אור ברסלב
חג הפסח בהלכה והאגדה שער ההלכה › ערב פסח

חג הפסח בהלכה והאגדה

שער ההלכה · ערב פסח

ההכנות לחג

מזמור לתודה בתפלת שחרית

מִנְהַג אַשְׁכְּנַז שֶׁלֹּא לוֹמַר ''מִזְמוֹר לְתוֹדָה'' בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית שֶׁל עֶרֶב פֶּסַח וְשֶׁל חֹל הַמּוֹעֵד, מִכֵּיוָן שֶׁבִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם לֹא הִקְרִיבוּ קָרְבַּן 'תּוֹדָה' בְּיָמִים אֵלּוּ, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהָבִיא עִם הַקָּרְבָּן חַלּוֹת חָמֵץ [40 חַלּוֹת, 10 חָמֵץ וּ-30 מַצָּה], וְחָשְׁשׁוּ שֶׁמָּא לֹא יַסְפִּיקוּ בְּעֶרֶב פֶּסַח לִגְמֹר לֶאֱכֹל אֶת עֶשֶׂר חַלּוֹת הֶחָמֵץ קֹדֶם זְמַן אִסּוּר אֲכִילַת חָמֵץ. אוּלָם מִנְהַג בְּנֵי סְפָרַד לְאָמְרוֹ, כֵּיוָן שֶׁאֵין מִזְמוֹר זֶה נִתְקַן לְשֵׁם קָרְבַּן 'תּוֹדָה' אֶלָּא לְשֵׁם הוֹדָאָה. (טור ובית יוסף סימן רפא. ח)

אסור מלאכה

אָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּעֶרֶב פֶּסַח מֵחֲצוֹת הַיּוֹם [12:40 בְּעֵרֶךְ]. וּשְׁנֵי טְעָמִים נֶאֶמְרוּ בָּזֶה: א. כְּדֵי שֶׁיְּפַנֶּה אֶת זְמַנּוֹ לַהֲכָנַת צָרְכֵי הֶחָג, כַּאֲפִיַּת הַמַּצּוֹת וּשְׁאָר עִנְיְנֵי לֵיל הַסֵּדֶר. ב. בִּזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיוּ מַקְרִיבִים קָרְבַּן פֶּסַח, וּזְמַן הַקְרָבָתוֹ מֵחֲצוֹת הַיּוֹם. וּבַיּוֹם שֶׁאָדָם מַקְרִיב קָרְבָּן, נֶאֱסָר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה, כִּי יוֹם טוֹב הוּא לוֹ. וְלָכֵן, אַף שֶׁהַיּוֹם, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, חָרֵב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְאֵין לָנוּ קָרְבַּן פֶּסַח, בְּכָל זֹאת, כֵּיוָן שֶׁנֶּאֶסְרָה בִּזְמַנּוֹ עֲשִׂיַּת מְלָאכָה, נִשְׁאָר הָאִסּוּר בְּתָקְפּוֹ, וְאֵין בְּכֹחֵנוּ לְהַתִּירוֹ. (קפא)

תִּקּוּנֵי בְּגָדִים - לֹא אָסְרוּ אֶלָּא מְלָאכָה גְּמוּרָה, כְּגוֹן לִתְפֹּר חֲלִיפָה חֲדָשָׁה, אֲפִלּוּ בְּחִנָּם. אֲבָל תִּקּוּנִים לְצֹרֶךְ הֶחָג, אֲפִלּוּ מַעֲשֵׂה אָמָּן - מֻתָּר, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ בְּחִנָּם. וּבְתִקּוּן קַל שֶׁל 'מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט' כִּתְפִירַת כַּפְתּוֹר, רַשַּׁאי הָאָמָּן אַף לִטֹּל שָׂכָר. (קפט)

מֻתָּר לִגְזֹז צִפָּרְנַיִם, לְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם, וּלְגַהֵץ בְּגָדִים כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ. (קצג)

תִּסְפֹּרֶת - מִצְוָה שֶׁיִּכָּנֵס לֶחָג כְּשֶׁהוּא מְסֻפָּר. אוּלָם אֵין לְהִסְתַּפֵּר אַחַר חֲצוֹת, וְרַק בְּגִלּוּחַ הַזָּקָן יֵשׁ לְהַתִּיר. וְאִם שָׁכַח לְהִסְתַּפֵּר, רַשַּׁאי לְהִסְתַּפֵּר עַל יְדֵי עַצְמוֹ בִּלְבַד. וְאִם יֵש סַפָּר עָנִי שֶׁאֵין לוֹ כְּדֵי צָרְכּוֹ לַיּוֹם טוֹב, רַשַּׁאי לְהִסְתַּפֵּר אֶצְלוֹ בְּשָׂכָר. (קצא)

עֶרֶב פֶּסַח שֶׁחָל בְּשַׁבָּת - מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שִׁשִּׁי אַחַר חֲצוֹת, אֲפִלּוּ מַעֲשֵׂה אָמָּן, כִּבְכָל עֶרֶב שַׁבָּת, כֵּיוָן שֶׁעִקַּר הַטַּעַם לְאִסּוּר עֲשִׂיַּת מְלָאכָה בְּעֶרֶב פֶּסַח הוּא הַטַּעַם הַשֵּׁנִי שֶׁל הַקְרָבַת קָרְבַּן פֶּסַח. וְכֵיוָן שֶׁזְּמַן הַקְרָבָתוֹ בְּיוֹם שַׁבָּת וְלֹא בְּיוֹם שִׁשִּׁי, לָכֵן לֹא נֶאֱסָר יוֹם שִׁשִּׁי בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה אֶלָּא כִּבְכָל שָׁבוּעַ - מִזְּמַן מִנְחָה קְטַנָּה [שְׁעָתַיִם וָחֵצִי לִפְנֵי צֵאת הַכּוֹכָבִים לְפִי שָׁעוֹת זְמַנִּיּוֹת. בְּעֵרֶךְ: 16:20], כַּמְבֹאָר בְּחוֹבֶרֶת 'הַשַּׁבָּת בַּהֲלָכָה וּבָאַגָּדָה' חֵלֶק א. (קפג, רנה)

אכילה בערב פסח

אָסוּר לֶאֱכֹל מַצָּה בְּעֶרֶב פֶּסַח כָּל הַיּוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הֶכֵּר וְחִדּוּשׁ בַּאֲכִילָתָהּ בַּלַּיְלָה שֶׁהִיא לְשֵׁם מִצְוָה. וְאַף אֶת הַיְלָדִים אֵין לְהַאֲכִיל מַצָּה. אֲבָל קָטָן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּסִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁמְּסַפְּרִים בְּלֵיל הַסֵּדֶר, מֻתָּר לְהַאֲכִילוֹ מַצָּה. וּמַצָּה עֲשִׁירָה [עוּגָה הַנַּעֲשֵׂית מִקֶּמַח כָּשֵׁר לְפֶסַח וּמִיץ פֵּרוֹת בְּלִי מַיִם כְּלָל], מֻתָּר אַף לַגְּדוֹלִים לֶאֱכֹל. (קצו, רנט)

מִשָּׁעָה עֲשִׂירִית שֶׁל הַיּוֹם [בְּעֵרֶךְ: 16:50], אָסוּר לֶאֱכֹל אַף מַצָּה עֲשִׁירָה. וּבִמְקוֹם צֹרֶךְ יֵשׁ לְהָקֵל לֶאֱכֹל עַד 50 גְּרָם וְלֹא יוֹתֵר. וְאָמְנָם פֵּרוֹת וִירָקוֹת, בָּשָׂר, דָּגִים וְכַדּוֹמֶה, רַשַּׁאי לֶאֱכֹל כִּרְצוֹנוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְמַלֵּא כְּרֵסוֹ, כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל אֶת הַמַּצָּה בַּלַּיְלָה לְתֵאָבוֹן. וְאוּלָם, טוֹב לֶאֱכֹל כַּמּוּת כָּזוֹ שֶׁיְּשַׁעֵר בְּעַצְמוֹ שֶׁאֲכִילָה זוֹ תַּסְפִּיק לוֹ שֶׁלֹּא יִרְעַב בַּלַּיְלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לְמַהֵר לִגְמֹר אֶת הַהַגָּדָה וְאֶת סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם. וְאַדְּרַבָּה, כְּשֶׁיֹּאכְלוּ הוּא וּבְנֵי בֵּיתוֹ בְּעֶרֶב פֶּסַח כָּרָאוּי, יֵשְׁבוּ כֻּלָּם רְגוּעִים וּשְׁלֵוִים בַּלַּיְלָה, וִיסַפֵּר לָהֶם בְּנַחַת, בְּסַבְלָנוּת וּבְשִׂמְחָה. (קצט)

גֻּלַּת הַכּוֹתֶרֶת: חוֹבָה קְדוֹשָׁה לְהַשְׁכִּיב אֶת הַיְלָדִים לִישֹׁן בְּעֶרֶב פֶּסַח, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ עֵרָנִיִּים כָּל הַסֵּדֶר וִיקַיֵּם בָּהֶם מִצְוַת 'וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ', שֶׁזֶּהוּ עִקַּר מַטְּרַת לֵיל הַסֵּדֶר. (ה)

מקוה טהרה

מִנְהָג חָשׁוּב לִטְבֹּל בְּמִקְוֵה טָהֳרָה בְּעֶרֶב הֶחָג. וּמִי שֶׁיָּכוֹל גַּם בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה לִטְבֹּל בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת, תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה, וְזוֹכֶה בָּזֶה לְטַהֵר אֶת נַפְשׁוֹ וּמַחְשְׁבוֹתָיו. (ח''ע יו''ט קב)

הכנת נר דלוק

אָסְרוּ חֲכָמִים לְהַדְלִיק אֵשׁ חֲדָשָׁה בְּיוֹם טוֹב, כְּמוֹ מִקֻּפְסַת גַּפְרוּרִים אוֹ מִמַּצִּית וְכַדּוֹמֶה, וְהִתִּירוּ לְהַדְלִיק מֵאֵשׁ הַדְּלוּקָה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. אִי לְכָךְ, יֵשׁ לָשִׂים לֵב בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב קֹדֶם כְּנִיסַת הֶחָג לְהָכִין 'נֵר נְשָׁמָה' הַדּוֹלֵק 24 שָׁעוֹת, כְּדֵי שֶׁאִם יִצְטָרֵךְ לְבַשֵּׁל וּלְהַדְלִיק אֶת הַגַּז בְּיוֹם טוֹב, יִהְיֶה לוֹ מֵהֵיכָן לָקַחַת אֶת הָאֵשׁ. וְזֶהוּ הַנִּקְרָא 'הַדְלָקָה מֵאֵשׁ לְאֵשׁ', דְּהַיְנוּ שֶׁאֲנִי מַדְלִיק מֵאֵשׁ שֶׁהָיְתָה דְּלוּקָה מִלִּפְנֵי יוֹם טוֹב, לְאֵשׁ שֶׁעַכְשָׁו מִתְחַדֶּשֶׁת. וְאָמְנָם, יֵשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְכַבּוֹת אֶת הַגַּפְרוּר שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ מַעֲבִיר אֶת הָאֵשׁ בְּיוֹם טוֹב, אֶלָּא יַנִּיחַ אוֹתוֹ שֶׁיִּכְבֶּה לְבַד.

הדלקת נרות החג

טוֹב שֶׁהַנָּשִׁים יַדְלִיקוּ אֶת נֵרוֹת הֶחָג לִפְנֵי הַשְּׁקִיעָה כִּבְכָל עֶרֶב שַׁבָּת. אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ נָשִׁים נוֹהֲגוֹת לְהַדְלִיק בְּלֵיל יוֹם טוֹב קֹדֶם הַקִּדּוּשׁ, וְיֵשׁ לָהֶן עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ. (סוכות רי)

הברכה

קֹדֶם הַהַדְלָקָה תְּבָרֵךְ הָאִשָּׁה: ''בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל [בשבת:] (שַׁבָּת וְ) יוֹם טוֹב'', וְאַחַר כָּךְ תַּדְלִיק.

וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּעֶרֶב שַׁבָּת נוֹהֲגוֹת רֹב בְּנוֹת אַשְׁכְּנַז לְבָרֵךְ לְאַחַר שֶׁמַּדְלִיקוֹת אֶת הַנֵּרוֹת, מִכָּל מָקוֹם, בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב אַף הֵן יְבָרְכוּ עַל הַנֵּרוֹת וְאַחַר כָּךְ יַדְלִיקוּ. מִכֵּיוָן שֶׁכָּל מַה שֶּׁנּוֹהֲגוֹת הֵן לְהַדְלִיק וְאַחַר כָּךְ לְבָרֵךְ, הוּא רַק מֵחֲשָׁשׁ שֶׁמְּקַבְּלוֹת שַׁבָּת בַּהַדְלָקָה, וְהֵיאַךְ יַדְלִיקוּ לְאַחַר מִכֵּן? אַךְ בְּיוֹם טוֹב שֶׁמֻּתָּר לְהַדְלִיק מֵאֵשׁ לְאֵשׁ, נִמְצָא שֶׁאַף לַשִּׁיטָה שֶׁמְּקַבְּלוֹת אֶת הֶחָג בַּבְּרָכָה, רַשָּׁאִיּוֹת לְהַדְלִיק, אַךְ יִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא לְכַבּוֹת אֶת הַנֵּר שֶׁבּוֹ הֵן מַדְלִיקוֹת. (מ''ב רסג כז. שם רט)

''שהחינו''

לֹא תְּבָרֵכְנָה הַנָּשִׁים בִּרְכַּת 'שֶׁהֶחֱיָנוּ' בַּהַדְלָקָה, כֵּיוָן שֶׁמְּבָרְכִים בְּרָכָה זוֹ לְאַחַר מִכֵּן בַּקִּדּוּשׁ שֶׁל לֵיל יוֹם טוֹב. (אור זרוע בשם הירושלמי, תרומת הדשן ועוד) נִמְצָא שֶׁהַמְבָרְכוֹת נִכְנָסוֹת לַחֲשַׁשׁ הֶפְסֵק בֵּין הַבְּרָכָה לַהַדְלָקָה, וְלָכֵן טוֹב לְהָעִיר לָהֶן בְּנַחַת שֶׁיַּפְסִיקוּ מִמִּנְהָגָן. וְכָתְבוּ הַגָּאוֹן יַעְבֵּ''ץ, יָפֶה לַלֵּב, חֶסֶד לָאֲלָפִים וְעוֹד, שֶׁמִּנְהַג נָשִׁים זֶה אֵין לוֹ יְסוֹד בַּהֲלָכָה, וּשְׁגָגָה הוּא.

אַף נָשִׁים הַמְבָרְכוֹת 'שֶׁהֶחֱיָנוּ' בַּהַדְלָקָה, תַּעֲנֶינָה 'אָמֵן' עַל בִּרְכַּת 'שֶׁהֶחֱיָנוּ' שֶׁשּׁוֹמְעוֹת בַּקִּדּוּשׁ, וְאֵין בָּזֶה חֲשַׁשׁ הֶפְסֵק בֵּין בִּרְכַּת 'הַגֶּפֶן' לִטְעִימַת הַיַּיִן.

וְיֵשׁ לְהַבְהִיר כִּי דִּין זֶה הוּא רַק בְּחַג הַפֶּסַח, מֵאַחַר וּבִרְכַּת 'שֶׁהֶחֱיָנוּ' שֶׁבַּקִּדּוּשׁ שַׁיֶּכֶת גַּם עַל שְׁאָר מִצְווֹת הַסֵּדֶר כַּאֲכִילַת הַמַּצָּה וְהַמָּרוֹר, וְהָאִשָּׁה שֶׁבֵּרְכָה שֶׁהֶחֱיָנוּ בַּהַדְלָקָה לֹא כִּוְּנָה עַל מִצְווֹת אֵלּוּ, אֶלָּא עַל עֶצֶם הֶחָג. וְלָכֵן בְּסֻכּוֹת שֶׁפְּטוּרָה הִיא מִמִּצְוַת סֻכָּה, אֵין לָהּ לַעֲנוֹת אָמֵן. וְאוּלָם, אִם הִיא מִבְּנוֹת אַשְׁכְּנַז, רַשָּׁאִית לַעֲנוֹת 'אָמֵן' בַּקִּדּוּשׁ שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת, מֵאַחַר וְיֵשׁ נוֹהֲגוֹת לְבָרֵךְ אֲפִלּוּ עַל הַיְשִׁיבָה בַּסֻּכָּה, אַךְ בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת לֹא תַּעֲנֶינָה. (שבט הלוי ח''ג סימן סט. שם קנא, ריג)

תוכן העניינים

חג הפסח בהלכה והאגדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה