חדושי רעא על תלמוד בבלי· רבי עקיבא איגר
גיטין · דף עד.
מאי ותתן כו', בקידושין (דף ס') עלה דמתני' דהתם אמרי' סתם ר"ה אמר והוא יתן ול"א מאי ויתן. ונ"ל דבשלמא הכא בגמרא אלו אמר פלוגתייהו סתם בדרך פלוגת' לדינא היה אפשר לומר דטעמא דר"ה לאו משום דע"מ הוי כאומר מעכשיו אלא משום דזמנו ש"ש מוכיח והיינו לל"ב דלעיל (דף ע"ב) דאפשר דר"ה ס"ל לגמרי הלכה כר"י אף בע"פ מש"ה אמר מאי והיא תתן היינו דאמר כן ר"ה בדרך פירוש אמתני' אף דסתם מתני' ס"ל לעיל דל"א זמנו ש"ש מוכיח אעפ"כ אמרי' והיא תתן וע"כ משום דע"מ כמעכשיו. אבל בקידושין דמיירי אף בכסף דל"ל משום זמנו ש"ש הוא שפיר אמרי' בסתמא ד"ה והוא יתן כיון דליכא למטעי וק"ל.
ובזה מיושב דברי תוס' בשמעתין ד"ה א"ב. כ' דהומ"ל א"ב דנקרע שטר קידושין ובסוגיא דקידושין כ' תוס' סתם דלא הומ"ל א"ב דנאבדו דהא נתאכלו המעות קידושין מקודשת ולא הקשו דהומ"ל א"ב בשטר קידושין ונקרע. וע' במהרש"א ודבריו תמוהים. ולפי הנ"ל ניחא דבקידושין דאמרי' בסתם ר"ה אמר והוא יתן מש"ה אילו לא היינו מוצאים נפקותא רק בשטר קידושין ונקרע היה אפשר לומר דטעמא דר"ה משום זמנו ש"ש מוכיח אף דבשטר קידושין לא תקנו זמן מ"מ סתמא דמלתא כותבין זמן כמ"ש תוס' לעיל (דף יו"ד ע"א) ד"ה כי קתני. מש"ה הוצרך הש"ס למצוא נפקות' גם בקידושי כסף וכיון דגם בזה שייך פלוגתייהו מוכרח דטעמא דע"מ כאומר מעכשיו. אבל בסוגיין דאמרי' וכן נמי בקידושין ואתמר מאי ויתן דגם בקידושין נקט פלוגתייהו בפירוש דמתני' א"כ אף אי איירי בשטר קידושין מוכח דטעמא דע"מ כאומר מעכשיו דהא סתמ' דמתני' לא ס"ל כר"י דאמר זמנו ש"ש מוכיח כ' תוס' דהומ"ל דנ"מ בנקרע (ועי' שו"ת סי' ר"ד).
תד"ה א"ב. ולעיל גבי גט הומ"ל נמי שפשטה ידה כו'. לפמ"ש הר"ן (בקידושין דף רל"ד) להקשות האיך אמרי' דא"ב דפשטה ידה וקבלה קידושין מאחר הא לר"ה צריכין גט כדין א"א שפשטה ידה וקבלה קידושין מאחר דהוי כאומרת גרשתני דאפי' שלא בפניו נאמנת להחמיר משום חזקה דאין אשה מעיזה בפניו (בסוף פ' המגרש). ותי' דהכא לא הוי כאומרת גרשתני די"ל דמה דקבלה קידושין מאחר דסברה שמא לא יקיים תנאי ולא יתן לה המעות ע"ש. א"כ מה הקשו תוס' דגבי גט לימא דא"ב פשטה ידה הא גם לר"ה צריכה גט דכיון דע"מ לאו כאומר מעכשיו ובודאי עדיין אינה מגורשת והוי א"א מעליא. וא"כ מה דפשטה ידה לקבל קידושין מאחר הוי כאומרת שגרשה בגט אחר לחלוטין או שאמרה מחולין לך ותתגרש מכאן ולהבא. וא"ל כיון דכבר נתן לה גט לחול לאחר זמן בתנאי הוי עכ"פ כמו קטטה ביניהם דאינה נאמנת לומר גרשתני דליכא חזקה דאין אשה מעיזה כמ"ש הרא"ש להדיא ביבמות (דף קט"ז) ע"ש, א"כ י"ל דאפי' קצת חזקה ליכא וא"נ אפי' לחומרא. ואי דעדיין יקשה על מה שפירש המהרש"א בכוונת תוס' דקבלה קדושין מאחר. מן עוד א' אחר קיום התנאי דלר"ה א"צ גט כיון דהקדושין הב' תפסי לא תפסי קידושין הג'. והא בזה הוי כמו א"א דעלמא ידה. מ"מ י"ל דנ"מ דפשטה ידה וקבלה קידושין מאחר. אחר קיום התנאי דהגט נתקדשה לאחיו של המקדש דלר"ה א"צ גט דאף אם גרשה זה הוי גרושת אחיו. והר"ן שהקשה היינו על לשון הגמרא דקבלה קידושין מאחר דהו"ל לומר דקבלה קידושין מאחיו. אבל מ"מ דברי המהרש"א נכוני' דהומ"ל א"ב בכה"ג.
ודע דמדברי הר"ן הנ"ל י"ל דנסתר מ"ש הגט פשוט בספרו עזרת נשים הובא במ"ל דהך דינא דהאשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת. היינו רק בנשואה ולא בארוסה דיכולה להעיז ע"ש. א"כ מה הקשה הר"ן הא הכא מיירי רק בקדשה והיא ארוסה נימא בכה"ג גם לחומרא ל"ח כיון דליכא חזקה אע"כ דאין חילוק.
מה שהקשה לי בגיטין (דף ע"ד) דהקשו תוס' דגבי גט לימא ג"כ איכא בינייהו דפשטה ידה הא הר"ן הקשה היאך אמרינן א"ב דפשטה, הא גם לר"ה צריכה גט כדין א"א שפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר, דס"ל לר"ה סוף גיטין דצריכה גט, דהוי כאומרת גרשתני, ואף שלא בפניו נאמנת להחמיר דמ"מ איכא קצת חזקה דאינה מעיזה, ותירץ דהכא לא הוי כאומרת גירשתני די"ל דמה שקבלה קידושין מאחר דסוברת שמא לא יתקיים התנאי שלא יתן לה המעות וא"כ ממילא ליתא לקושיית תוס' הנ"ל דגם לר"י צריכה גט, כיון דע"מ לאו כמעכשיו והיא ודאי עדיין א"א א"כ במה דפשטה הוי כאומרת גרשתני בגט אחר לחלוטין, או שאמר מחולין לך ותתגרש מכאן ולהבא, עכ"ד.
לענ"ד י"ל דכיון דגירשה ע"ת הוי כקטט בינו לבינה, דליכא חזקה דאינה מעיזה וא"צ לומר גרשתני, כמ"ש הרא"ש יבמות, א"כ י"ל דאפילו קצת חזקה ליכא וא"נ אפילו לחומרא.
ואמנם יקשה על המהרש"א בכוונת תוס' דפשטה ידה וקבלה קידושין מן עוד אחד אחר קיום התנאי, דלר"ה א"צ גט, כיון דקדושין דב' תפסי לא תפסי קדושין דג' עיי"ש, והא בזה הוי כמו א"א דעלמא דפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר דצריכה גט, ויראה דג"ז לא ק"מ, די"ל בפשטה ידה וקבלה הקדושין לאחר קיום התנאי, מאחיו של המקדש הב' דלר"ה א"צ גט, דאף אם גירשה הוי גרושת אחיו, וקושיית הר"ן היא על לישנא דהש"ס וקבלה קדושין מאחר, דהו"ל לומר וקבלה קדושין מאחיו, אבל מ"מ דברי המהרש"א נכונים דהומ"ל א"ב כה"ג, דקדושין דהג' היה לאחיו של הב'.
גם י"ל לדינא דא"א שפשטה ידה וקבלה קדושין מכהן לא הוי כאומרת נתגרשתי, כיון דמ"מ הוו קדושין אלו בעבירה, וכדומה ראיתי סברא זו לאחד מגדולי האחרונים אין בזכרוני למי, וא"כ ע"כ דקושיית הר"ן ג"כ על לישנא דהגמרא, דנקט סתם וקבלה קדושין מאחר, דהו"ל לומר בקבלה קדושין מאחר כהן, אבל דברי המהרש"א יש להם קיום, דהומ"ל הנ"מ בכה"ג בקבלה קדושין מכהן.
[ואי אשמעי' גבי גירושין דלא כסיף למיתבעה. לא זכיתי להבין דאם נדון דרוצה, דתולה הגט במתן מעות בכדי שתהא מוכרחת לזרז ליתן לו המעות דתחוש שיחזור מהגט ומש"ה אינו רוצה שיהי' גט במעכשיו דתהי' בטוח' בגרושין ולא תהי' מוכרחת לזרז בנתינת המעות, א"כ מה בכך דלא כסיף למתבעה הא גם אם יתבענה הא אינה מחויבת בחיוב ליתן לו עפ"י תביעתו דבידה לקיים התנאי לאימת שתרצה, ואיך תלי' זה בתביעתו אם יתבע או לא יתבע.]