אור ברסלב

חדושי רעא על תלמוד בבלי· רבי עקיבא איגר

גיטין · דף מב.

דף מא:

שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורין. פירש"י דלא פלגינן דיבורא תמוה לי טובא הא בפ"ק מסקינן דלכ"ע פלגינן דיבורא וטעמא דת"ק משום דלאו כרות גיטא הוא, ובחידושי כתבתי ליישב למה דס"ל לרש"י בדף ט' דלאו כרות גיטא היינו כיון דנחית לשיורא ואיכא למימר דשייר גם להעבד לאו כריתות הוא, ביאור הדברים דאף דודאי ראוי לומר דמה דשייר שייר ומאי דלא שייר לא שייר ולקושטא דמילתא לא דנין דשייר להעבד כדמוכח מלישנא דלאו כרות גיטא ולא קאמר בפשוטו דדלמא שייר להעבד, וגם בעלמא בכל שטרי מתנות אם שייר דבר ידוע דפשיטא דקנה בשאר, אלא בגט בעי כריתות מוכח דלא יהא נדנוד ספק בלשון השטר וכיון דאיכא לספוקי קצת דשיירו אין עליו שם כריתות. וכיון שכן הי' קשה לרש"י באותו סוגיא דף מ"ב דמאי פריך רפרם דלמא האמת דאנן מפרשינן דעבדי היינו עבדי שהי' כבר אבל מ"מ כיון דיש מקום לספק קצת דמשייר אותו במה דקורא אותו עבדי לא הוי כריתות מבורר ומוקי ברייתא דל"ק עצמו כרבנן דהכא דבעינן כריתות מבורר. לזה הוכרח רש"י דרפרם ס"ל כרב אדא בר מתנה דטעמא דת"ק משום דל"פ דיבורא מש"ה פריך שפיר כיון דלר"ש מוכח דעבדי היינו עבדי שהי' כבר ה"נ לרבנן כיון דפלוגתייהו רק לעניין פלגינן דיבורא, ובזה ניחא דאיך באמת יתרץ ר"א קושיית רפרם ממתניתין ערוכה וגם אמאי ל"א תיובתא דר"א והיינו דר"א לשיטתי' דמפרש בפ"ק משום דלאו כרות גיטא הוא ליתא לפירכת רפרם די"ל דלשון עבדי תלי' בפלוגתא דר"ש ורבנן, ודו"ק. והנה במה דאמרי' דהטעם משום דלאו כרות גיטא כתב הרי"ף לפרש כיון דיש זכות להאדון בשטר זה במה דנכתב בו חוץ מקרקע הוי כאילו השטר עדיין אגוד בו ולא מקרי כריתות, ולפ"ז גם במפורש עצמך וכל נכסי חוץ מקרקע פלוני לא מהני. וקשה לי מסוגיא דלעיל דף מ' ע"א דאמר לה צאי והתקדשי בו דמ"ס יש בלשון הזה לשון שחרור, הא מ"מ כתב זה הוא ג"כ זכותו דהאדון דמתקדשת אליו בזה ולא מקרי כריתות. ונראה לענ"ד דדוקא הכא דאילו כתב כל נכסי בלא שיור ואח"כ רצה העבד להקנות לרבו לחזרה איזה קרקע בשטר היה העבד כותב שטר לרבו כדין כל מוכר דכותב שטר ללוקח. א"כ במה דכתוב בו חוץ מקרקע פלוני הוי ע"ז כמו שטר מהעבד לרבו ויש זכות לרבו בשטר זה כאילו הי' שטרו זה מקרי אגידא בי', אבל בקידושין דגם שטר קידושין הבעל כותב לה א"כ כל השטר כולו לשון השחרור ולשון הקידושין לכל היא בעהש"ט, לא מקרי אגיד בי' אף דהקידושין זכות לו, אבל אין לו שייכות בגוף השטר דהא גם בקידושין הוא שטר שלה.

רש"י ד"ה הא דאמר כולו וכו' כתב חצי נכסי לך. ק"ל הא בעלמא ג"כ לא מהני כיון דאינו מברר איזה חצי כדס"ל לרש"י בסמוך ד"ה לא יצא בן חורין.

תד"ה בעבד של ב' שותפי' וכו' וא"ת והא אמימר, ע' מהרש"א. ועדיין תמוה דבפשוטו הו"ל להקשות דאמרי' התם בב"ק חצי' עבד וחצי' ב"ח היינו למ"א, הא לא יהי' לו תקנה אח"כ בשטר ולית' כלל למ"א, וממילא לא פקע' ממונו דכל עיקרו דפקע' ממונו כיון דכופין אותו לשחרר, אבל אם לא יהי' אפשר לכופו למה יפקעו ממונו ואדרב' אם לא יפקעו ממונו עד רגע של השחרור יהי' תקנה לכופו לשחרר ואם מפקיע ממונו תחלה לא יהי' לו תקנה, וצע"ג.

תוכן העניינים

חדושי רעא על תלמוד בבלי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה