חדושי רעא על תלמוד בבלי· רבי עקיבא איגר
גיטין · דף יב.
כי היכי דחזו לי אינשי ומרחמין. עיין ב"ק דף פח ע"א תד"ה דכתיב.
תד"ה דלמא וכו' דחויי' בעלמא היא. תמהני הא י"ל בפשוטו דאדרבא הנך ב' דלמא דאמר רב פפי תרווייהו ס"ל לקושטא דמלתא והיינו דס"ל כר"י דהתופס לבע"ח לא קני אבל המגביה מציאה קני דמגו דזכי לנפשיה ולזה קאמר על מה דאר"ח התופס לבע"ח באנו למחלוקת ר"א ורבנן וממילא גם מגביה מציאה תלי' במחלוקתם דהא פיאה כמציאה דמי ולזה אר"פ דלמא ר"א מודה דתופס לבע"ח לא קני אלא דפיאה עדיף דמגו דזכי לנפשיה ועלה קאמר ואפי' רבנן י"ל דאפי' רבנן ס"ל דמדינא הי' ראוי לקנות והיינו דרבנן ס"ל ג"כ הך סברא דמגו דזכי לנפשיה אלא דטעמייהו דכתיב לא תלקט וא"כ ממילא אין ראי' לתופס לבע"ח דלתרווייהו י"ל דל"ק או דקנה והיינו דליכא ראיה מזה אבל לדינא ס"ל מסברא דלא קני אבל בא לומר דבפיאה מדינא קנה משום מגו דזכי לנפשיה, וצע"ג.
מ"ש תוס' דדיחויא בעלמא הוא דר"פ אית לי' תופס לבע"ח לא קנה, י"ל דמ"מ ר"פ ס"ל לקושטא דמילתא בטעמא דרבנן משום לא תלקט בשביל עני דמה דאמר דילמא ע"כ לא קאמר ר"א אלא דאיכא מגו דס"ל דסברת מגו הוא לכו"ע ובאמת במציאה או בתופס לבע"ח והוא עצמו ג"כ בע"ח כיון דאיכא מגו קנה, וטעמא דרבנן רק משום ל"ת בשביל עני, וכיון דבאמת טעמא משום ל"ת בשביל עני ממילא לא נלמד מדבריהם דתופס לבע"ח לא קני.
תד"ה אלא דכתיב לא תלקט וכו' וא"ת דנילף מהכא. ותמהני הא פשיטא דמגביה מציאה או תופס לבע"ח ליכא לאו וא"כ איך נילף מזה הא י"ל דבפיאה טעמא דקרא דלא זכי כיון דעבר אמימרא דרחמנא דלא תלקט ואף לאביי דאי עביד מהני מ"מ הכא גלי קרא דלא מהני כדאמרינן בתמורה שאני הכא דגלי קרא וביותר קשה סיום דברי תוס' ולר"ח דמפרש הכא דמאי מרוויחין בזה הא בזה יצטרך לדחוק דר"ח ס"ל דוקא כאביי דהא לרבא פשיטא דליכא למילף מהכא דהא מדינא הכא ל"ק כמו בכ"מ דאי עביד לא מהני, וצע"ג. (ועי' תור"ע פאה אות נ"ד).