שער ההלכה
חודש ניסן
למוד הלכות הפסח
שׁוֹאֲלִים בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח קֹדֶם הַפֶּסַח שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְלָכֵן, רָאוּי וְנָכוֹן לִלְמֹד אֶת הִלְכוֹת הַפֶּסַח מִיּוֹם פּוּרִים [י''ד באדר], שֶׁהוּא יוֹם הַשְּׁלֹשִׁים שֶׁקֹּדֶם הַפֶּסַח, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶינָה הַהֲלָכוֹת שְׁגוּרוֹת בְּפִיו, וְיַעֲשֶׂה אֶת כָּל הַמִּצְווֹת כְּהִלְכָתָן. (תוספות, הרא''ש. א)
פרשת החדש
רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן שֶׁחָל בְּשַׁבָּת, מוֹצִיאִים שְׁלֹשָׁה סִפְרֵי תּוֹרָה. בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן קוֹרְאִים שִׁשָּׁה עוֹלִים בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. בַּסֵּפֶר הַשֵּׁנִי קוֹרֵא הָעוֹלֶה הַשְּׁבִיעִי בִּקְרִיאַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְאוֹמֵר קַדִּישׁ. בַּסֵּפֶר הַשְּׁלִישִׁי קוֹרֵא הַמַּפְטִיר בְּפָרָשַׁת 'הַחֹדֶשׁ' וְאוֹמֵר קַדִּישׁ. וְאֵין אוֹמְרִים קַדִּישׁ אַחַר גְּמַר הַקְּרִיאָה בְּסֵפֶר תּוֹרָה הָרִאשׁוֹן, מִכֵּיוָן שֶׁעֲדַיִן לֹא עָלוּ שִׁבְעָה עוֹלִים וְלֹא הִסְתַּיְּמָה חוֹבַת הָעוֹלִים שֶׁל הַיּוֹם. אַךְ לְאַחַר הַסֵּפֶר הַשֵּׁנִי, שֶׁעָלוּ כְּבָר שִׁבְעָה עוֹלִים, אוֹמְרִים קַדִּישׁ. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם הֶעֱלוּ שִׁבְעָה עוֹלִים בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן, כֵּיוָן שֶׁהֻשְׁלְמָה חוֹבַת הַיּוֹם, יֹאמְרוּ קַדִּישׁ. (ט)
בְּכָל פַּעַם שֶׁמּוֹצִיאִים שְׁלֹשָׁה סִפְרֵי תּוֹרָה, כְּגוֹן רֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת, אֲדָר, וְנִיסָן שֶׁחָלוּ בְּשַׁבָּת, מִנְהָג קָדוּם לוֹמַר אֶת הַפְּסוּקִים דִּלְהַלָּן בִּפְתִיחַת הַהֵיכָל: יִרְמְיָהוּ פֶּרֶק י' פָּסוּק ו, ז, י. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וכו', אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא. אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא. (הגר''ח פלאג'י, הלבוש)
כְּשֶׁחָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן בַּחֹל, קוֹרְאִים פָּרָשַׁת 'הַחֹדֶשׁ' בַּשַּׁבָּת שֶׁלְּפָנָיו. (שו''ע סימן תרפה)
ימי שמחה
אֵין אוֹמְרִים וִדּוּי בְּכָל חֹדֶשׁ נִיסָן, כֵּיוָן שֶׁהַחֹדֶשׁ כֻּלּוֹ יְמֵי שִׂמְחָה לְעַם יִשְׂרָאֵל - בִּתְקוּפוֹת הֶעָבָר, הַהֹוֶה וְהֶעָתִיד. שֶׁהֲרֵי כַּחֲצִי שָׁנָה לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, נִצְטַוּוּ לִבְנוֹת אֶת הַמִּשְׁכָּן, וְחָנְכוּ אוֹתוֹ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן. וּשְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל הִקְרִיבוּ קָרְבָּנוֹת מִיּוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן עַד י''ב בּוֹ, וְכָל נָשִׂיא הָיָה עוֹשֶׂה יוֹם טוֹב בְּיוֹם הַקְרִיבוֹ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ. יוֹם י''ג בְּנִיסָן הָיָה 'אִסְרוּ חַג' שֶׁל הַנְּשִׂיאִים, שֶׁהוּא כַּיּוֹם הַמְסַכֵּם אֶת כָּל הַיָּמִים טוֹבִים שֶׁלָּהֶם. יוֹם י''ד בְּנִיסָן הוּא עֶרֶב פֶּסַח, וּלְאַחַר מִכֵּן שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח עַד כ''א. יוֹם כ''ב הוּא 'אִסְרוּ חַג' שֶׁל פֶּסַח. וּמִיּוֹם כ''ג עַד כ''ט בְּנִיסָן, הֵם יְמֵי שִׂמְחָה לֶעָתִיד, כִּי בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, עָתִיד לְהִבָּנוֹת בְּט''ו בְּנִיסָן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ''ל (ילקוט שמעוני שמות יב): ''בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִים לְהִגָּאֵל''. וְשִׁבְעַת יְמֵי חֲנֻכַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ יִדָּחוּ לְאַחַר חַג הַפֶּסַח, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְעָרֵב אֶת שִׂמְחַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עִם שִׂמְחַת חַג הַפֶּסַח. נִמְצָא שֶׁכָּל יְמֵי חֹדֶשׁ נִיסָן הֵם יָמִים טוֹבִים וּשְׂמֵחִים לְיִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן אֵין אוֹמְרִים בָּהֶם וִדּוּי כְּלָל. (ב)
פרשת הנשיאים
מִנְהָג טוֹב לִקְרֹא מֵר''ח נִיסָן עַד י''ב בּוֹ פָּרָשַׁת הַנָּשִׂיא שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם כַּמּוּבָא בְּפָרָשַׁת נָשֹׂא, וּבְי''ג יִקְרָא אַרְבָּעָה פְּסוּקִים שֶׁבִּתְחִלַּת פָּרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ, כַּמּוּבָא בַּסִּדּוּרִים. (ג)
תענית
מֻתָּר לְהִתְעַנּוֹת תַּעֲנִית יָחִיד בְּחֹדֶשׁ נִיסָן [חוּץ מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְחַג הַפֶּסַח], כְּגוֹן עַל פְּטִירַת אָבִיו אוֹ אִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁפָּסַק מָרָן בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סימן תקסח סעיף ח) שֶׁטּוֹב לְהִתְעַנּוֹת בְּיוֹם זֶה. אוּלָם כַּיּוֹם, שֶׁהַדּוֹרוֹת נֶחְלְשׁוּ, וְאִם יִתְעַנֶּה יֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁיְּמַעֵט מִלִּמּוּד הַתּוֹרָה, עָדִיף שֶׁלֹּא יִתְעַנֶּה כְּלָל, וְיֵשֵׁב וְיַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וּזְכוּת הַתּוֹרָה תַּעֲלֶה בְּמַעֲלוֹת גְּבוֹהוֹת מְאֹד מְאֹד אֶת הוֹרָיו הַנִּפְטָרִים יוֹתֵר מֵהַתַּעֲנִית. וּבִפְרָט אִם זוֹכִים לְאַרְגֵּן שִׁעוּר תּוֹרָה בָּרַבִּים לְעִלּוּי נִשְׁמָתָם שֶׁל הַהוֹרִים, שֶׁבְּוַדַּאי אֵין עֲרֹךְ לָזֶה. (סימן תכט ס''ב. ה)
בְּנֵי אַשְׁכְּנַז לֹא נָהֲגוּ לְהִתְעַנּוֹת תַּעֲנִית יָחִיד בְּחֹדֶשׁ נִיסָן, אוּלָם לְמִנְהַגָם שֶׁהֶחָתָן מִתְעַנֶּה בְּיוֹם חֻפָּתוֹ, מֵאַחַר וּבְאוֹתוֹ יוֹם נִמְחָלִים לוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו, יִתְעַנֶּה תַּעֲנִית זוֹ בְּחֹדֶשׁ נִיסָן, וַאֲפִלּוּ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. (הרמ''א תכט ס''ב, תקעג ס''א. ז) וּמַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ''ל שֶׁחָתָן נִמְחָלִים כָּל עֲווֹנוֹתָיו, הוּא בִּתְנַאי שֶׁמַּחְלִיט בֶּאֱמֶת לָשׁוּב מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים וּפוֹתֵחַ דַּף חָדָשׁ בְּחַיָּיו בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. אֲבָל אִם מַמְשִׁיךְ הוּא בְּהַנְהָגוֹתָיו וּבְמַעֲשָׂיו הַלֹּא טוֹבִים, אֵין עֲווֹנוֹתָיו נִמְחָלִים.
ברכת האילנות
טַעַם הַבְּרָכָה - הַיּוֹצֵא בִּימֵי נִיסָן וְרוֹאֶה אִילָנוֹת מַאֲכָל הַמּוֹצִיאִים אֶת פִּרְחֵיהֶם, מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם פַּעַם אַחַת, כְּדֵי לְהוֹדוֹת לַה' עַל חִדּוּשׁ הָעֵצִים הַיְבֵשִׁים שֶׁהִפְרִיחָם. (י)
נֻסַּח הַבְּרָכָה: ''בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם''.
כַּוָּנַת הַבְּרָכָה - יְכַוֵּן בַּבְּרָכָה הֵיטֵב, כִּי יֵשׁ בָּהּ תִּקּוּן וְעִלּוּי גָּדוֹל לַנְּשָׁמוֹת הַמְגֻלְגָּלוֹת בַּעֲצֵי הַשָּׂדֶה וּבָעֲשָׂבִים, וִיבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים. וְיִשְׁתַּדְּלוּ לְבָרֵךְ בְּרָכָה זוֹ בַּעֲשָׂרָה, כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ קַדִּישׁ לְאַחַר מִכֵּן לְעִלּוּי נִשְׁמַת הַנִּפְטָרִים. (החיד''א. י, יב)
זְרִיזִים מַקְדִּימִים לְמִצְווֹת - לְכַתְּחִלָּה יְבָרֵךְ 'בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת' בְּיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ עַצְמוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם לֹא הִסְפִּיק, רַשַּׁאי לְבָרֵךְ כָּל הַחֹדֶשׁ. וַאֲפִלּוּ בְּחֹדֶשׁ אִיָּר יָכוֹל לְבָרֵךְ, כָּל שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ פְּרָחִים בָּאִילָן, עַל אַף שֶׁגָּדְלוּ בּוֹ חֵלֶק מֵהַפֵּרוֹת. (כד, כה, כו)
אִילָנוֹת מַאֲכָל - לְכַתְּחִלָּה יְבָרֵךְ כְּשֶׁרוֹאֶה שְׁנֵי אִילָנוֹת, וּמִכָּל מָקוֹם אִם אֵין לוֹ אֶלָּא אִילָן אֶחָד, רַשַּׁאי לְבָרֵךְ. וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ אִילָנוֹת מַאֲכָל וְלֹא סְרָק. וְאִם טָעָה וּבֵרַךְ עַל אִילָנוֹת סְרָק, לֹא יְבָרֵךְ שׁוּב עַל אִילָנוֹת מַאֲכָל. (יג. חזו''ע ברכות תנז)
אִילָנוֹת מֻרְכָּבִים אוֹ עָרְלָה - לְכַתְּחִלָּה לֹא יְבָרֵךְ עַל אִילָנוֹת מֻרְכָּבִים, הוֹאִיל וְקִיּוּמָם נֶגֶד רְצוֹן הַבּוֹרֵא. אֲבָל אִילָנוֹת עָרְלָה לְכַתְּחִלָּה יָכוֹל לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם. (טו, יט)
רְאִיָּה - לֹא יְבָרֵךְ עַד שֶׁיִּרְאֶה אֶת הָאִילָנוֹת. וְלָכֵן, כְּשֶׁיֵּשׁ קִבּוּץ גָּדוֹל שֶׁל אֲנָשִׁים, יַקְפִּידוּ שֶׁיִּרְאוּ כֻּלָּם אֶת פִּרְחֵי הָאִילָנוֹת. וְאִם בֵּרְכוּ וְלֹא רָאוּ, לֹא יְבָרְכוּ שׁוּב כְּשֶׁיִּרְאוּ. (כח)
עִוֵּר - לֹא יְבָרֵךְ בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת, כֵּיוָן שֶׁבְּרָכָה זוֹ תְּלוּיָה בָּרְאִיָּה וְהוּא אֵינוֹ רוֹאֶה, אַךְ טוֹב שֶׁיִּשְׁמַע מֵאַחֵר שֶׁיּוֹצִיאוֹ יְדֵי חוֹבָה, וְיַעֲנֶה אָמֵן. (כח, יד)
חוּץ לָעִיר - טוֹב לְבָרֵךְ עַל אִילָנוֹת שֶׁמִּחוּץ לָעִיר. וְאָמְנָם, אִם קָשֶׁה לוֹ לָצֵאת מֵחֲמַת חֻלְשָׁה, וּבִפְרָט מֵחֲשַׁשׁ בִּטּוּל תּוֹרָה, יְבָרֵךְ עַל אִילָנוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הָעִיר. (יב)
שַׁבָּת - מֻתָּר לְבָרֵךְ עַל הָאִילָנוֹת בְּשַׁבָּת, וּבִפְרָט כְּשֶׁחָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּשַׁבָּת, שֶׁזְּרִיזִים מַקְדִּימִים לְמִצְווֹת. וְכָל שֶׁכֵּן בִּמְקוֹמוֹת שֶׁרֹב הַצִּבּוּר בָּאִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת רַק בְּשַׁבָּת וְיֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁיִּשְׁכְּחוּ בִּימֵי הַחֹל לְבָרֵךְ, שֶׁבְּוַדַּאי מִצְוָה רַבָּה לְבָרֵךְ בְּשַׁבָּת לְזַכּוֹתָם. (כ, כג)
נָשִׁים - גַּם הַנָּשִׁים צְרִיכוֹת לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת. (י)
וְהֵן אֱמֶת, שֶׁכְּלָל גָּדוֹל בְּיָדֵינוּ, 'שֶׁהַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת מִמִּצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא [גּוֹרֵם]'. דְּהַיְנוּ, כָּל מִצְוָה שֶׁצִּוָּה אוֹתָנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם לַעֲשׂוֹתָהּ - אִם הַמִּצְוָה תְּלוּיָה בִּזְמַן קָבוּעַ, כְּלוֹמַר, שֶׁהַזְּמַן גּוֹרֵם לַמִּצְוָה לָבוֹא, הָאִשָּׁה פְּטוּרָה מִלַּעֲשׂוֹתָהּ. כְּגוֹן מִצְוַת צִיצִית, שֶׁהַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת מִלְּהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית, כִּי זְמַנָּהּ קָבוּעַ בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה. וְכֵן פְּטוּרוֹת הֵן מִלְּהָנִיחַ תְּפִלִּין, כִּי זְמַן הֲנָחָתָן קָבוּעַ בַּחֹל וְלֹא בְּשַׁבָּת, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
וְכֵיוָן שֶׁלֹּא רַק בְּמִצְווֹת מֵהַתּוֹרָה קַיָּם הַכְּלָל הַנַּ''ל, אֶלָּא גַּם בְּמִצְווֹת מִדִּבְרֵי חֲכָמִים, אִם כֵּן, לִכְאוֹרָה תִּהְיֶינָה הַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת מִבִּרְכַּת הָאִילָנוֹת, כֵּיוָן שֶׁזְּמַנָּהּ בְּחֹדֶשׁ נִיסָן? אוּלָם הַכְּלָל בְּיָדֵינוּ, שֶׁלֹּא נֶחְשֶׁבֶת הַמִּצְוָה כְּ'מִצְוָה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא', אֶלָּא דַּוְקָא כְּשֶׁצִּוּוּי הַמִּצְוָה הוּא לִזְמַן מְסֻיָּם בִּלְבַד, אֲבָל יֶשְׁנָן מִצְווֹת שֶׁאֵין לָהֶן צִוּוּי לִזְמַן מְסֻיָּם, אֶלָּא שֶׁהַמְּצִיאוּת גּוֹרֶמֶת שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתָן בְּכָל זְמַן, כְּגוֹן מִצְוַת הֲבָאַת בִּכּוּרִים, שֶׁזְּמַנָּהּ מֵחַג הַשָּׁבוּעוֹת עַד חֲנֻכָּה, וּבְכָל זֹאת אֵינָהּ נֶחְשֶׁבֶת כְּמִצְוָה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא, כֵּיוָן שֶׁמַּה שֶּׁאֵין מְבִיאִים בִּכּוּרִים בִּשְׁאָר הַשָּׁנָה, הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין שִׁבְעַת הַמִּינִים מְצוּיִים עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בִּשְׁאָר הַשָּׁנָה, וְאִלּוּ הָיוּ מְצוּיִים, הָיוּ הַיָּמִים רְאוּיִים לַהֲבָאַת בִּכּוּרִים. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בְּבִרְכַּת הָאִילָנוֹת - שֶׁאֵין הַצִּוּוּי לְחֹדֶשׁ נִיסָן דַּוְקָא, אֶלָּא שֶׁמְּבָרְכִים בְּחֹדֶשׁ זֶה כֵּיוָן שֶׁהַמְּצִיאוּת הִיא שֶׁהָאִילָנוֹת מְלַבְלְבִים בְּחֹדֶשׁ נִיסָן, אֲבָל אִלּוּ הָיוּ מְלַבְלְבִים בִּזְמַן אַחֵר, הָיוּ מְבָרְכִים בִּזְמַן אַחֵר. וּבֶאֱמֶת שֶׁיֶּשְׁנָן מְקוֹמוֹת בְּחוּץ לָאָרֶץ שֶׁהָאִילָנוֹת מְלַבְלְבִים בָּחֳדָשִׁים אֲחֵרִים, וּמְבָרְכִים הֵם בֶּחֳדָשִׁים הָהֵם, לְכָךְ לֹא נֶחְשֶׁבֶת בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת כְּמִצְוָה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא. (י, כה)
שבת הגדול
הטעם לשבת הגדול
הַשַּׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי חַג הַפֶּסַח הִיא 'שַׁבַּת הַגָּדוֹל'. וְאַחַד הַטְּעָמִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בָּזֶה, מִפְּנֵי הַנֵּס הַגָּדוֹל שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ, שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁנָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, חָל פֶּסַח בְּיוֹם חֲמִישִׁי, וּבַשַּׁבָּת שֶׁלְּפָנָיו שֶׁחָל בְּ-י' בְּנִיסָן, צִוָּה הַקָּבָּ''ה אֶת עַם יִשְׂרָאֵל לָקַחַת שֶׂה לְקָרְבַּן פֶּסַח. וּכְשֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל כֵּן, נִשְׁאֲלוּ מֵהַמִּצְרִים לְפֵשֶׁר הַדָּבָר, וְעָנוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: עָתִיד הַקָּבָּ''ה בְּלֵיל חֲמִישִׁי [לֵיל פֶּסַח] לַהֲרֹג אֶת כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם, וְאָנוּ נִתֵּן אֶת הַדָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת, לְבַל יָבוֹא הַמַּשְׁחִית לִנְגֹּף אֶל בָּתֵּינוּ. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת הַבְּכוֹרִים, הָלְכוּ מִיָּד אֵצֶל אֲבוֹתֵיהֶם וְאֵצֶל פַּרְעֹה וְדָרְשׁוּ לִשְׁלֹחַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם כְּדֵי שֶׁלֹּא יָמוּתוּ, אַךְ נִתְקְלוּ בְּסֵרוּב מֻחְלָט וְהֵחֵלּוּ בְּמִלְחָמָה - זֶה לְעֻמַּת זֶה, וְנֶהֶרְגוּ רַבִּים מֵהַמִּצְרִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלו י): ''לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם'', כְּלוֹמַר, מִצְרַיִם הֻכּוּ עַל יְדֵי בְּכוֹרֵיהֶם. כְּשֶׁרָאוּ הַמִּצְרִים כָּךְ, חָגְרוּ אִישׁ חַרְבּוֹ לִנְקֹם בְּיִשְׂרָאֵל, אַךְ ה' יִתְבָּרַךְ הֵגֵן עֲלֵיהֶם בְּרֹב רַחֲמָיו, וְהֵבִיא עַל הַמִּצְרִים מַחֲלוֹת וְיִסּוּרִים רַבִּים וּמְשֻׁנִּים, עַד שֶׁהָיוּ שִׁנֵּיהֶם קֵהוֹת וּמְעֵיהֶם מִתְחַתְּכִים, וְנֶאֶלְצוּ לָסֶגֶת אָחוֹר, וְעַל יְדֵי כָּךְ נִצְּלוּ עַם יִשְׂרָאֵל מִידֵי הָאוֹיְבִים הַלָּלוּ. עַל כֵּן נִקְרֵאת שַׁבָּת זוֹ 'שַׁבַּת הַגָּדוֹל', שֶׁהָיָה זֶה יוֹם גָּדוֹל לְעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם נֵס. (כט)
טַעַם נוֹסָף לִקְרִיאַת הַשַּׁבָּת ''שַׁבַּת הַגָּדוֹל'', כִּי חוֹבָה קְדוֹשָׁה לְהִתְאַסֵּף בְּשַׁבָּת זוֹ בְּרֹב עַם בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת, וְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה דּוֹרְשִׁים בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח וַעֲרִיכַת לֵיל הַסֵּדֶר כְּמִשְׁפָּטוֹ. וְטוֹב לְהַרְחִיב אֶת הַדִּבּוּר גַּם בְּדִבְרֵי אַגָּדָה וְסִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם וּפֵרוּשֵׁי הַהַגָּדָה שֶׁל לֵיל פֶּסַח, לְהַזְכִּיר גְּבוּרוֹת ה' וְנִפְלְאוֹתָיו. וְכָל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אַשְׁרָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. (ל, לא)
וְכָךְ הָיָה מִנְהָגוֹ שֶׁל מָרָן הָרַב עוֹבַדְיָה יוֹסֵף שְׁלִיטָ''א עַד לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים, שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ בְּכָל 'שַׁבַּת הַגָּדוֹל' בִּירוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בְּהֵיכַל יְשִׁיבַת 'אוֹר הַחַיִּים' שֶׁבִּשְׁכוּנַת הַבּוּכָרִים, וְהָיוּ בָּאִים כְּאַלְפַּיִם אִישׁ, אַשְׁרֵי מִי שֶׁרָאָה פָּנָיו, אַךְ כֻּלָּם הָיוּ זוֹכִים לִשְׁמֹעַ אֶת מוֹצָא פִּיו שֶׁל מָרָן, וְגָדוֹל הָיָה הַמַּחֲזֶה וּמְרַגֵּשׁ מְאֹד. הָיָה הָרַב, כְּהֶרְגֵּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ, מְתַבֵּל אֶת דְּרָשָׁתוֹ בְּדִבְרֵי אַגָּדָה, מְשָׁלִים וּמַעֲשִׂיּוֹת הַמּוֹשְׁכִים אֶת הַלֵּב, יַחַד עִם דִּבְרֵי חִזּוּק וֶאֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְהָיָה מַאֲרִיךְ בִּדְרָשָׁתוֹ עַד כַּמָּה דַּקּוֹת לִפְנֵי הַשְּׁקִיעָה, וְכֻלָּם הָיוּ מְמַהֲרִים לָלֶכֶת לְבֵיתָם, כְּדֵי לְהַסְפִּיק לֶאֱכֹל סְעוּדָה שְׁלִישִׁית בִּזְמַנָּהּ. אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה כָּל אֵלֶּה.
עֶרֶב פֶּסַח שֶׁחָל בְּשַׁבָּת - יֵשׁ לְהַקְדִּים אֶת דְּרָשַׁת 'שַׁבַּת הַגָּדוֹל' לַשַּׁבָּת הַקּוֹדֶמֶת, כְּדֵי לְהוֹרוֹת לָעָם אֶת הִלְכוֹת הַפֶּסַח. וּמִכָּל מָקוֹם, גַּם בְּשַׁבָּת שֶׁל עֶרֶב פֶּסַח מַמָּשׁ, יֵשׁ לִדְרֹשׁ בְּסִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם וּבְחִזּוּק הָאֱמוּנָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וְיֵשׁ לְהַרְחִיב אֶת הַדִּבּוּר עַל בִּעוּר הַ'שְּׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה' [הַיֵּצֶר הָרַע], וְעַל מַחְמֶצֶת הַדֵּעוֹת הַמְשֻׁבָּשׁוֹת, וְעַל נְפִיחַת הַמִּדּוֹת הַמְקֻלְקָלוֹת, כְּדֵי שֶׁנַּחֲזֹר לַמּוּטָב. (לב, רנא)
הַפְטָרָה - הַפְטָרַת 'שַׁבַּת הַגָּדוֹל' הִיא: ''וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם'' (מלאכי ג, ד). וּבְשָׁנָה שֶׁמַּקְדִּימִים אֶת 'שַׁבַּת הַגָּדוֹל', יַפְטִירוּ הַפְטָרָה זוֹ בַּשַּׁבָּת שֶׁל עֶרֶב פֶּסַח מַמָּשׁ, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ מִנְהָג בָּרוּר לְהַפְטִיר אֶת הַפְטָרַת פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. (ל)
שַׁבַּת הַגָּדוֹל שָׁלוֹם - מִנְהָג יָפֶה לוֹמַר בְּשַׁבַּת הַגָּדוֹל: ''שַׁבַּת הַגָּדוֹל שָׁלוֹם'', כְּדֵי לִזְכֹּר וּלְהַזְכִּיר לַאֲחֵרִים אֶת נִסָּיו וְנִפְלְאוֹתָיו שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. (ל)
הכשרת הכלים לפסח
הטעם להכשרת הכלים
הַכֵּלִים שֶׁאָנוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה לְמַאַכְלֵי חָמֵץ, מֵאַחַר וְהֵם בְּלוּעִים מֵהֶחָמֵץ, אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּחַג הַפֶּסַח, אֶלָּא אִם כֵּן נַפְלִיט אֶת הֶחָמֵץ הַבָּלוּעַ בָּהֶם. וּלְהַלָּן נִרְאֶה כַּמָּה פְּרָטֵי דִּינִים בְּהֶכְשֵׁר כְּלֵי הֶחָמֵץ.
מערכת מיחדת לפסח
מִי שֶׁיָּכוֹל לְיַחֵד לְעַצְמוֹ מַעֲרֶכֶת כֵּלִים מְיֻחֶדֶת לְפֶסַח, תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה. וְיָשִׂים לֵב לְהַצְנִיעַ אֶת כָּל כְּלֵי הֶחָמֵץ שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה בְּאָרוֹן מְיֻחָד, וְיִסְגֹּר אוֹתוֹ וְיִכְתֹּב עָלָיו 'כְּלֵי חָמֵץ', לְבַל יִטְעוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֵלִים אֵלּוּ בַּפֶּסַח. וְאָמְנָם לֹא לְכָל אָדָם יֶשְׁנָהּ אֶפְשָׁרוּת לְיַחֵד לְעַצְמוֹ מַעֲרֶכֶת כֵּלִים נוֹסֶפֶת, וְלָכֵן יֵשׁ לָדַעַת אֶת פְּרָטֵי הַדִּינִים כְּדִלְהַלָּן.
המקור מן התורה
כְּשֶׁחָזְרוּ עַם יִשְׂרָאֵל מִמִּלְחֶמֶת מִדְיָן, הֵבִיאוּ עִמָּם שָׁלָל גָּדוֹל שֶׁל כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב, וְצִוָּה אוֹתָם הַקָּבָּ''ה לְהַכְשִׁיר אֶת כָּל הַכֵּלִים מִבְּלִיעַת הַמַּאֲכָלוֹת הָאֲסוּרוֹת שֶׁנִּבְלְעוּ בָּהֶם, כַּמְבֹאָר בַּפְּסוּקִים לְהַלָּן (במדבר פרק לא פסוקים כא-כג):
''וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה, זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה: אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף אֶת הַנְּחֹשֶׁת אֶת הַבַּרְזֶל אֶת הַבְּדִיל וְאֶת הָעֹפָרֶת: כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם''.
מִפְּסוּקִים אֵלּוּ אָנוּ לְמֵדִים, כִּי כָּל כְּלִי אֲשֶׁר בָּלַע מִמַּאֲכַל אִסּוּר - כְּדֵי לְהַכְשִׁירוֹ וּלְהַגִּיעַ לִפְלֵטַת הָאִסּוּר כָּלִיל, הֶכְשֵׁרוֹ כְּדֶרֶךְ תַּשְׁמִישׁוֹ, כְּדִלְהַלָּן:
ליבון
כֵּלִים שֶׁהַשִּׁמּוּשׁ בָּהֶם הוּא בְּאֵשׁ, כְּגוֹן שַׁפּוּדִים שֶׁצּוֹלִים בָּהֶם עַל הָאֵשׁ - כֵּיוָן שֶׁבָּלְעוּ אִסּוּר בְּאֶמְצָעוּת הָאֵשׁ, הֶכְשֵׁרָם גַּם כֵּן עַל יְדֵי הָאֵשׁ, דְּהַיְנוּ לְהַכְנִיסָם בְּתוֹךְ הָאֵשׁ עַד שֶׁיִּהְיוּ נִיצוֹצוֹת אֵשׁ נִתָּזִים מֵהֶם, וְהֶכְשֵׁר זֶה נִקְרָא ''לִבּוּן''.
הגעלה
כֵּלִים שֶׁהַשִּׁמּוּשׁ בָּהֶם הוּא עַל יְדֵי בִּשּׁוּל שֶׁל דָּבָר לַח, כְּגוֹן סִיר שֶׁבֻּשַּׁל בּוֹ מָרָק אוֹ מַאֲכָל עִם רֹטֶב - כֵּיוָן שֶׁבְּלִיעָתָם בְּאֶמְצָעוּת לַח רוֹתֵחַ, הֶכְשֵׁרָם גַּם כֵּן עַל יְדֵי הַמַּיִם הָרוֹתְחִים. וְזֶהוּ הַנִּקְרָא ''הַגְעָלָה'' [הַפְלָטָה], דְּהַיְנוּ לְהַרְתִּיחַ מַיִם בִּכְלִי, וּבְעוֹד שֶׁהַמַּיִם מְבַעְבְּעִים, יַכְנִיס אֶת הַכְּלִי לַמַּיִם וְגַם אֶת הַיָּדִיּוֹת וְהַמִּכְסֶה, וּבָזֶה יִפָּלֵט הָאִסּוּר הַבָּלוּעַ. (קלה, קלו)
* קֹדֶם הַהַגְעָלָה יְנַקֶּה אֶת הַכְּלִי הֵיטֵב בְּחָמְרֵי נִקּוּי, וְיָסִיר מִמֶּנּוּ כָּל לִכְלוּךְ וַחֲלֻדָּה, וִינַקֶּה גַּם בִּמְקוֹם הַבְּרָגִים. (קלד)
* כְּלִי גָּדוֹל מְאֹד שֶׁמֵּחֲמַת גָּדְלוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לִכָּנֵס לְתוֹךְ כְּלִי הַהַגְעָלָה, יְמַלְּאֵהוּ מַיִם עַד הַסּוֹף וְיַרְתִּיחֵהוּ בְּאֹפֶן שֶׁיַּגִּיעוּ הַמַּיִם עַל כָּל שְׂפַת הַכְּלִי.
וְיַעֲשֶׂה שָׂפָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר לְפִיו שֶׁל הַכְּלִי, כְּדֵי שֶׁיִּתְמַלֵּא הֵיטֵב וְיַגִּיעוּ הַמַּיִם גַּם בִּשְׂפָתוֹ, שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא נִתְּזוּ פַּעַם אַחַת נִיצוֹצוֹת מֵהֶחָמֵץ שֶׁהִתְבַּשֵּׁל בַּכְּלִי עַל הַשָּׂפָה. וְאוּלָם כָּל זֶה בִּכְלִי רָגִיל שֶׁנּוֹגֵעַ הֶחָמֵץ רַק בְּתוֹכוֹ וְלֹא מִבַּחוּץ, אֲבָל כְּלִי שֶׁמַּכְנִיסִים אוֹתוֹ לְתוֹךְ תַּבְשִׁיל הֶחָמֵץ, וּכְגוֹן קַעֲרַת מַצֶּקֶת גְּדוֹלָה שֶׁמַּכְנִיסִים אוֹתָהּ לְתוֹךְ הַסִּיר כְּדֵי לִשְׁפֹּךְ מִמֶּנָּה לַצַּלָּחוֹת, כֵּיוָן שֶׁבָּלְעָה חָמֵץ מִבַּחוּץ, צָרִיךְ לְהַכְנִיסָהּ כֻּלָּהּ לְתוֹךְ כְּלִי הַהַגְעָלָה. (סימן תנב ס''ו ובמשנה ברורה)
* נָהֲגוּ לִשְׁטֹף אֶת הַכְּלִי בְּמַיִם קָרִים מִיָּד לְאַחַר הַהַגְעָלָה. וְהַטַּעַם לַדָּבָר, זֵכֶר לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים אֶת הַכֵּלִים לְאַחַר הַהַגְעָלָה בְּמַיִם קָרִים. (סימן תנב סעיף ז. קמב, קנז)
הַבְהָרָה: רָאוּי לְהִזָּהֵר לְהַקְדִּים אֶת הַהַגְעָלָה קֹדֶם זְמַן אִסּוּר אֲכִילַת הֶחָמֵץ שֶׁבְּעֶרֶב פֶּסַח [שֶׁהוּא בְּי''ד בְּנִיסָן בַּבֹּקֶר (10:20 בְּעֵרֶךְ בְּשָׁעוֹן קַיִץ), כַּמְבֹאָר לְהַלָּן], כֵּיוָן שֶׁאִם מַגְעִיל לְאַחַר זְמַן אִסּוּרוֹ, יֵשׁ לְהִזָּהֵר בְּכַמָּה פְּרָטֵי דִּינִים. וּבְלָאו הָכִי בְּהַכְשָׁרַת הַכֵּלִים יֵשׁ לָדַעַת כִּי יֶשְׁנָם פְּרָטִים וְדִינִים רַבִּים. וְלָכֵן, כָּל אָדָם שֶׁאֵינוֹ בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ שֶׁבָּקִי הוּא בַּהֲלָכָה, יִפְנֶה לְמוֹרֵה הוֹרָאָה שֶׁיַּנְחֶה אוֹתוֹ כֵּיצַד לִנְהֹג. וּבָרוּךְ ה' כַּיּוֹם יֵשׁ בְּכָל עִיר מְקוֹמוֹת לְהַכְשָׁרַת כֵּלִים מִטַּעַם הָרַבָּנוּת הַמְּקוֹמִית קֹדֶם הַפֶּסַח. וְעַל הָעוֹסְקִים בְּהַכְשָׁרַת הַכֵּלִים לְשַׁנֵּן הֵיטֵב אֶת הַהֲלָכוֹת קֹדֶם גִּישָׁתָם לִמְלָאכָה חֲשׁוּבָה וְאַחֲרָאִית שֶׁכָּזוֹ. (קסב)
חִלּוּק בֵּין בְּלִיעַת אִסּוּר לִבְלִיעַת הֶתֵּר
יֵשׁ לְהַבְהִיר, כִּי כָּל מַה שֶּׁהִצְרִיכָה הַתּוֹרָה שֶׁכֵּלִים שֶׁתַּשְׁמִישָׁם בָּאֵשׁ כְּשַׁפּוּדִים - הֶכְשֵׁרָם בָּאֵשׁ, אֵינוֹ אֶלָּא בְּכֵלִים שֶׁבָּלְעוּ מִמַּאֲכַל אִסּוּר, כִּכְלֵי מִדְיָן הַנַּ''ל שֶׁבָּלְעוּ מִמַּאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת כִּנְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וַחֲזִיר, וְעַל כֵּן הֶחְמִירָה הַתּוֹרָה בָּהֶם שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרָם אֶלָּא בָּאֵשׁ, אֲבָל כֵּלִים שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶם בָּאֵשׁ בְּדָבָר שֶׁל הֶתֵּר, כְּגוֹן שֶׁצָּלוּ בָּהֶם בָּשָׂר כָּשֵׁר, וְעַתָּה רוֹצֶה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְמַאַכְלֵי חָלָב, אֵין צָרִיךְ לְהַכְשִׁירָם בְּלִבּוּן בָּאֵשׁ, וְדַי לְהַכְשִׁירָם בְּהַגְעָלָה בִּלְבַד, שֶׁלֹּא הֶחְמִירָה הַתּוֹרָה בָּהֶם כָּל כָּךְ מֵאַחַר וּמִתְּחִלָּה בָּלְעוּ הֶתֵּר.
וּמֵעַתָּה, בְּהַכְשָׁרַת הַכֵּלִים לְפֶסַח, מֵאַחַר וּבְמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה הֶחָמֵץ הוּא הֶתֵּר גָּמוּר, אִם כֵּן לִכְאוֹרָה לֹא נִצְטָרֵךְ לְלַבֵּן אֶת הַשַּׁפּוּדִים בָּאֵשׁ וְדַי יִהְיֶה לָהֶם בְּהַגְעָלָה, וּבֶאֱמֶת שֶׁכֵּן דַּעַת רֹב הָרִאשׁוֹנִים (הרמב''ם, הראב''ד, רבנו תם, הסמ''ג, ראבי''ה, אור זרוע, תוספות רי''ד, הראב''ן, הרז''ה, הריבב''ן, הגהות מימוניות, רבנו חיים בר שמואל תלמיד הרשב''א, היראים, התרומה), אֶלָּא שֶׁמָּרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ חָשַׁשׁ לַחוֹלְקִים (הרמב''ן, מהר''ם חלאוה, המאירי, מחזור ויטרי, ההשלמה, הר''ן, רבנו ירוחם) שֶׁאוֹמְרִים שֶׁהֶחָמֵץ נֶחְשָׁב אִסּוּר, וְנִמְצָא שֶׁהַשַּׁפּוּדִים בָּלְעוּ אִסּוּר, וְלָכֵן הִצְרִיךְ לִבּוּן. [וּמִכָּל מָקוֹם בְּכַמָּה הֲלָכוֹת מְסֻיָּמוֹת הֵקֵל מָרָן, וְצֵרֵף אֶת דַּעַת הָאוֹמְרִים שֶׁחָמֵץ הֶתֵּר הוּא].
אַךְ יֵשׁ לְהָבִין, כִּי מֵאַחַר וְהֶחָמֵץ נִבְלָע בַּשַּׁפּוּד בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה שֶׁאָז הוּא הֶתֵּר גָּמוּר, הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהַכֵּלִים בָּלְעוּ אִסּוּר? אֶלָּא אוֹמֵר הָרַמְבַּ''ן: ''חָמֵץ שְׁמוֹ עָלָיו'', דְּהַיְנוּ הֶחָמֵץ כָּל הַשָּׁנָה יֵשׁ לוֹ שֵׁם שֶׁל 'חָמֵץ', עוּגָה זוֹ כָּל הַשָּׁנָה הִיא בְּגֶדֶר אִסּוּר חָמֵץ בְּיַחַס לִימֵי הַפֶּסַח, וְאֵין זֶה דּוֹמֶה לְבָשָׂר כָּשֵׁר שֶׁנִּבְלַע בַּשַּׁפּוּד שֶׁהוּא הֶתֵּר גָּמוּר תָּמִיד, וְלָכֵן דַּי בְּהַגְעָלָה כְּדֵי לְהָפְכוֹ לַחֲלָבִי. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּחָמֵץ שֶׁאַף שֶׁמֻּתָּר הוּא בַּאֲכִילָה לַחֲלוּטִין, מִכָּל מָקוֹם אַף עַתָּה נֶחְשָׁב הוּא אִסּוּר בְּיַחַס לַפֶּסַח שֶׁאָסְרָה בּוֹ הַתּוֹרָה לֶאֱכֹל חָמֵץ, וְלָכֵן אִם נִבְלַע בַּשַּׁפּוּד, הֶכְשֵׁרוֹ בְּלִבּוּן דַּוְקָא.
בֵּאוּר וּמָקוֹר לַחִלּוּק בֵּין בְּלִיעַת אִסּוּר לְהֶתֵּר
וְיֵשׁ לְהָבִין, מָה הַסְּבָרָא לְחַלֵּק בֵּין אִם הַשַּׁפּוּד בָּלַע אִסּוּר אוֹ בָּלַע הֶתֵּר, הֲלֹא אִם אֵין הַבָּלוּעַ יוֹצֵא מֵהַשַּׁפּוּד אֶלָּא בְּלִבּוּן, מַדּוּעַ דַּי לוֹ בְּהַגְעָלָה כְּשֶׁבָּלַע הֶתֵּר? וְהַבֵּאוּר בָּזֶה הוּא, כִּי אַף שֶׁבְּהַגְעָלָה נִשְׁאָר מְעַט מִטַּעַם הַבָּשָׂר הַכָּשֵׁר הַבָּלוּעַ בַּשַּׁפּוּד, בְּכָל זֹאת כֵּיוָן שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הֻכַּר כָּאן אִסּוּר בָּשָׂר וְחָלָב בָּעַיִן, אֶלָּא שֶׁכַּאֲשֶׁר יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּחָלָב, יִתְהַוֶּה וְיִתְחַדֵּשׁ כָּאן אִסּוּר שֶׁלֹּא נוֹצַר עַד עַתָּה, וְהוּא יִתְהַוֶּה בַּבָּלוּעַ וְלֹא בָּעַיִן, לְכָךְ לֹא הֶחְמִירָה הַתּוֹרָה. לֹא כֵן בִּבְלִיעָה מִנְּבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, שֶׁנּוֹצַר הָאִסּוּר בָּעַיִן קֹדֶם שֶׁנִּבְלַע, וְכֵן בֶּחָמֵץ, שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה הַמַּאֲכָל חָמֵץ קֹדֶם שֶׁנִּבְלַע בַּשַּׁפּוּד, לְכָךְ צְרִיכִים דַּוְקָא לִבּוּן.
וּכְדֵי לְהָבִין אֶת מְקוֹר הַדִּין מֵהַגְּמָרָא, נַקְדִּים הַקְדָּמָה קְטַנָּה. כַּיָּדוּעַ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ צִוְּתָה הַתּוֹרָה לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וּבְשָׂרָם הָיָה נֶאֱכָל עַד זְמַן מְסֻיָּם כְּפִי שֶׁקָּבְעָה הַתּוֹרָה. לְמָשָׁל: קָרְבַּן חַטָּאת נֶאֱכַל לַכֹּהֲנִים בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁהִקְרִיבוּ אוֹתוֹ וְהַלַּיְלָה שֶׁלְּאַחֲרָיו וְלֹא יוֹתֵר, וְאִם נִשְׁאַר מֵהַבָּשָׂר אַחַר זְמַן זֶה, הֲרֵיהוּ נִקְרָא אִסּוּר ''נוֹתָר'', וְהָאוֹכְלוֹ חַיָּב כָּרֵת.
וְהִנֵּה לְאַחַר שֶׁהַכֹּהֲנִים בִּשְּׁלוּ אוֹ צָלוּ אֶת בְּשַׂר הַחַטָּאת, וְעָבַר יוֹם וָלַיְלָה, נִמְצָא שֶׁטַּעַם בְּשַׂר הַחַטָּאת הַבָּלוּעַ בַּסִּירִים וּבַשַּׁפּוּדִים הֲרֵיהוּ טַעַם שֶׁל אִסּוּר ''נוֹתָר'', וְאֵיךְ יְבַשְּׁלוּ אוֹ יִצְלוּ בָּהֶם שׁוּב קָרְבָּנוֹת אֲחֵרִים, הֲרֵי הֵם יִבְלְעוּ מִטַּעַם שֶׁל הַבָּשָׂר הַנּוֹתָר? לְכָךְ צִוְּתָה הַתּוֹרָה (ויקרא ו כא): ''וּמֹרַק וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם''. כְּלוֹמַר, שֶׁהָיוּ מַגְעִילִים אֶת הַכֵּלִים בְּמַיִם רוֹתְחִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, הֵן הַכֵּלִים שֶׁבִּשְּׁלוּ בָּהֶם וְהֵן הַכֵּלִים שֶׁצָּלוּ בָּהֶם, וְכַמְבֹאָר בַּמִּשְׁנָה (זבחים צז ע''א): הַשַּׁפּוּד וְהָאַסְכָּלָה שֶׁל בְּשַׂר הַקָּרְבָּנוֹת, הֶכְשֵׁרָם בְּהַגְעָלָה.
וּבַגְּמָרָא (מסכת עבודה זרה עו ע''א) שָׁאַל רַב עַמְרָם אֶת רַב שֵׁשַׁת, מַדּוּעַ כְּלֵי גוֹיִם שֶׁבָּלְעוּ בְּאֵשׁ - הֶכְשֵׁרָם בְּלִבּוּן, וְאִלּוּ כְּלֵי הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבָּלְעוּ בְּאֵשׁ מִבְּשַׂר הַקָּרְבָּנוֹת - הֶכְשֵׁרָם בְּהַגְעָלָה? הֵשִׁיב לוֹ רַב שֵׁשַׁת, שֶׁיֵּשׁ הֶבְדֵּל בֵּין בְּלִיעַת כְּלֵי קָדָשִׁים לִבְלִיעַת כְּלֵי גוֹיִם. בִּכְלֵי הַגּוֹיִם מִתְּחִלָּה הָיָה כָּאן אִסּוּר בָּעַיִן וּלְאַחַר מִכֵּן נִבְלַע בַּשַּׁפּוּד, לָכֵן הֶחְמִירָה בּוֹ הַתּוֹרָה יוֹתֵר, לֹא כֵן בַּשַּׁפּוּד שֶׁצָּלוּ בּוֹ בְּשַׂר קֹדֶשׁ, מִתְּחִלָּה לֹא הָיָה כָּאן שׁוּם אִסּוּר, וְרַק לְאַחַר יוֹם וָלַיְלָה נוֹצַר אִסּוּר ''נוֹתָר'' בַּבָּלוּעַ וְלֹא בָּעַיִן, וּכְשֶׁנּוֹצַר הָאִסּוּר בַּבָּלוּעַ, הֲרֵיהוּ קַל יוֹתֵר.
וּמִכָּאן לָמַדְנוּ עַל שַׁפּוּדִים שֶׁצָּלָה בָּהֶם בָּשָׂר, וְרוֹצֶה עַתָּה לְהָפְכָם לְמַאַכְלֵי חָלָב כִּגְבִינַת חֲלוּמִי שֶׁצּוֹלִים אוֹתָהּ, מֵאַחַר וְהַשַּׁפּוּדִים מִתְּחִלָּה בָּלְעוּ בְּשַׂר הֶתֵּר גָּמוּר, וְרַק לְאַחַר מִכֵּן כְּשֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בִּגְבִינָה יִוָּצֵר כָּאן אִסּוּר חָדָשׁ שֶׁל ''בָּשָׂר וְחָלָב'', וְאָז כְּבָר הַבָּשָׂר בָּלוּעַ, לְכָךְ דַּי לָהֶם בְּהַגְעָלָה. וְהוּא הַדִּין לְמַחֲבַת טֶפְלוֹן בְּשָׂרִית שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בְּלִי שֶׁמֶן כְּלָל, וְרוֹצֶה לְהָפְכָהּ לַחֲלָבִית, דַּי לָהּ בְּהַגְעָלָה. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּחָמֵץ שֶׁמִּתְּחִלָּתוֹ שֵׁם אִסּוּר חָמֵץ עָלָיו, וְנוֹצַר בּוֹ הָאִסּוּר קֹדֶם שֶׁנִּבְלַע.
כָּל הָאָמוּר דַּוְקָא בְּשַׁפּוּד אוֹ בְּמַחֲבַת בְּשָׂרִי שֶׁרוֹצֶה לְהָפְכָם לַחֲלָבִי אוֹ לְהֶפֶךְ, אֲבָל שַׁפּוּד אוֹ מַחֲבַת בְּשָׂרִי שֶׁטָּעָה וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּמַאֲכָל חֲלָבִי בְּלִי הַגְעָלָה, נֶאֶסְרוּ בְּשִׁמּוּשׁ, וּלְגַבֵּי הֶכְשֵׁרוֹ יִשְׁאַל חָכָם מוֹרֵה הוֹרָאָה.
(שולחן ערוך יורה דעה סימן קכא ס''ד, וכמבואר ברבותינו הראשונים. וכן הוא בגר''א, ערך השלחן, אבני צדק, חק יעקב, רבנו זלמן, רעק''א, החתם סופר, חסד לאברהם אלקלעי, זבחי צדק, זהב שבא לגאון רבי שמעון אגסי ועוד. קכו, קלח)
כל כלי הולכים בו אחר רב תשמישו
הֶכְשֵׁר הַכְּלִי נִקְבָּע עַל פִּי רֹב שִׁמּוּשׁוֹ. כְּלוֹמַר, שֶׁאִם עַל פִּי רֹב הַשִּׁמּוּשׁ בַּכְּלִי הוּא בְּתַבְשִׁילִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם לַחוּת, כְּרֹטֶב אוֹ מָרָק, אַף עַל פִּי שֶׁפְּעָמִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ גַּם בְּמַאֲכָל יָבֵשׁ שֶׁלֹּא בְּאֶמְצָעוּת רֹטֶב - כֵּיוָן שֶׁרֹב שִׁמּוּשׁוֹ הוּא בְּתַבְשִׁיל לַח, הֶכְשֵׁרוֹ בְּהַגְעָלָה. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ הֶכְשֵׁר כָּל כְּלִי וְכֶלִי. (סימן תנא סעיף ו)
וְיֵשׁ לְהָבִין מָה הַסְּבָרָא בָּזֶה שֶׁנֵּלֵךְ אַחַר רֹב שִׁמּוּשׁוֹ שֶׁל הַכְּלִי, הֲרֵי לְמָשָׁל אִם הִשְׁתַּמַּשְׁנוּ פַּעַם אַחַת בַּכְּלִי בְּיָבֵשׁ, הֶכְשֵׁרוֹ בְּלִבּוּן, כִּי כְּבוֹלְעוֹ כָּךְ פּוֹלְטוֹ, וְאִלּוּ אִם נִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכְּלִי הַזֶּה עוֹד כַּמָּה פְּעָמִים בְּלַח, דַּי יִהְיֶה לְהַכְשִׁירוֹ בְּהַגְעָלָה, כִּי נַעֲשָׂה רֹב שִׁמּוּשׁוֹ בְּלַח, וַהֲלֹא בְּלִיעָתוֹ בְּיָבֵשׁ לְהֵיכָן הָלְכָה?
וְהַדְּבָרִים מְיֻשָּׁבִים עַל פִּי דִּבְרֵי רַבֵּנוּ מְנַחֵם עֲזַרְיָה מִפָּאנוֹ. וּתְחִלָּה יֵשׁ לָדַעַת כִּי מִן הַתּוֹרָה דַּוְקָא כְּלִי שֶׁהוּא 'בֶּן יוֹמוֹ' [שֶׁבִּשְּׁלוּ בּוֹ אִסּוּר בָּ-24 שָׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת] צָרִיךְ הֶכְשֵׁר, מִפְּנֵי שֶׁהָאִסּוּר הַבָּלוּעַ בּוֹ פּוֹלֵט טַעַם טוֹב בַּמַּאֲכָל, אֲבָל כְּלִי שֶׁאֵינוֹ בֶּן יוֹמוֹ [שֶׁלֹּא בִּשְּׁלוּ בּוֹ אִסּוּר בָּ-24 שָׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת], אֵינוֹ צָרִיךְ שׁוּם הֶכְשֵׁר, כֵּיוָן שֶׁטַּעַם הָאִסּוּר הַבָּלוּעַ בּוֹ כְּבָר נִפְגַּם, וְטַעַם פָּגוּם אֵינוֹ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה. וּבְכָל זֹאת חֲכָמִים הִצְרִיכוּ לְהַכְשִׁיר כְּלִי שֶׁאֵינוֹ בֶּן יוֹמוֹ, כְּדֵי לְהַפְלִיט מִמֶּנּוּ אֶת הַטַּעַם הַפָּגוּם. וְעַתָּה, כְּלִי שֶׁבָּלַע פְּעָמִים רַבּוֹת בְּלַח וּפַעַם אַחַת בְּיָבֵשׁ - אִם אָכֵן בָּלוּעַ בְּיָבֵשׁ בָּ-24 שָׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, יֵשׁ לְהַצְרִיכוֹ לִבּוּן, מֵאַחַר וְטַעֲמוֹ אֵינוֹ פָּגוּם וְלֹא יִפְלֹט אֶלָּא בָּאֵשׁ. וּמַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁהוֹלְכִים אַחַר רֹב שִׁמּוּשׁוֹ - זֶהוּ דַּוְקָא שֶׁכְּבָר עָבְרוּ 24 שָׁעוֹת מִבְּלִיעָתוֹ בְּיָבֵשׁ, שֶׁמִּן הַתּוֹרָה אֵינוֹ צָרִיךְ לִבּוּן, וּלְכָל הַיּוֹתֵר יִצְטָרֵךְ הַגְעָלָה, אִם הִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לָאַחֲרוֹנָה בְּלַח, וַחֲכָמִים הֵם שֶׁהִצְרִיכוּ לְהַכְשִׁירוֹ אַף אִם לֹא הִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בָּ-24 שָׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת כְּלָל. וְלֹא הֶחְמִירוּ לְהַצְרִיכוֹ אֶת הַהֶכְשֵׁר הֶחָמוּר יוֹתֵר, אֶלָּא קָבְעוּ לָלֶכֶת אַחַר רֹב שִׁמּוּשׁוֹ, מִבְּלִי לָחוּשׁ לַמִּעוּט. (שו''ת הרמ''ע מפאנו סימן צו. גינת ורדים, עין יצחק אלחנן, בית דוד, רב פעלים, ועיין שלמת חיים זוננפלד. קמח)
סִירִים - רֹב שִׁמּוּשָׁם הוּא בְּדָבָר לַח, וַאֲפִלּוּ שֶׁפְּעָמִים מְבַשֵּׁל בָּהֶם מַאֲכָל יָבֵשׁ לְלֹא רֹטֶב, הֶכְשֵׁרָם בְּהַגְעָלָה. וְגַם מִכְסֵה הַסִּיר וְהַיָּדִית צְרִיכִים הַגְעָלָה. (סימן תנא סעי' ה, יב, יד)
יֵשׁ לְהַקְפִּיד לְנַקּוֹת וְלִגְרֹר הֵיטֵב אֶת הַשַּׁחְרוּרִית שֶׁבְּתַחְתִּית הַכְּלִי, וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיאָהּ, יַגְעִיל אֶת הַכְּלִי כְּמוֹ שֶׁהוּא. (קלו)
כַּפּוֹת, כַּפִּיּוֹת וּמַזְלְגוֹת - כֵּיוָן שֶׁרֹב שִׁמּוּשָׁם הוּא בִּ'כְלִי שֵׁנִי' [דְּהַיְנוּ בִּכְלִי שֶׁהוּרַק אֵלָיו הַמַּאֲכָל מֵהַכְּלִי שֶׁבֻּשַּׁל בּוֹ], אַף הֶכְשֵׁרָם בִּכְלִי שֵׁנִי. וְהַיְנוּ שֶׁיַּרְתִּיחַ מַיִם, וְיָכוֹל לְשָׁפְכָם לְתוֹךְ קְעָרָה, וּבְעוֹד הַמַּיִם חַמִּים מְאֹד, יַנִּיחַ אֶת הַכֵּלִים בַּקְּעָרָה. וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאֶפְשָׁר לְהַכְשִׁירָם בְּעֵרוּי מִכְּלִי רִאשׁוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּרְתִּיחַ מַיִם וִיעָרֶה עַל הַכֵּלִים. וּמִכָּל מָקוֹם, בְּנֵי אַשְׁכְּנַז מַחְמִירִים לְהַכְשִׁירָם דַּוְקָא בְּהַגְעָלָה בִּכְלִי רִאשׁוֹן. (סימן תנא סעיף ה, ו. קמד)
סַכִּין - יְנַקֶּה הֵיטֵב וּבִפְרָט בִּמְקוֹם הַחִבּוּר לַיָּדִית. וְאַף עַל פִּי שֶׁרֹב הַשִּׁמּוּשׁ בְּסַכִּין הוּא בִּכְלִי שֵׁנִי, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁבִּשְׁעַת הַחִתּוּךְ דּוֹחֲקִים אֶת הַסַּכִּין בַּמַּאֲכָל, לְכָךְ בּוֹלַעַת הַסַּכִּין יוֹתֵר, וְהֶכְשֵׁרָהּ בְּהַגְעָלָה. וְאוּלָם בְּהַגְעָלָה זוֹ אֵין חִיּוּב לְהַקְפִּיד שֶׁהַמַּיִם יִהְיוּ עַל הָאֵשׁ בִּשְׁעַת הַהַגְעָלָה, אֶלָּא דַּי שֶׁהַמַּיִם יִהְיוּ חַמִּים מְאֹד. (תנא ס''ג. קלז)
מַצֶּקֶת - כֵּיוָן שֶׁרֹב שִׁמּוּשָׁהּ הוּא בִּכְלִי רִאשׁוֹן, הֶכְשֵׁרָהּ בְּהַגְעָלָה. (סימן תנא סעיף ה)
מֵחַם מַיִם - שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה מַקְפִּידִים שֶׁלֹּא לְחַמֵּם עָלָיו דִּבְרֵי מַאֲכָל, אֵין צָרִיךְ הֶכְשֵׁר, וְרַק יְדִיחֵהוּ הֵיטֵב מִבַּחוּץ. אַךְ אִם חִמְּמוּ עָלָיו אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת פִּתָּה אוֹ בּוּרֶקָס וְכַדּוֹמֶה, הֶכְשֵׁרוֹ בְּהַגְעָלָה. וְאִם הוּא חַשְׁמַלִּי, שֶׁחוֹשֵׁשׁ לְהַגְעִילוֹ, יְמַלְּאֵהוּ מַיִם עַד הַסּוֹף וְיַרְתִּיחֵהוּ עַד שֶׁיִּגְלְשׁוּ הַמַּיִם עַל שְׂפַת הַכְּלִי. (ילקו''י י תסט. אור לציון ח''ג פ''י ה''ה)
מַחֲבַת - בֵּין שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ עִם הַרְבֵּה שֶׁמֶן [כְּטִגּוּן צִ'יפְּס וּשְׁנִיצְל], וּבֵין שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ עִם מְעַט שֶׁמֶן [כְּטִגּוּן בֵּיצָה], הֶכְשֵׁרָהּ בְּהַגְעָלָה. (כן כתבו בתשובות הגאונים, הראבי''ה, הרא''ש, הרוקח, טור ושו''ע סימן תנא סי''א, ויורה דעה סימן קכא ס''ד. ערך השלחן, אבני צדק, רבנו זלמן, חק יעקב, הש''ך, תפארת אדם, שלחן גבוה, החיד''א, זרע אמת ועוד. קלח)
סִיר עוּגָה - שֶׁמּוֹרְחִים בּוֹ מְעַט שֶׁמֶן שֶׁלֹּא תִּשָּׂרֵף הָעוּגָה, הַמֵּקֵל לְהַכְשִׁירוֹ בְּהַגְעָלָה, יֵשׁ לוֹ עַל מַה לִּסְמֹךְ. אַךְ עָדִיף לִקְנוֹת סִיר עוּגָה חָדָשׁ לְפֶסַח. (שלחן גבוה, תפארת אדם, מהר''י בכר שמואל ועוד. קלב)
תַּנּוּר אֲפִיָּה - יְנַקֶּה אֶת הַתַּנּוּר הֵיטֵב עִם חָמְרֵי נִקּוּי מִכָּל שְׁיָרֵי מַאֲכָל וְזֵעָה שֶׁהִצְטַבְּרוּ בַּפִּנּוֹת. וְטוֹב שֶׁיַּמְתִּין 24 שָׁעוֹת מֵעֵת הַשִּׁמּוּשׁ הָאַחֲרוֹן בַּתַּנּוּר, וְיַסִּיקֵהוּ לְמֶשֶׁךְ שָׁעָה אַחַת בְּמִדַּת הַחֹם הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר, וְאָז רַשַּׁאי לֶאֱפוֹת וְלִצְלוֹת בּוֹ בְּפֶסַח. וּמִכָּל מָקוֹם, לְתַבְנִיּוֹת הָאֲפִיָּה לֹא יוֹעִיל הֶכְשֵׁר זֶה, וְלָכֵן לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בַּתַּבְנִיּוֹת שֶׁל הֶחָמֵץ, אֶלָּא בְּתַבְנִיּוֹת מְיֻחָדוֹת לְפֶסַח אוֹ בְּתַבְנִיּוֹת חַד פַּעֲמִיּוֹת. (קלב)
מִיקְרוֹגָל לְלֹא גּוּפֵי הַשְׁחָמָה - יְנַקֶּה אוֹתוֹ הֵיטֵב מִכָּל שְׁיָרֵי מַאֲכָל דְּבוּקִים. וְיַנִּיחַ בְּתוֹכוֹ קַעֲרַת מַיִם עִם מְעַט חָמְרֵי נִקּוּי, כְּדֵי לִפְגֹּם אֶת הַמַּיִם שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְאוּיִים לִשְׁתִיָּה כְּלָל, וְיַפְעִיל כָּךְ אֶת הַמִּיקְרוֹגָל בְּמֶשֶׁךְ חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ דַּקּוֹת. וְאִם יֵשׁ בּוֹ גּוּפֵי הַשְׁחָמָה, הֶכְשֵׁרוֹ כְּהֶכְשֵׁר תַּנּוּר אֲפִיָּה כַּנַּ''ל. (ילקו''י ח''ה שסא)
חֲצוּבָה [הַבַּרְזֶל שֶׁעָלָיו מַנִּיחִים אֶת הַסִּיר בַּבִּשּׁוּל] וְכִירַיִם [הַמִּשְׁטָח שֶׁל הַגַּז] - יְנַקֶּה אֶת כָּל הַחֲלָקִים הֵיטֵב בְּחָמְרֵי נִקּוּי, וְיַחְמִיר לְהַגְעִילָם. אַךְ אַף אִם עֵרָה עֲלֵיהֶם מַיִם רוֹתְחִים מִכְּלִי רִאשׁוֹן, הֻכְשְׁרוּ בְּכָךְ. וְיֵשׁ מַחְמִירִים לְצַפּוֹתָם בִּנְיַר כֶּסֶף. וְהַטַּעַם שֶׁאֵינָם צְרִיכִים לִבּוּן, כִּי אֲפִלּוּ אִם נָפַל אֵיזֶה חָמֵץ יָבֵשׁ עַל הַחֲצוּבָה וְנִצְלָה שָׁם בָּאֵשׁ וְנִבְלַע, מִן הַסְּתָם הוּא נִשְׂרַף. וַאֲפִלּוּ אִם לֹא נִשְׂרַף, בְּכָל זֹאת מֵאַחַר וְלֹא מַנִּיחִים בְּפֶסַח אֶת הַמַּאֲכָל עַצְמוֹ עַל הַחֲצוּבָה, אֶלָּא נוֹתְנִים אוֹתוֹ בַּסִּיר, וְהַסִּיר עַל הַחֲצוּבָה - כְּלָל גָּדוֹל בְּיָדֵינוּ שֶׁאֵין הַבָּלוּעַ בַּכְּלִי יוֹצֵא לִכְלִי אַחֵר שֶׁלֹּא בְּאֶמְצָעוּת רֹטֶב. וּבְלָאו הָכִי הֲרֵי רֹב הַנִּבְלַע בַּחֲצוּבָה אֵינוֹ אֶלָּא מִמַּה שֶּׁנִּשְׁפַּךְ עָלָיו, וְאִם כֵּן מֵעִקַּר הַדִּין דַּי לוֹ בָּעֵרוּי בִּלְבַד. (קלז)
הַהֶבְדֵּל בֵּין חָמֵץ לְבָשָׂר וְחָלָב
וְיֵשׁ לִשְׁאֹל, הֲרֵי בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה אֵין צָרִיךְ לְהַגְעִיל אֶת הַחֲצוּבָה וְהַכִּירַיִם בֵּין שִׁמּוּשׁ בְּבָשָׂר לְשִׁמּוּשׁ בְּחָלָב, אַף שֶׁפְּעָמִים נִשְׁפָּךְ מֵהַמַּאֲכָל, וּמַדּוּעַ בֶּחָמֵץ אָנוּ מַחְמִירִים? תְּשׁוּבָה: רֵאשִׁית, בְּוַדַּאי שֶׁבִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, כְּשֶׁיֵּשׁ לִכְלוּךְ שֶׁל חָלָב אוֹ בָּשָׂר הַנִּכָּר לָעַיִן, צָרִיךְ לְנַקּוֹתוֹ. אֶלָּא שֶׁלְּגַבֵּי הַבָּשָׂר וְהֶחָלָב הַבְּלוּעִים בַּחֲצוּבָה וּבַכִּירַיִם, כֵּיוָן שֶׁכָּל בְּלִיעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ הִיא בְּלִיעָה שֶׁל הֶתֵּר [חָלָב לְבַד אוֹ בָּשָׂר לְבַד], סָמְכוּ עַל הַמְּצִיאוּת הַמּוּכַחַת שֶׁהָאֵשׁ שׂוֹרֶפֶת אֶת הַנִּשְׁפָּךְ עַל הַחֲצוּבָה מִיָּד. אוּלָם בְּפֶסַח הֶחְמִירוּ, מִשּׁוּם הַחֻמְרָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל אִסּוּר חָמֵץ. (קלז)
פְּלָטָה שֶׁל שַׁבָּת - יְנַקֶּה הֵיטֵב אֶת הַפְּלָטָה מִכָּל חֲשַׁשׁ חָמֵץ דָּבוּק, וִיעָרֶה עָלֶיהָ מַיִם רוֹתְחִים מִכְּלִי רִאשׁוֹן. (קלח) וְאוּלָם אִם יֶשְׁנָהּ רְגִילוּת לְחַמֵּם חַלּוֹת בְּשַׁבָּת עַל גַּבֵּי הַפְּלָטָה, יְצַפֶּה אוֹתָהּ הֵיטֵב בִּנְיַר כֶּסֶף, וְרַק אָז יִהְיֶה רַשַּׁאי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בְּפֶסַח.
שַׁפּוּדִים וּרְשָׁתוֹת - שֶׁצָּלוּ בָּהֶם חָמֵץ עַל הָאֵשׁ [כְּגוֹן קְצִיצוֹת בָּשָׂר הַמְעֹרָבוֹת בְּפֵרוּרֵי לֶחֶם], הֶכְשֵׁרָם בְּלִבּוּן בָּאֵשׁ עַד שֶׁיִּהְיוּ נִיצוֹצוֹת נִתָּזִים מֵהֶם. וְאִם טָעָה וְהִכְשִׁירָם בְּהַגְעָלָה בִּלְבַד וְצָלָה בָּהֶם בְּפֶסַח, רַשַּׁאי לֶאֱכֹל אֶת הַמַּאֲכָל. וְאִם צָלָה בָּהֶם בָּשָׂר וְלֹא יָדוּעַ לוֹ שֶׁהָיָה מְעֹרָב בָּהֶם פֵּרוּרֵי לֶחֶם, דַּי לְהַגְעִילָם. (קכו)
מֵדִיחַ כֵּלִים - יְנַקֵּהוּ הֵיטֵב עִם חָמְרֵי נִקּוּי, וְטוֹב שֶׁיַּפְעִיל אֶת הַמְּכוֹנָה כְּשֶׁהִיא רֵיקָה עִם מַיִם רוֹתְחִים וְחָמְרֵי נִקּוּי. (ילקו''י ח''ה עמוד שס) וּמִן הַדִּין מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמֵדִיחַ כֵּלִים בִּכְלֵי בָּשָׂר וּכְלֵי חָלָב יַחַד. וכמבואר בהרחבה בחוברת 'כשרות המטבח' בהלכה.
שַׁיִשׁ מִטְבָּח - יָדִיחַ וִינַקֶּה אוֹתוֹ הֵיטֵב בְּכָל הַפִּנּוֹת, וִיעָרֶה עָלָיו מַיִם רוֹתְחִים מִכְּלִי רִאשׁוֹן. וְאִם יֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁיִּתְקַלְקֵל מֵהַמַּיִם הָרוֹתְחִים, יְצַפֶּה אֶת הַשַּׁיִשׁ בִּנְיַר כֶּסֶף. (קס)
כִּיּוֹר חַרְסִינָה - יְדִיחֵהוּ הֵיטֵב, וִיעָרֶה עָלָיו [ג' פְּעָמִים] מַיִם רוֹתְחִים מִכְּלִי רִאשׁוֹן. (קנא)
סוגי כלים שונים
כְּלֵי זְכוּכִית - שָׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן: ''כְּלֵי זְכוּכִית אֵינָם בּוֹלְעִים וְאֵינָם פּוֹלְטִים''. עַל כֵּן אֵינָם צְרִיכִים שׁוּם הֶכְשֵׁר, וַאֲפִלּוּ אִם הִכְנִיסוּ בָּהֶם מַשְׁקֶה חָמֵץ חַם אוֹ קַר לִזְמַן מְמֻשָּׁךְ כְּבַקְבּוּקֵי בִּירָה, מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּפֶסַח, וּבִלְבַד שֶׁיִּשְׁטְפֵם וִידִיחֵם הֵיטֵב. כֵּן פָּסַק מָרָן רַבֵּנוּ יוֹסֵף קָארוֹ בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סימן תנא סעיף כו). וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה שֶׁמֻּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹתָן כּוֹסוֹת וְצַלָּחוֹת שֶׁל זְכוּכִית לְמַאַכְלֵי בָּשָׂר וּלְמַאַכְלֵי חָלָב.
כן דעת רוב הראשונים, ומהם: רבנו תם, הרשב''א, הרא''ש, הר''ן, המאירי, המרדכי, האשכול, הראבי''ה, המכתם, הרשב''ץ, רבנו ירוחם, אוהל מועד ועוד. וכן פסקו רבים מהאחרונים, הכנסת הגדולה, הפרי חדש, שלחן גבוה, שער המפקד, הפרי מגדים ועוד, והעידו שכן המנהג בארץ ישראל וגלילותיה. ואף הרמ''א לא החמיר אלא בפסח, אבל בין בשר לחלב מודה לרוב הראשונים שמותר, כך כתבו הכנסת הגדולה, מנחת יעקב, קהל יהודה, זרע אמת, מהר''ם מבריסק, מהר''י אשכנזי ועוד. וּבִתְשׁוּבוֹת וְהַנְהָגוֹת לַגְּרַ''מ שְׁטֶרְנְבּוֹךְ כָּתַב, שֶׁגַּם בְּלִיטָא נָהֲגוּ לְהָקֵל בָּזֶה בֵּין בָּשָׂר לְחָלָב. וּבְשׁוּ''ת מִשְׁנֵה הֲלָכוֹת (ח''ט קסח) שָׁאַל הַשּׁוֹאֵל, עַל מַה סָּמְכוּ רַבִּים מִבְּנֵי אַשְׁכְּנַז לְהָקֵל בִּכְלֵי זְכוּכִית בְּבָשָׂר וְחָלָב, מֵאַחַר וְלֹא מָצָא לָזֶה סֶמֶךְ בְּשׁוּם מָקוֹם. וְהֵשִׁיב לוֹ הָרַב, שֶׁלֹּא רָאִינוּ אֵינָהּ רְאָיָה, שֶׁהֲרֵי כָּתְבוּ הַפּוֹסְקִים שֶׁאַף לַמַּחְמִירִים בִּכְלֵי זְכוּכִית, הֶחְמִירוּ דַּוְקָא בְּפֶסַח שֶׁאִסּוּרוֹ בְּמַשֶּׁהוּ, אֲבָל בִּשְׁאָר אִסּוּרִים לֹא חָשְׁשׁוּ. וְעַיֵּן שָׁם עוֹד, וְסִיֵּם בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: ''וְשָׁמַעְתִּי מִגָּדוֹל אֶחָד בְּדוֹרֵנוּ, שֶׁאִשְׁתּוֹ הָרַבָּנִית רָצְתָה לְהַחְמִיר וְלָקַחַת כּוֹסוֹת שֶׁל זְכוּכִית לְבָשָׂר לְבַד וּלְחָלָב לְבַד, וּמִחָה בָּהּ וְאָמַר, כָּךְ רָאִיתִי בְּבֵית אִמִּי הַצִּדְקָנִית שֶׁהָיְתָה מְקֻבֶּלֶת מִגְּאוֹנֵי וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הַקּוֹדֵם, וְכֵן רָאִיתִי אֵצֶל שְׁאָר צַדִּיקֵי הַדּוֹר הֶעָבָר, וְאֵינִי רוֹצֶה לְשַׁנּוֹת מִמַּה שֶּׁרָאִיתִי בְּבֵית אִמִּי, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ''. עכ''ד. (קנב)
מִנְהַג בְּנֵי אַשְׁכְּנַז לְהַחְמִיר בִּכְלֵי זְכוּכִית שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶם בְּחָמֵץ חַם, שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּפֶסַח. (הרמ''א סימן תנא סעיף כו) וְאוּלָם, כְּלֵי זְכוּכִית שֶׁל דּוּרָלֶקְס וּפַּיְרֶקְס, שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם לְבִשּׁוּל עַל הָאֵשׁ מַמָּשׁ, יְכוֹלִים בְּנֵי אַשְׁכְּנַז לְהַכְשִׁירָם עַל יְדֵי הַגְעָלָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּפֶסַח. וְאֵין צָרִיךְ לְשָׁטְפָם אַחַר כָּךְ בְּמַיִם קָרִים כַּנָּהוּג לְאַחַר הַהַגְעָלָה, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יִתְפּוֹצְצוּ לִרְסִיסִים. (קנה)
עֲדוֹת הַמִּזְרָח שֶׁנָּהֲגוּ בְּחוּץ לָאָרֶץ לְהַחְמִיר בִּכְלֵי זְכוּכִית, וּבָאוּ וְקָבְעוּ אֶת מְקוֹמָם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, רַשָּׁאִים לְשַׁנּוֹת מִמִּנְהָגָם וּלְהָקֵל כְּדַעַת מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, אַף בְּלִי הַתָּרָה. (קנה, קנז, פו)
כְּלֵי פְּלַסְטִיק, עֵץ, אֶבֶן, אֶמַיְל [פַּח מְצֻפֶּה בְּחֹמֶר לָבָן אוֹ צִבְעוֹנִי] - כְּשִׁמּוּשָׁם כָּךְ הֶכְשֵׁרָם, וּכְדִין כְּלֵי מַתָּכוֹת. (קנא, קנז)
כְּלֵי חֶרֶס - אֵין מוֹעִיל לָהֶם הֶכְשֵׁר, מֵאַחַר וְהַתּוֹרָה הֵעִידָה עֲלֵיהֶם שֶׁאֵינָם פּוֹלְטִים, וְלָכֵן יְנַקֶּה אוֹתָם הֵיטֵב שֶׁלֹּא יִהְיֶה חָמֵץ נִכָּר בָּהֶם, וְיַצְנִיעֵם בְּמָקוֹם מְיֻחָד, וְלֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּפֶסַח. וְאוּלָם אִם הַשִּׁמּוּשׁ בָּהֶם בְּמַשְׁקֶה חָמֵץ צוֹנֵן כְּמוֹ בִּירָה, וְשָׁהָה הַמַּשְׁקֶה בְּתוֹכָם 24 שָׁעוֹת וָמַעְלָה, הֶכְשֵׁרָם בְּהַגְעָלָה. אוֹ שֶׁיְּמַלְּאֵם מַיִם, וּלְאַחַר 24 שָׁעוֹת יְרוֹקֵן אֶת הַמַּיִם וִימַלֵּא שׁוּב מַיִם אֲחֵרִים לְמֶשֶׁךְ 24 שָׁעוֹת, וִירוֹקֵן וִימַלֵּא שׁוּב לְמֶשֶׁךְ 24 שָׁעוֹת, וְאָז יִהְיֶה רַשַּׁאי לָתֵת לְתוֹכָם יַיִן לְלֵיל הַסֵּדֶר. (סימן תנא ס''א, סכ''א. קמט)
שמוש בצונן
כֵּלִים שֶׁרֹב שִׁמּוּשָׁם בְּצוֹנֵן, כְּגָבִיעַ שֶׁל קִדּוּשׁ וְכוֹסוֹת כֶּסֶף וְכַדּוֹמֶה, שֶׁשּׁוֹתֶה בָּהֶם מַשְׁקִים שֶׁל חָמֵץ כְּמוֹ בִּירָה אוֹ וִיסְקִי, אַף עַל פִּי שֶׁמִּדֵּי פַּעַם נוֹתֵן בָּהֶם מַשְׁקֶה חַם וּמֻטְבָּל בּוֹ בִּיסְקְוִיט, דַּי לְשָׁטְפָם וְלַהֲדִיחָם הֵיטֵב. וּבְנֵי אַשְׁכְּנַז מַחְמִירִים לְהַגְעִילָם בְּרוֹתְחִים. (סימן תנא ס''ו. קמז)
מְקָרֵר - יְנַקֶּה הֵיטֵב, וּבִפְרָט בַּגּוּמִיּוֹת שֶׁבְּדַלְתוֹת הַמְקָרֵר וּבַחֲרִיצִים. (קמח)
שֻׁלְחָן - אִם אוֹכֵל יְשִׁירוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן לְלֹא מַפָּה, נָהֲגוּ לְעָרוֹת עָלָיו מַיִם רוֹתְחִים. אַךְ אִם יֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁיִּתְקַלְקֵל, דַּי בְּכָךְ שֶׁיְּכַסֶּה אֶת הַשֻּׁלְחָן בְּמַפָּה כָּל יְמֵי הַפֶּסַח. (קנט)
שִׁנַּיִם תּוֹתָבוֹת - יִשְׁטְפֵן וִינַקֵּן הֵיטֵב הֵיטֵב, וְטוֹב לְעָרוֹת עֲלֵיהֶן מַיִם חַמִּים. (סג, קמה)
צַעֲצוּעִים - יֵשׁ לִשְׁטֹף וּלְנַקּוֹת הֵיטֵב אֶת כָּל צַעֲצוּעֵי וּמִשְׂחֲקֵי הַיְלָדִים.
כשרות המצרכים בפסח
השגחה מסמכת
כָּל מִצְרְכֵי הַמָּזוֹן שֶׁקּוֹנִים לְפֶסַח, צָרִיךְ לְהַקְפִּיד שֶׁיִּהְיוּ כְּשֵׁרִים לְפֶסַח בְּהַשְׁגָּחָה מֻסְמֶכֶת. וְיַקְפִּיד בָּזֶה אֲפִלּוּ בְּמִצְרָכִים שֶׁאֵינָם מִמִּינֵי דָּגָן, כִּי יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁבְּאֶחָד מִן הָרְכִיבִים יֶשְׁנָהּ תַּעֲרֹבֶת חָמֵץ שֶׁאֵינָהּ יְדוּעָה לָנוּ.
קטניות
יֵשׁ לָדַעַת וּלְהוֹדִיעַ, כִּי הָאֹרֶז וְכָל הַקִּטְנִיּוֹת, כְּמוֹ חוּמוּס, שְׁעוּעִית, אֲפוּנָה, עֲדָשִׁים וְעוֹד, אֵינָם חָמֵץ כְּלָל וְעִקָּר, וְאֵין שׁוּם אִסּוּר לְאָכְלָם בְּפֶסַח.
כַּמְבֹאָר בְּמִשְׁנָה פְּסָחִים (קיד ע''א) שֶׁצָּרִיךְ לֶאֱכֹל שְׁנֵי תַּבְשִׁילִין בְּלֵיל פֶּסַח, אָמַר רַב הוּנָא שְׁנֵי תַּבְשִׁילִין, כְּגוֹן סִילְקָא [תֶּרֶד] וְאֹרֶז. וְרָבָא הָיָה מְהַדֵּר כָּל שָׁנָה לֶאֱכֹל בְּלֵיל פֶּסַח דַּוְקָא סִילְקָא וְאֹרֶז, כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ מִפִּיו שֶׁל רַב הוּנָא. וְאָמַר רַב אָשִׁי, מִכָּאן לָמַדְנוּ שֶׁאֵין מִי שֶׁחוֹשֵׁשׁ לְדִבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי שֶׁחָלַק עַל חֲכָמִים וְאָמַר שֶׁהָאֹרֶז הוּא מִין דָּגָן. ע''כ.
אֶלָּא שֶׁלִּפְנֵי כַּמָּה מְאוֹת שָׁנִים, כַּאֲשֶׁר הָיוּ שְׂדוֹת הַחִטָּה וְהַקִּטְנִיּוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ, הָיוּ מִשְׁתַּלְשְׁלִים גַּרְעִינֵי חִטָּה לִשְׂדוֹת הַקִּטְנִיּוֹת וּמִתְעָרְבִים בָּהֶם, וְלֹא כֻּלָּם בְּקִיאִים הָיוּ לִבְרֹר אֶת הַקִּטְנִיּוֹת הֵיטֵב לְבַל תִּשָּׁאֵר שָׁם שׁוּם חִטָּה. לֹא פַּעַם קָרָה שֶׁהָיוּ מוֹצְאִים בְּפֶסַח גַּרְגֵּר חִטָּה בַּתַּבְשִׁיל, שֶׁאָז נֶאֱסַר כֻּלּוֹ. אִי לְכָךְ, בְּאַרְצוֹת אַשְׁכְּנַז הִנְהִיגוּ עַל עַצְמָם חֻמְרָה זֹו שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל קִטְנִיּוֹת, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְבָרְרָם כַּהֹגֶן. מִלְּבַד זֹאת, פְּעָמִים רִבּוֹת הָיוּ מְיַבְּאִים אֹרֶז וְקִטְנִיּוֹת בְּשַׂקֵּי הַקֶּמַח, וְהָיָה נִדְבָּק קֶמַח בָּאֹרֶז, שֶׁדָּבָר זֶה גָּרַם לְחָמֵץ גָּמוּר. וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי שֶׁעַל בְּנֵי אַשְׁכְּנַז לְהַמְשִׁיך בְּמִנְהָגָם, מִשּׁוּם ''וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ''. (פב)
חוּץ לָאָרֶץ - יֶשְׁנָן קְהִלּוֹת מְסֻיָּמוֹת מִבְּנֵי סְפָרַד בְּחוּץ לָאָרֶץ, כְּמוֹ בְּחֵלֶק מֵעָרֵי מָרוֹקוֹ, תּוּנִיס וְעוֹד, שֶׁהִנְהִיגוּ חֻמְרָה זֹאת עַל עַצְמָם שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּפֶסַח קִטְנִיּוֹת אוֹ חֵלֶק מִסּוּגֵי הַקִּטְנִיּוֹת. וְאָמְנָם, לְאַחַר שֶׁעָלוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהַ'מָּרָא דְאַתְרָא', הוּא מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, רַבֵּנוּ יוֹסֵף קָארוֹ זיע''א, אֲשֶׁר כָּל הַסְּפָרַדִּים וַעֲדוֹת הַמִּזְרָח לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל קִבְּלוּ הוֹרָאוֹתָיו, רַשָּׁאִים הֵם לְשַׁנּוֹת אֶת מִנְהָגָם וְלֶאֱכֹל קִטְנִיּוֹת לְלֹא הַתָּרָה. [וְרַק אִם הִמְשִׁיכוּ בְּחֻמְרָתָם לְאַחַר שֶׁעָלוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּפִתְאוֹם רוֹצִים לְשַׁנּוֹת אֶת מִנְהָגָם, יַעֲשׂוּ הַתָּרָה.] וּכְבָר הִתְבַּטֵּא הַגָּאוֹן חָכָם צְבִי שֶׁהָיָה מֵרַבָּנֵי אַשְׁכְּנַז לִפְנֵי כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְאָמַר: ''הַלְוַאי וְהַמַּצָּה שֶׁאֲנִי אוֹכֵל בְּלֵיל הַסֵּדֶר תִּהְיֶה כְּשֵׁרָה לְלֹא שׁוּם חֲשַׁשׁ חִמּוּץ, כְּמוֹ הָאֹרֶז וְהַקִּטְנִיּוֹת שֶׁאוֹכְלִים אַחֵינוּ הַסְּפָרַדִּים בְּפֶסַח''. (פד, פו)
חָתָן - בָּחוּר סְפָרַדִּי שֶׁנָּהַג בְּבֵית הוֹרָיו שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל קִטְנִיּוֹת, וְכַיּוֹם נָשָׂא אִשָּׁה וְעוֹמֵד בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ, רַשַּׁאי לֶאֱכֹל קִטְנִיּוֹת לְלֹא שׁוּם הַתָּרָה כְּלָל. (פה)
אַף אִם הָאַבָּא מְצַוֶּה אֶת בְּנוֹ הַנָּשׂוּי שֶׁיַּמְשִׁיךְ בְּחֻמְרוֹתָיו שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֹרֶז וְקִטְנִיּוֹת, אִם הַבֵּן אֵינוֹ חָפֵץ, אֵינוֹ חַיָּב לִשְׁמֹעַ לְאָבִיו, מֵאַחַר וּבְנֵי סְפָרַד קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הוֹרָאוֹת מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, בֵּין לְהָקֵל בֵּין לְהַחְמִיר.
וְכָל שֶׁכֵּן בְּמִנְהָג זֶה שֶׁיֵּשׁ עָלָיו קְצָת עוֹרְרִים. וְעַיֵּן בַּטּוּר (סימן תנג) שֶׁכָּתַב, וְיֵשׁ אוֹסְרִים לֶאֱכֹל אֹרֶז וְכָל מִינֵי קִטְנִיּוֹת בַּתַּבְשִׁיל, לְפִי שֶׁמִּינֵי חִטִּים מִתְעָרְבִים בָּהֶן, וְחֻמְרָה יְתֵרָה הִיא זוֹ, וְלֹא נָהֲגוּ כֵּן. וְכָתַב הַבֵּית יוֹסֵף: גַּם רַבֵּנוּ יְרוּחָם כָּתַב, אוֹתָם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֹרֶז וּמִינֵי קִטְנִיּוֹת מְבֻשָּׁל בְּפֶסַח - מִנְהַג שְׁטוּת הוּא, זוּלָתִי אִם הֵם עוֹשִׂים לְהַחְמִיר עַל עַצְמָם, וְלֹא יָדַעְתִּי לָמָּה. וְאוּלַי לֹא רָאָה רַבֵּנוּ יְרוּחָם מַה שֶּׁכָּתַב הַסְּמַ''ק, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁאֲסָרוּם מִשּׁוּם דְּדָגָן מַעֲשֵׂה קְדֵרָה וְקִטְנִית מַעֲשֵׂה קְדֵרָה, וְגָזְרוּ שֶׁמָּא יְבַשֵּׁל דָּגָן כְּמוֹ קִטְנִית. וְגַם יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁעוֹשִׂים פַּת מִקִּטְנִית וְיָבוֹאוּ לִטְעוֹת וְיַעֲשׂוּ פַּת מִדָּגָן, אֲבָל מִינֵי יְרָקוֹת שֶׁאֵינָם דּוֹמִים לְדָגָן כְּלָל, לֹא יָבוֹאוּ לִטְעוֹת. וְגַם פְּעָמִים תְּבוּאָה מְעֹרֶבֶת בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לְבָרְרוֹ יָפֶה. וְרַבֵּנוּ מָנוֹחַ כָּתַב טַעַם בְּשֵׁם סֵפֶר הַמִּנְהָגוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לֶאֱכֹל קִטְנִיּוֹת בַּמּוֹעֵד, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ', וְאֵין שִׂמְחָה בַּאֲכִילַת תַּבְשִׁיל קִטְנִיּוֹת. וְכָתַב הַבֵּית יוֹסֵף: ''וְלֵית דְּחָשׁ לַדְּבָרִים הַלָּלוּ זוּלָתִי הָאַשְׁכְּנַזִּים''. וְכָתַב הַגָּאוֹן יַעְבֵּ''ץ בְּסִפְרוֹ מֹר וּקְצִיעָה: ''וּמְעִידַנִי עַל אַבָּא מָארִי הַגָּאוֹן חֲכַם צְבִי זַצַ''ל, שֶׁכַּמָּה צַעַר נִצְטַעֵר אוֹתוֹ צַדִּיק עַל מִנְהַג הָאַשְׁכְּנַזִּים לְהִמָּנַע מֵאֲכִילַת אֹרֶז וְקִטְנִיּוֹת בְּפֶסַח, וְהָיָה אוֹמֵר, אִם הָיָה לִי כֹּחַ הָיִיתִי מְבַטֵּל לַמִּנְהָג הַגָּרוּעַ הַלָּז, שֶׁהִיא חֻמְרָה שֶׁמְּבִיאָה קֻלָּה, וְיוֹצֵא מִמֶּנָּה מִכְשׁוֹל לְהִכָּשֵׁל בְּאִסּוּר חָמֵץ גָּמוּר, כִּי מִתּוֹךְ שֶׁאֵין מִינֵי קִטְנִיּוֹת וְאֹרֶז מְצוּיִים לֶהָמוֹן לֶאֱכֹל וְלִשְׂבֹּעַ, צְרִיכִים לֶאֱפוֹת מַצָּה הַרְבֵּה מְאֹד, וְאֵין נִזְהָרִים בָּעִסָּה כָּרָאוּי וְכוּ', וְגַם נִמְנָעִים מִשִּׂמְחַת יוֹם טוֹב מִסִּבַּת חֻמְרָה שֶׁאֵין לָהּ טַעַם וְלֹא רֵיחַ, וְאַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז צַדִּיק דַּרְכּוֹ וְנִפֵּץ חֻמְרוֹת אֵלּוּ אֶל הַסָּלַע''. עי''ש. עַל כֵּן בְּוַדַּאי שֶׁאֵין חַיָּב הַבֵּן לִשְׁמֹעַ לְאָבִיו, אַךְ יִזָּהֵר לְהַבְהִיר לְאָבִיו בְּנַחַת וּנְעִימוּת אֶת טַעֲמוֹ וְנִמּוּקוֹ, וְהַכֹּל עַל מְקוֹמוֹ יָבוֹא בְשָׁלוֹם. (פב) וכמבואר בחוברת 'כבוד אב ואם בהלכה ובאגדה'.
אַשְׁכְּנַזִּיָּה הַנְּשׂוּאָה לִסְפָרַדִּי - רַשָּׁאִית לֶאֱכֹל אֹרֶז וְקִטְנִיּוֹת בְּפֶסַח, וְכֵן יְכוֹלָה לְהָקֵל בְּכָל מִנְהֲגֵי הַסְּפָרַדִּים שֶׁמְּקִלִּים בָּהֶם. וְכָתְבוּ הַפּוֹסְקִים שֶׁכָּךְ עָדִיף שֶׁתַּעֲשֶׂה כְּכָל מִנְהֲגֵי הַסְּפָרַדִּים, מֵאֲשֶׁר תַּחְמִיר עַל עַצְמָהּ כְּמִנְהֲגֵי בֵּית אָבִיהָ, כִּי בָּזֶה שֶׁתִּתְנַהֵג בְּחֻמְרוֹת יֶתֶר עַל בַּעְלָהּ, גּוֹרֶמֶת לִמְנִיעַת הַשָּׁלוֹם בַּבַּיִת, שֶׁחָמוּר הוּא מְאֹד.
וּכְבָר כָּתַב הָרַמְבַּ''ם (הלכות אישות פרק טו הלכה כ): ''צִוּוּ חֲכָמִים עַל הָאִשָּׁה שֶׁתִּהְיֶה מְכַבֶּדֶת אֶת בַּעְלָהּ בְּיוֹתֵר מִדַּאי, וְתַעֲשֶׂה כָּל מַעֲשֶׂיהָ עַל פִּיו, וְיִהְיֶה בְּעֵינֶיהָ כְּמוֹ שַׁר אוֹ מֶלֶךְ, מְהַלֶּכֶת בְּתַאֲוַת לִבּוֹ, וּמַרְחֶקֶת כָּל מַה שֶּׁיִּשְׂנָא, וְזֶה הוּא דֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים הַטְּהוֹרִים בְּזִוּוּגָן, וּבִדְרָכִים אֵלּוּ יִהְיֶה יִשּׁוּבָם נָאֶה וּמְשֻׁבָּח''. ע''כ. (פז)
מֻתָּר לְאַשְׁכְּנַזִּי לְבַשֵּׁל לַחֲבֵרוֹ הַסְּפָרַדִּי אֹרֶז וּשְׁאָר מִינֵי קִטְנִיּוֹת בְּפֶסַח. וּכְמוֹ כֵן רַשַּׁאי לְבַשֵּׁל אֹרֶז בְּיוֹם טוֹב שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח שֶׁחָל בְּיוֹם שִׁשִּׁי, כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ הוּא וּבְנֵי בֵיתוֹ בְּלֵיל שַׁבָּת שֶׁהוּא אִסְרוּ חַג שֶׁל פֶּסַח. (פו)
סְפָרַדִּיָּה הַנְּשׂוּאָה לְאַשְׁכְּנַזִּי - לֹא תְּבַשֵּׁל בְּבֵיתָם אֹרֶז וְקִטְנִיּוֹת, אַךְ כַּאֲשֶׁר מַגִּיעָה לְבִקּוּר אֵצֶל הוֹרֶיהָ בֶּחָג, רַשָּׁאִית לֶאֱכֹל שָׁם אֹרֶז וְקִטְנִיּוֹת. (פח)
אוֹרֵחַ - אַשְׁכְּנַזִּי הַמִּתְאָרֵחַ אֵצֶל סְפָרַדִּי, הֲגַם שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל קִטְנִיּוֹת, רַשַּׁאי לֶאֱכֹל אֶת הַמַּאֲכָלִים שֶׁהִתְבַּשְּׁלוּ בַּסִּירִים שֶׁבִּשְּׁלוּ בָּהֶם אֹרֶז וְקִטְנִיּוֹת לְלֹא שׁוּם חֲשָׁשׁ. (פו)
בְּדִיקַת הָאֹרֶז - הַמִּנְהָג לִבְדֹּק אֶת הָאֹרֶז שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בִּתְשׂוּמֶת לֵב רַבָּה לְבַל תִּמָּצֵא בּוֹ חִטָּה. וְיִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא לִבְדֹּק לְיַד הַיְלָדִים כְּשֶׁהַלֶּחֶם בְּיָדָם, שֶׁמָּא יִפְּלוּ חָלִילָה פֵּרוּרִים לָאֹרֶז. (פב)
מצה עשירה
מֻתָּר לָלוּשׁ וְלֶאֱפוֹת עוּגוֹת מַצָּה עֲשִׁירָה, דְּהַיְנוּ עוּגוֹת מִקֶּמַח חִטָּה כָּשֵׁר לְפֶסַח הַנִּלּוֹשׁ בְּמִיץ פֵּרוֹת אוֹ שֶׁמֶן אוֹ דְּבַשׁ אוֹ חָלָב, בְּלִי מַיִם כְּלָל, וּמֻתָּר לְהַשְׁהוֹת עִסָּה זוֹ זְמַן רַב, כֵּיוָן שֶׁ''מֵּי פֵּרוֹת אֵין מַחְמִיצִים'' (פסחים לה עמוד ב), וּכְמוֹ שֶׁפָּסַק מָרָן בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סימן תסב סעיף א). וּפָשׁוּט שֶׁצָּרִיךְ בָּזֶה זְהִירוּת מְרֻבָּה, וְיַקְפִּיד גַּם שֶׁהַכֵּלִים יִהְיוּ יְבֵשִׁים מִמַּיִם, כִּי אִם יִתְעָרֵב בָּעִסָּה אֲפִלּוּ מְעַט מַיִם, יְכוֹלָה הָעִסָּה כֻּלָּהּ לְהַחְמִיץ.
מִנְהַג בְּנֵי אַשְׁכְּנַז שֶׁלֹּא לֶאֱפוֹת 'מַצָּה עֲשִׁירָה' אֶלָּא רַק לְחוֹלֶה אוֹ לְזָקֵן, כְּמוֹ שֶׁפָּסַק הָרָמָ''א (סימן תסב סעיף ד). וִיכוֹלִים לְהָקֵל גַּם לִילָדִים קְטַנִּים (קיח). וּבְעֶרֶב פֶּסַח מֻתָּר גַּם לִבְנֵי אַשְׁכְּנַז לֶאֱכֹל מַצָּה עֲשִׁירָה, שֶׁלֹּא הֶחְמִירוּ אֶלָּא בַּפֶּסַח עַצְמוֹ. (סימן תעא סעיף ב, נודע ביהודה, ערוך השלחן סימן תמד סק''ה. רסה)
חֲנֻיּוֹת - הַמּוֹכֵר בַּחֲנוּתוֹ עוּגוֹת 'מַצָּה עֲשִׁירָה', יֵשׁ לוֹ לִתְלוֹת מוֹדָעָה שֶׁבְּנֵי אַשְׁכְּנַז אֵינָם אוֹכְלִים עוּגוֹת אֵלּוּ בְּפֶסַח, זוּלַת לְחוֹלִים, לִזְקֵנִים וְלִילָדִים קְטַנִּים. (קיח)
עוּגוֹת מִקֶּמַח מַצָּה - מֻתָּר גַּם לִבְנֵי אַשְׁכְּנַז לֶאֱפוֹת עוּגוֹת מִ'קֶּמַח מַצָּה' עִם מַיִם, שֶׁמֵּאַחַר וְהַמַּצָּה נֶאֶפְתָה, שׁוּב אֵינָהּ מַחְמִיצָה לְעוֹלָם. (פרי חדש, שערי תשובה, חק יעקב. קיח)
פצוחים
יֵשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִקְנוֹת אֱגוֹזִים, שְׁקֵדִים, פִיסְטוּקִים וְכַיּוֹצֵא קְלוּיִים הַנִּמְכָּרִים בַּשּׁוּק, אִם אֵין עֲלֵיהֶם הַשְׁגָּחָה כַּדָּת, מֵאַחַר וּפְעָמִים מְעֹרָבִים בָּהֶם קֶמַח בַּמֶּלַח שֶׁעֲלֵיהֶם. (קיז)
פרות יבשים
פֵּרוֹת יְבֵשִׁים כִּתְאֵנִים, צִמּוּקִים, שְׁזִיפִים, מִשְׁמְשִׁים וְכַיּוֹצֵא, הַנִּמְכָּרִים בַּשּׁוּק בַּהַשְׁגָּחָה כַּדָּת, שֶׁיִּבְּשׁוּם בְּאֹפֶן שֶׁאֵין בָּהֶם חֲשַׁשׁ חָמֵץ כְּלָל, מֻתָּר לְכַתְּחִלָּה לְאָכְלָם בֵּין לִבְנֵי סְפָרַד וּבֵין לִבְנֵי אַשְׁכְּנַז. (הרמ''א סימן תסז סעיף ח)
תמרוקים. משחת נעלים. חמרי נקוי.
חָמֵץ שֶׁנִּפְסָל מֵאֲכִילַת הַכֶּלֶב בְּעֶרֶב פֶּסַח, מֻתָּר לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ בַּפֶּסַח (סימן תמב סעיף ט). אֲשֶׁר עַל כֵּן, תַּמְרוּקִים, בֹּשֶׂם וּמוּצְרֵי קוֹסְמֶטִיקָה, מִשְׁחַת נַעֲלַיִם, וְחָמְרֵי נִקּוּי, אַף אִם נַעֲשׂוּ לְלֹא הַשְׁגָּחָה לְפֶסַח, מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, כֵּיוָן שֶׁטַּעֲמָם פָּגוּם וְאֵינָם רְאוּיִים לַאֲכִילַת הַכֶּלֶב. (קיט. ילקו''י ח''ה שס)
תרופות
אִם נַעֲשׂוּ לְלֹא הַשְׁגָּחָה מְיֻחֶדֶת לְפֶסַח וְיֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁמְּעֹרָב בָּהֶן חָמֵץ שֶׁטַּעֲמוֹ פָּגוּם, מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן לְצֹרֶךְ חוֹלֶה שֶׁנָּפַל לְמִשְׁכָּב אַף שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, וּבִלְבַד שֶׁאֵין הַחֵךְ נֶהֱנֶה מֵהֶן כְּלָל, כְּגוֹן כַּדּוּרֵי בְּלִיעָה. אֲבָל אִם הַחֵךְ נֶהֱנֶה מֵהֶן, כְּמוֹ כַּדּוּרֵי מְצִיצָה אוֹ סִירוֹפּ מָתוֹק, אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. וּמַה טּוֹב לְבַקֵּשׁ מֵהָרוֹפֵא שֶׁיִּרְשֹׁם לוֹ תְּרוּפוֹת הַכְּשֵׁרוֹת לְפֶסַח, כְּמוֹ שֶׁמָּצוּי הַיּוֹם בְּרֹב הַתְּרוּפוֹת.
[וּבֵאֵר הָרַמְבַּ''ם שֶׁדִּין חָמֵץ כְּכָל מַאֲכַל אִסּוּר, שֶׁאִם אֵין בּוֹ הֲנָאָה לַחֵךְ, מֻתָּר לְהִתְרַפֹּאת בּוֹ. וְכָתַב הַחֲזוֹן אִישׁ, אַף עַל פִּי שֶׁמְּעֹרָב הָעֲמִילָן בַּמַּיִם וּמַחְמִיץ, מִכָּל מָקוֹם אִם הוּא מְעֹרָב בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְמַאֲכַל אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַפְרִיד הָעֲמִילָן לְבַדּוֹ, מֻתָּר לְבָלְעָן, כִּי בְּתַעֲרֹבֶת כָּזוֹ לֹא שַׁיָּךְ לוֹמַר שֶׁהוּא מַחְשִׁיב אֶת הַחֹמֶץ ['אַחַשְׁבֵיהּ'], כִּי דַּעְתּוֹ רַק עַל הַסַּמִּים הַמּוֹעִילִים לִרְפוּאָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם הָיוּ רְאוּיִים לַאֲכִילַת אָדָם, הָיוּ אֲסוּרִים בַּאֲכִילָה וְחַיָּב לְבַעֵר.] (קכ)
תערבת חמץ
אָדָם שֶׁהִתְעָרֵב לוֹ בְּטָעוּת חָמֵץ בְּתוֹךְ מַאֲכָלִים הַכְּשֵׁרִים לְפֶסַח, כְּגוֹן שֶׁמָּצָא גַּרְגֵּר חִטָּה בְּתוֹךְ תַּבְשִׁיל, אוֹ שֶׁהִכְנִיס לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל בְּטָעוּת מִצְרָךְ שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לְפֶסַח, אוֹ שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּטָעוּת בְּכֵלִים שֶׁל חָמֵץ וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה - יִפְנֶה לְרַב מוֹרֵה הוֹרָאָה שֶׁיּוֹרֶה לוֹ כֵּיצַד לִנְהֹג, לְבַל יִכָּשֵׁל חַס וְשָׁלוֹם בְּאִסּוּר כָּלְשֶׁהוּ שֶׁל חָמֵץ, כִּי רַבּוּ הַפְּרָטִים בָּזֶה.
[וּלְהַלָּן כָּתַבְנוּ בִּכְתָב קָטָן מְעַט מִפְּרָטֵי הֲלָכוֹת אֵלּוּ לַהֲבָנַת הַמֻּשָּׂגִים.]
מוֹרֵה צֶדֶק
הָרָגִיל לְהִשָּׁאֵל בְּעִנְיְנֵי הֲלָכָה, עָלָיו לְשַׁנֵּן אֶת הִלְכוֹת הַפֶּסַח הֵיטֵב הֵיטֵב, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בָּקִי בִּפְרָטֵי הַהֲלָכוֹת, וְיוּכַל לַעֲנוֹת לַשּׁוֹאֵל כַּדָּת וְכַדִּין. וְאַף אִם אֲבוֹתָיו נָהֲגוּ לְהַחְמִיר בִּדְבָרִים מְסֻיָּמִים אוֹ שֶׁהוּא הִנְהִיג לְעַצְמוֹ חֻמְרוֹת מְסֻיָּמוֹת, אֵין לוֹ לְהוֹרוֹת כֵּן לַאֲחֵרִים, אֶלָּא עָלָיו לְהוֹרוֹת לַשּׁוֹאֲלִים אֶת הַדִּין - לִבְנֵי סְפָרַד כְּדַעַת מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, וְלִבְנֵי אַשְׁכְּנַז כְּדַעַת הָרָמָ''א. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב מָרָן הַחִידָ''א: ''אַף שֶׁכָּל אֶחָד מַחְמִיר לְעַצְמוֹ בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח כַּאֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשׁוֹ, אֶת צְנוּעִים חָכְמָה לְהַחְמִיר בְּבֵיתוֹ וּבְחוֹמוֹתָיו. וְכָל מַה שֶּׁיּוּכַל, יִתְחַמֵּק מִלְּגַלּוֹת מִסְתּוֹרָיו לִבְנֵי אָדָם. וְאִם הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה, יוֹרֶה עַל פִּי הַדִּין דַּוְקָא''.
וְכָתַב עוֹד, הָרוֹצֶה לְהַחְמִיר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ הִנֵּה מַה טּוֹב, וְאָמְנָם לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לוֹ, יוֹתֵר טוֹב אִם יָשִׂים אֶל לִבּוֹ לְדַקְדֵּק בִּדְבָרִים חֲמוּרִים מֵאֵלֶּה שֶׁהֵם עִקְּרֵי הַדָּת וְשָׁרְשָׁן, שֶׁיִּהְיֶה בַּעַל מִדּוֹת תְּרוּמִיּוֹת. וּלְכָל הַדֵּעוֹת אֵין לְהוֹרוֹת בָּרַבִּים לְהַחְמִיר בְּדָבָר שֶׁפָּשַׁט הַמִּנְהָג לְהָקֵל וּפָסְקוּ כֵּן הַפּוֹסְקִים בִּתְשׁוּבוֹתֵיהֶם, וּבְמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי 'תְּשׁוּבָה' עוֹמְדִים אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לְהַחְמִיר לָרַבִּים. וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר בְּמִשְׁקַל הַחֲסִידוּת. עַד כָּאן. וְכָתַב הַשַּׁ''ךְ, אָסוּר לֶאֱסֹר אֶת הַמֻּתָּר אֲפִלּוּ בְּשֶׁל גּוֹי וַאֲפִלּוּ שֶׁאֵין הֶפְסֵד בַּדָּבָר, וְאִם הֻצְרַךְ לֶאֱסֹר מֵחֲמַת הַסָּפֵק, כָּל שֶׁאֵין הָאִסּוּר בָּרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ, צָרִיךְ הַמּוֹרֶה לוֹמַר לַשּׁוֹאֵל שֶׁאֵין הָאִסּוּר בָּרוּר. וְכָתַב מַהֲרִ''י שִׂתְרוּג, קַבָּלָה בְּיָדֵינוּ שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק טַיֵיבְּ בְּסִפְרוֹ עֵרֶךְ הַשֻּׁלְחָן הֶחְמִיר נֶגֶד דַּעַת מָרָן עַל פִּי רֹב הַפּוֹסְקִים, רַק לְעַצְמוֹ הָיָה מַחְמִיר, אֲבָל לַאֲחֵרִים הָיָה מוֹרֶה כְּדַעַת מָרָן. וְהַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים פָלָאגִ'י כָּתַב, שֶׁהַמַּחְמִיר לַאֲחֵרִים נֶגֶד פְּסַק מָרָן, עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ בִּידֵי שָׁמַיִם, שֶׁמְּאַבֵּד מָמוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וּלְדַעַת כַּמָּה גְּדוֹלִים דִּינוֹ כְּעוֹבֵר עַל עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ שֶׁאֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר חַס וְשָׁלוֹם, וְשִׁגְגַת תַּלְמוּד כָּזֹאת בְּוַדַּאי שֶׁעוֹלָה זָדוֹן. וְכֵן כָּתְבוּ הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם אָבוּש גאב''ד פְרַנְקְפוּרְט, וְהַגָּאוֹן רַבִּי אֶלְעָזָר פלקלס תַּלְמִידוֹ הַמֻּבְהָק שֶׁל הַנּוֹדָע בִּיהוּדָה בְּסִפְרוֹ תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה. וְכָתַב הָרֹא''שׁ, ''וְעַל הָאוֹסֵר לְהָבִיא רְאָיָה בְּרוּרָה וַחֲזָקָה, כִּי הַתּוֹרָה חָסָה עַל מָמוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל''. וּכְבָר דָּרְשׁוּ חֲזַ''ל (ספרא שמיני פרשה א ועוד) עַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶת הַפָּסוּק (מלאכי ב ו): ''תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ, וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו'' - תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ, שֶׁלֹּא טִמֵּא אֶת הַטָּהוֹר וְלֹא טִהֵר אֶת הַטָּמֵא. ועַוְלָה לֹא נִמְצָא בִּשְׂפָתָיו, שֶׁלֹּא אָסַר אֶת הַמֻּתָּר וְלֹא הִתִּיר אֶת הָאָסוּר. וְאָמְרוּ בַּיְרוּשַׁלְמִי (תרומות סופ''ה): כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לְטַהֵר אֶת הַטָּמֵא, כָּךְ אָסוּר לְטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר. וְעַל כָּל פָּנִים בְּמָקוֹם שֶׁכָּתַב מָרָן שֶׁבַּעַל נֶפֶשׁ יָחוּשׁ לְעַצְמוֹ, יֵשׁ לְהוֹדִיעַ אֶת הַשּׁוֹאֵל אוּלַי יִרְצֶה לִהְיוֹת בַּעַל נֶפֶשׁ וּלְהַחְמִיר לְעַצְמוֹ. וְכַדְּבָרִים הָאֵלּוּ כָּתְבוּ עוֹד רַבִּים מֵהָאַחֲרוֹנִים. (א, קי)
חָמֵץ אֲפִלּוּ בְּאֶלֶף לֹא בָּטֵל
כַּיָּדוּעַ, כָּל מַאֲכַל אִסּוּר שֶׁהִתְעָרֵב בְּמַאֲכָל כָּשֵׁר - אִם יֵשׁ כַּמּוּת שֶׁל פִּי שִׁשִּׁים בַּמַּאֲכָל הַכָּשֵׁר כְּנֶגֶד מַאֲכַל הָאִסּוּר, בָּטֵל הָאִסּוּר וּמֻתָּר הַתַּבְשִׁיל בַּאֲכִילָה. לְמָשָׁל: אִם נִשְׁפַּךְ מְעַט חָלָב לְתַבְשִׁיל שֶׁל בָּשָׂר, וְיֵשׁ בְּתַבְשִׁיל הַבָּשָׂר כַּמּוּת שֶׁל פִּי שִׁשִּׁים כְּנֶגֶד הֶחָלָב הַנִּשְׁפָּךְ, מֻתָּר הַתַּבְשִׁיל בַּאֲכִילָה. וְהוּא הַדִּין בִּשְׁאָר אִסּוּרִים כִּנְבֵלָה וַחֲזִיר וְכַיּוֹצֵא. כמבואר בהרחבה בחוברת 'כשרות המטבח'. אוּלָם בְּאִסּוּר חָמֵץ הֶחְמִירוּ חֲכָמִים, שֶׁאֲפִלּוּ נָפַל מְעַט חָמֵץ לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל בְּפֶסַח, עַל אַף שֶׁיֵּשׁ בַּתַּבְשִׁיל כַּמּוּת שֶׁל פִּי 1000 וְיוֹתֵר כְּנֶגֶד הֶחָמֵץ, נֶאֱסָר הַתַּבְשִׁיל כֻּלּוֹ בַּאֲכִילָה. כֵּיוָן שֶׁהַהֲלָכָה קוֹבַעַת: ''חָמֵץ בְּפֶסַח - בְּמַשֶּׁהוּ''. דְּהַיְנוּ, אֲפִלּוּ רַק מַשֶּׁהוּ שֶׁל חָמֵץ מְעֹרָב בַּתַּבְשִׁיל, נֶאֱסָר כָּל הַתַּבְשִׁיל. (סימן תמז סעיף א)
אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן לֹא נֶאֱסָר הַתַּבְשִׁיל גַּם בַּהֲנָאָה, כְּדִין חָמֵץ מַמָּשׁ שֶׁאָסוּר בַּהֲנָאָה, [אלא אם כן מעט החמץ משביח את התערובת.] וְלָכֵן מֻתָּר לִמְכֹּר אֶת הַתַּבְשִׁיל לְגוֹי וְלֵהָנוֹת מֵהַכֶּסֶף, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵין הַגּוֹי מְשַׁלֵּם יוֹתֵר עֲבוּר הֲנָאַת טַעַם הֶחָמֵץ שֶׁבַּתַּבְשִׁיל, נִמְצָא שֶׁאֵינוֹ נֶהֱנֶה מֵהֶחָמֵץ כְּלָל. (סימן תסז סעיף י. פט) וְאוּלָם בְּנֵי אַשְׁכְּנַז מַחְמִירִים בָּזֶה וְשׂוֹרְפִים אֶת כָּל הַתַּבְשִׁיל, וְרַק בְּהֶפְסֵד מְרֻבֶּה מְקִלִּים לִמְכֹּר לְגוֹי. (הרמ''א תסז סעיף י ובמשנה ברורה)
טַעַם חֻמְרַת הֶחָמֵץ
אַחַד הַטְּעָמִים שֶׁהֶחְמִירוּ חֲכָמִים בֶּחָמֵץ יוֹתֵר מִשְּׁאָר אִסּוּרִים, כֵּיוָן שֶׁהַתּוֹרָה הֶחְמִירָה בּוֹ מְאֹד, שֶׁלְּבַד מֵאִסּוּר כָּרֵת שֶׁבּוֹ, אָסְרָה אוֹתוֹ הַתּוֹרָה בִּשְׁנֵי אִסּוּרֵי לֹא תַּעֲשֶׂה - ''לֹא יֵרָאֶה'' וְ''לֹא יִמָּצֵא'', וּבְאִסּוּר עֲשֵׂה שֶׁל ''תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם'', שֶׁאֵין כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בְּשׁוּם אִסּוּר אַחֵר. וְעוֹד, מִשּׁוּם שֶׁהֶחָמֵץ מָצוּי בְּכָל הַשָּׁנָה בְּהֶתֵּר, וְלֹא רְגִילִים לְהִזָּהֵר מִמֶּנּוּ כְּמוֹ מִשְּׁאָר אִסּוּרִים שֶׁאִסּוּרָם נוֹהֵג כָּל הַשָּׁנָה. (רש''י, תוספות והרא''ש)
תַּעֲרֹבֶת חָמֵץ קֹדֶם הַפֶּסַח
כָּל הַחֻמְרָה שֶׁהֶחְמִירוּ חֲכָמִים בֶּחָמֵץ שֶׁאֲפִלּוּ בְּאֶלֶף לֹא בָּטֵל, הוּא דַּוְקָא כְּשֶׁהִתְעָרֵב הֶחָמֵץ בְּפֶסַח עַצְמוֹ, אַךְ אִם הִתְעָרֵב הֶחָמֵץ בַּתַּבְשִׁיל קֹדֶם הַפֶּסַח [וַאֲפִלּוּ בְּעֶרֶב פֶּסַח אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, שֶׁכְּבָר אָסְרָה הַתּוֹרָה לֶאֱכֹל חָמֵץ], עֲדַיִן מְקִלִּים אָנוּ כְּכָל יֶתֶר הָאִסּוּרִים, וּבָטֵל הֶחָמֵץ בְּשִׁשִּׁים. וְהַטַּעַם בָּזֶה, מִכֵּיוָן שֶׁכָּל מַה שֶּׁהֶחְמִירָה הַתּוֹרָה בֶּחָמֵץ [בְּכָרֵת וּבְאִסּוּרֵי 'לֹא יֵרָאֶה' וְ'לֹא יִמָּצֵא' וְ'תַשְׁבִּיתוּ'], הוּא דַּוְקָא בְּפֶסַח עַצְמוֹ, אֲבָל קֹדֶם הַפֶּסַח הֲרֵיהוּ כְּיֶתֶר הָאִסּוּרִים, וּבָטֵל בְּשִׁשִּׁים. (סימן תמז סעיף ב. צח)
לְמָשָׁל: נִשְׁפְּכָה מְעַט בִּירָה לְתוֹךְ הַיַּיִן קֹדֶם הַפֶּסַח, וְהָיָה פִּי שִׁשִּׁים בַּיַּיִן כְּנֶגֶד הַבִּירָה, מֻתָּר לִשְׁתּוֹת אֶת הַיַּיִן בַּפֶּסַח. אֲבָל אִם נִשְׁפְּכָה הַבִּירָה בְּפֶסַח עַצְמוֹ, נֶאֱסַר כָּל הַיַּיִן, אַף אִם יֵשׁ בֶּחָבִית פִּי מִילְיוֹן יַיִן כְּנֶגֶד הַבִּירָה. (תמז סעיף ד. קג)
וּכְמוֹ כֵן, אִם קֹדֶם הַפֶּסַח נִשְׁפְּכָה מְעַט בִּירָה לְתוֹךְ תַּבְשִׁיל מָרָק אוֹ בָּשָׂר, וְהָיָה פִּי שִׁשִּׁים בַּתַּבְשִׁיל כְּנֶגֶד הַבִּירָה, מֻתָּר לְחַמֵּם אֶת הַתַּבְשִׁיל וּלְאָכְלוֹ בַּפֶּסַח. אֲבָל אִם נִשְׁפְּכָה הַבִּירָה בְּפֶסַח עַצְמוֹ, נֶאֱסַר הַתַּבְשִׁיל, אַף אִם יֵשׁ בַּתַּבְשִׁיל פִּי מִילְיוֹן מֵהַבִּירָה. (תמז סעיף ד. באה''ל ד''ה בלח)
דִּין הַנַּ''ל שֶׁבָּטֵל בְּשִׁשִּׁים קֹדֶם הַפֶּסַח, הוּא אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא נוֹדַע לָנוּ קֹדֶם הַפֶּסַח שֶׁהִתְעָרֵב הֶחָמֵץ, אֶלָּא בְּתוֹךְ הַפֶּסַח עַצְמוֹ נוֹדַע לָנוּ, הֲרֵי זֶה מֻתָּר. (משנה ברורה תמז ס''ק לב. ק)
חִטָּה בְּקוּעָה שֶׁהִיא חָמֵץ, שֶׁנָּפְלָה לְתַבְשִׁיל קֹדֶם הַפֶּסַח, וְהָיָה פִּי שִׁשִּׁים בַּתַּבְשִׁיל, וְהוֹצִיאוּ אֶת הַחִטָּה, מֻתָּר לְחַמֵּם אֶת הַתַּבְשִׁיל שׁוּב בַּפֶּסַח. אֲבָל אִם לֹא הוֹצִיאוּ אֶת הַחִטָּה וְחָזְרוּ וְחִמְּמוּהוּ שׁוּב בַּפֶּסַח, נֶאֱסַר כָּל הַתַּבְשִׁיל, כְּדִין חָמֵץ שֶׁהִתְעָרֵב בְּפֶסַח שֶׁאֲפִלּוּ בְּאֶלֶף לֹא בָּטֵל, מִכֵּיוָן שֶׁהַחִטָּה הֶחָמֵץ נָתְנָה טַעַם שׁוּב בְּעֵת חִמּוּם הַתַּבְשִׁיל בְּפֶסַח עַצְמוֹ, וַהֲרֵי חָמֵץ בְּפֶסַח לֹא בָּטֵל. (תמז סעיף ג. צח)
דִּין חוֹזֵר וְנֵעוֹר
אִם הִתְעָרֵב קֹדֶם הַפֶּסַח מַאֲכָל יָבֵשׁ חָמֵץ בְּמַאֲכָל יָבֵשׁ כָּשֵׁר, כְּגוֹן שֶׁהִתְעָרְבָה מַצַּת חָמֵץ אַחַת בִּשְׁתֵּי מַצּוֹת כְּשֵׁרוֹת לְפֶסַח, הִתְבַּטֵּל הֶחָמֵץ בָּרֹב כְּכָל דִּין יָבֵשׁ בְּיָבֵשׁ [שֶׁאָמְרָה הַתּוֹרָה, שֶׁאִם הִתְעָרֵב אִסּוּר יָבֵשׁ בְּרֹב שֶׁל כָּשֵׁר, הָאִסּוּר בָּטֵל בָּרֹב. כְּגוֹן, אִם הִתְעָרְבָה חֲתִיכַת בָּשָׂר נְבֵלָה בִּשְׁתֵּי חֲתִיכוֹת שֶׁל בָּשָׂר כָּשֵׁר, הֲרֵי שֶׁשְּׁלֹשׁ הַחֲתִיכוֹת מֻתָּרוֹת בַּאֲכִילָה, רַק טוֹב שֶׁלֹּא אָדָם אֶחָד יֹאכַל אֶת שְׁלָשְׁתָּן. (שו''ע יורה דעה סימן קט סעיף א)]. וּמֵאַחַר וְהִתְבַּטֵּל הֶחָמֵץ קֹדֶם הַפֶּסַח, אֵינוֹ חוֹזֵר וּמִתְעוֹרֵר שׁוּב בַּפֶּסַח, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהִתְבַּטֵּל וְאֵין הָאִסּוּר נִכָּר, לֹא הֶחְמִירוּ חֲכָמִים שֶׁאֲפִלּוּ בְּאֶלֶף לֹא יִתְבַּטֵּל. כן פסקו רוב הראשונים, רש''י, רבנו תם, רבנו יצחק מבעלי התוספות, האור זרוע, הראבי''ה, רבנו שמחה, רבנו יעקב מקורביל, הרא''ה, הראב''ד, הר''ן, הסמ''ג, התרומה, אורחות חיים, רבנו פרץ, הריטב''א, הרא''ש, העיטור, הסמ''ק, הגהות מימוניות, המכתם, המאירי, הרשב''ץ, וכן פסק בסתם מרן בשו''ע (סימן תמז סעי' ד), וכן פסקו מהרי''ט, מהר''ח מודעי, גינת ורדים, בית יהודה עייאש, ויאמר יצחק, מהר''א בן שמעון ועוד רבים מן האחרונים, ושכן הוא מנהג בני ספרד. וכתב הגאון מהר''ם בן חביב שהמחמירים בשמן שומשמין שמא נשרה עם חיטים, חומרה יתירה היא.
אוּלָם הָרָמָ''א (תמז סעיף ד) כָּתַב, שֶׁמִּנְהַג בְּנֵי אַשְׁכְּנַז לְהָקֵל כֵּן רַק בְּתַעֲרֹבֶת לַח בְּלַח [כְּמוֹ בִּירָה בְּיַיִן אוֹ בְּתַבְשִׁיל בָּשָׂר כַּנַּ''ל], אֲבָל בְּתַעֲרֹבֶת יָבֵשׁ בְּיָבֵשׁ מַחְמִירִים לוֹמַר שֶׁחוֹזֵר וְנֵעוֹר הֶחָמֵץ, וְאֵינוֹ בָּטֵל. וְהַטַּעַם בָּזֶה, כְּדֵי לָחוּשׁ לְרַב נַטְרוֹנַאי גָּאוֹן, הָרַמְבַּ''ם, הָרַשְׁבָּ''א וְהָרִי''ץ גֵּאוּת שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִתְבַּטֵּל הֶחָמֵץ קֹדֶם הַפֶּסַח, חוֹזֵר וְנֵעוֹר שׁוּב בְּפֶסַח. וְאַף שֶׁהֵם הֶחְמִירוּ גַּם בְּלַח בְּלַח, מִכָּל מָקוֹם מִנְהַג בְּנֵי אַשְׁכְּנַז לְהַחְמִיר רַק בֶּחָמֵץ שֶׁהוּא בָּעַיִן, כְּתַעֲרֹבֶת יָבֵשׁ בְּיָבֵשׁ. אֲבָל בְּתַעֲרֹבֶת לַח בְּלַח, כֵּיוָן שֶׁאֵין הֶחָמֵץ נִכָּר בָּעַיִן, כְּמוֹ הַבִּירָה שֶׁנֶּעְלְמָה בְּתוֹךְ הַיַּיִן לְגַמְרֵי, לֹא הֶחְמִירוּ. (משנ''ב ס''ק לג. קג)