אור ברסלב
חג הפסח בהלכה והאגדה שער ההלכה › תפלת ערבית של ליל פסח

חג הפסח בהלכה והאגדה

שער ההלכה · תפלת ערבית של ליל פסח

דיני ערב פסח שחל בשבת

ברכת מעין שבע

בְּלֵיל פֶּסַח שֶׁחָל בְּשַׁבָּת, אֵין לַשְּׁלִיחַ צִבּוּר לוֹמַר בִּרְכַּת 'מֵעֵין שֶׁבַע'. וּשְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁאֲמָרָהּ, אֵין לַקָּהָל לַעֲנוֹת אַחֲרָיו 'אָמֵן' כְּלָל. (רלא)

וְהַטַּעַם בָּזֶה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁתִּקְּנוּ חֲזַ''ל לוֹמַר בִּרְכַּת 'מֵעֵין שֶׁבַע', בִּגְלַל שֶׁבִּזְמַנָּם הָיוּ בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת מִחוּץ לָעִיר, וּפְעָמִים שֶׁהָיוּ אֲנָשִׁים מִתְאַחֲרִים וְגוֹמְרִים אֶת הַתְּפִלָּה אַחַר שֶׁהַצִּבּוּר יָצְאוּ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, וְהָיוּ חוֹזְרִים לְבַדָּם לְבֵיתָם בַּלַּיְלָה, וְהָיוּ נִזּוֹקִים מִשֵּׁדִים שֶׁהָיוּ מְצוּיִים מְאֹד בִּזְמַנָּם, לְכָךְ תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁיֹּאמַר הַחַזָּן לְאַחַר הָעֲמִידָה בִּרְכַּת 'מֵעֵין שֶׁבַע', וְעַל יְדֵי זֶה תִּתְאָרֵךְ הַתְּפִלָּה קְצָת יוֹתֵר, כָּךְ שֶׁכֻּלָּם יַסְפִּיקוּ לְסַיֵּם אֶת הַתְּפִלָּה וְיַחְזְרוּ יַחַד לְבֵיתָם. וּמֵעַתָּה, כֵּיוָן שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה עַל לֵיל פֶּסַח ''כִּי לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה''', וְדָרְשׁוּ חֲזַ''ל (פסחים קט ע''ב) לַיְלָה הַמְשֻׁמָּר מֵהַמַּזִּיקִים, אִם כֵּן, אֵין חֲשָׁשׁ שֶׁל מַזִּיקִים כְּלָל וְאֵין צֹרֶךְ בְּבִרְכַּת 'מֵעֵין שֶׁבַע', שֶׁאַף אִם יְאַחֵר מִי מֵהַמִּתְפַּלְלִים, בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא יִנָּזֵק. כך פסקו רבנו ניסים גאון, מחזור ויטרי, הריטב''א, התוספות, המאירי, הראב''ן, ארחות חיים, כל בו, המכתם, הטור, הריב''ש, הרשב''ש, שלטי הגיבורים. ומרן הבית יוסף העיד שכן המנהג. וְהָרַדְבַּ''ז כָּתַב: ''כָּל הָרוֹצֶה לְאָמְרָהּ - דַּעַת חִיצוֹנִי הוּא, וְאֵין רָאוּי לִקְרוֹתוֹ מַחֲלֹקֶת כְּלָל, וְלֹא לָחוּשׁ לוֹ''. וכן פסקו מהאחרונים, הלבוש, המגן אברהם, באר היטב, שלחן גבוה, שלמי צבור, רבנו זלמן, משנה ברורה ועוד. ומרן החיד''א ועוד כתבו, שגם לפי האר''י ז''ל אין לאומרה. וְכֵן פָּסַק מָרָן בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סימן תפוז סעיף א) שֶׁאֵין לוֹמַר בִּרְכַּת 'מֵעֵין שֶׁבַע'. וְלָכֵן יֵשׁ לְהָעִיר לְמִשְׁמַע אָזְנָם שֶׁל חַזָּנִים מְסֻיָּמִים שֶׁלֹּא הִשְׂכִּילוּ לְהָבִין זֹאת, וּמַכְנִיסִים אֶת עַצְמָם לַחֲשַׁשׁ בְּרָכָה לְבַטָּלָה, שֶׁאֲפִלּוּ אִם הָיָה סָפֵק מַמָּשׁ, הֲרֵי 'סְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל' וְלֹא מְבָרֵךְ, כָּל שֶׁכֵּן בְּדִין זֶה שֶׁכָּתַב הָרַדְבַּ''ז שֶׁאֵינוֹ מַחֲלֹקֶת כְּלָל, שֶׁבְּוַדַּאי אֵין לְאָמְרָהּ, וּשְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁאֲמָרָהּ, אֵין לַקָּהָל לַעֲנוֹת אַחֲרָיו 'אָמֵן'. (רלא)

קריאת ההלל בברכה

מִנְהַג יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים לִגְמֹר אֶת הַהַלֵּל בִּבְרָכָה בְּלֵיל יוֹם טוֹב בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בִּתְפִלַּת עַרְבִית. וִיכַוֵּן בַּבְּרָכָה הָרִאשׁוֹנָה לִפְטֹר אֶת הַהַלֵּל שֶׁקּוֹרְאִים בַּסֵּדֶר בְּכוֹס רְבִיעִי. (רכז)

נשים בקריאת ההלל

גַּם הַנָּשִׁים חַיָּבוֹת בְּהַלֵּל זֶה. וְאַף אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ רְגִילָה לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית, תַּעֲמֹד קֹדֶם תְּחִלַּת הַסֵּדֶר וְתִקְרָא אֶת הַהַלֵּל בִּבְרָכָה עַד סוֹפוֹ בְּבִרְכַּת 'יְהַלְלוּךָ'. וְאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת לִקְרֹא, תִּשְׁמַע מֵחֲבֶרְתָּהּ וְתֵצֵא יְדֵי חוֹבָתָהּ. (רל)

מִי שֶׁבָּא לְבֵיתוֹ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, וְרוֹאֶה שֶׁאִשְׁתּוֹ וּבְנוֹתָיו עֲדַיִּן לֹא קָרְאוּ אֶת הַהַלֵּל, לֹא יַקְפִּיד וְלֹא יִכְעַס עֲלֵיהֶן כְּלָל וְעִיקָר עַל שֶׁמְּעַכְּבִים אוֹתוֹ לְהַתְחִיל אֶת הַסֵּדֶר מִיָּד כַּמְּבֹאַר בַּהֲלָכָה לְהַלָּן, אֶלָּא יֹאמַר לָהֶם בְּנַחַת וּבִנְעִימָה קְדוֹשָׁה שֶׁיִּקְרְאוּ אֶת הַהַלֵּל, וְיַמְתִין לָהֶם בְּסַבְלָנוּת עַד שֶׁיְּסַיְּמוּהוּ, וְהַכֹּל עַל מְקוֹמוֹ יָבוֹא בְּשָׁלוֹם.

תוכן העניינים

חג הפסח בהלכה והאגדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה