקב"ה ע"י שליח, וצע"ג.
תוס' ד"ה אלא אמר רבא וכו' אלא שרוצה ליישב אליבא דרבנן דרבי. לפי זה נצטרך לומר דרבא ס"ל כרב יהודא דס"ל דרבנן ור"מ פליגו ג"כ בע"מ ולא כר' יוחנן דס"ל דבע"מ כ"ע מודה דכמעכשיו דמי אבל זה דוחק דא"כ הו"ל לפסוק כרבנן ור"ה דס"ל כמעכשיו דמי בפשיטו משום דס"ל דלכ"ע כמעכשיו דמי.
ולולי דבריהם הקדושים הי' י"ל דבאמת ס"ל לרבא כרב יודא ממש דבע"מ ג"כ פליגי וההלכה כרבנן והיינו דע"מ הוי ספק כמ"ש תוס' לעיל והיינו לפי"מ דס"ל לתוס' בפשיטות בסוגיין ד"ה דתנאי וכו' דהא דבעי' תנאי בדבר א' ומעשה בדבר אחר היינו דלא יהא סותר המעשה וא"כ י"ל הא דהחזירו יצא משום ממנ"פ אם ע"מ כאומר מעכשיו הי' שלו למפרע ואם לאו כאומר מעכשיו א"כ תנאי סותר המעשה וזכה מיד באתרוג אבל לא החזירו לא היינו דשמא כאומר מעכשיו דמי ואינו סותר המעשה והתנאי קיים וק"ל.