אור ברסלב
חג הפסח בהלכה והאגדה שער ההלכה › חודש ניסן

חג הפסח בהלכה והאגדה

שער ההלכה · חודש ניסן

שער ההלכה

למוד הלכות הפסח

שׁוֹאֲלִים בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח קֹדֶם הַפֶּסַח שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְלָכֵן, רָאוּי וְנָכוֹן לִלְמֹד אֶת הִלְכוֹת הַפֶּסַח מִיּוֹם פּוּרִים [י''ד באדר], שֶׁהוּא יוֹם הַשְּׁלֹשִׁים שֶׁקֹּדֶם הַפֶּסַח, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶינָה הַהֲלָכוֹת שְׁגוּרוֹת בְּפִיו, וְיַעֲשֶׂה אֶת כָּל הַמִּצְווֹת כְּהִלְכָתָן. (תוספות, הרא''ש. א)

פרשת החדש

רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן שֶׁחָל בְּשַׁבָּת, מוֹצִיאִים שְׁלֹשָׁה סִפְרֵי תּוֹרָה. בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן קוֹרְאִים שִׁשָּׁה עוֹלִים בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. בַּסֵּפֶר הַשֵּׁנִי קוֹרֵא הָעוֹלֶה הַשְּׁבִיעִי בִּקְרִיאַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְאוֹמֵר קַדִּישׁ. בַּסֵּפֶר הַשְּׁלִישִׁי קוֹרֵא הַמַּפְטִיר בְּפָרָשַׁת 'הַחֹדֶשׁ' וְאוֹמֵר קַדִּישׁ. וְאֵין אוֹמְרִים קַדִּישׁ אַחַר גְּמַר הַקְּרִיאָה בְּסֵפֶר תּוֹרָה הָרִאשׁוֹן, מִכֵּיוָן שֶׁעֲדַיִן לֹא עָלוּ שִׁבְעָה עוֹלִים וְלֹא הִסְתַּיְּמָה חוֹבַת הָעוֹלִים שֶׁל הַיּוֹם. אַךְ לְאַחַר הַסֵּפֶר הַשֵּׁנִי, שֶׁעָלוּ כְּבָר שִׁבְעָה עוֹלִים, אוֹמְרִים קַדִּישׁ. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם הֶעֱלוּ שִׁבְעָה עוֹלִים בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן, כֵּיוָן שֶׁהֻשְׁלְמָה חוֹבַת הַיּוֹם, יֹאמְרוּ קַדִּישׁ. (ט)

בְּכָל פַּעַם שֶׁמּוֹצִיאִים שְׁלֹשָׁה סִפְרֵי תּוֹרָה, כְּגוֹן רֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת, אֲדָר, וְנִיסָן שֶׁחָלוּ בְּשַׁבָּת, מִנְהָג קָדוּם לוֹמַר אֶת הַפְּסוּקִים דִּלְהַלָּן בִּפְתִיחַת הַהֵיכָל: יִרְמְיָהוּ פֶּרֶק י' פָּסוּק ו, ז, י. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וכו', אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא. אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא. (הגר''ח פלאג'י, הלבוש)

כְּשֶׁחָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן בַּחֹל, קוֹרְאִים פָּרָשַׁת 'הַחֹדֶשׁ' בַּשַּׁבָּת שֶׁלְּפָנָיו. (שו''ע סימן תרפה)

ימי שמחה

אֵין אוֹמְרִים וִדּוּי בְּכָל חֹדֶשׁ נִיסָן, כֵּיוָן שֶׁהַחֹדֶשׁ כֻּלּוֹ יְמֵי שִׂמְחָה לְעַם יִשְׂרָאֵל - בִּתְקוּפוֹת הֶעָבָר, הַהֹוֶה וְהֶעָתִיד. שֶׁהֲרֵי כַּחֲצִי שָׁנָה לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, נִצְטַוּוּ לִבְנוֹת אֶת הַמִּשְׁכָּן, וְחָנְכוּ אוֹתוֹ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן. וּשְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל הִקְרִיבוּ קָרְבָּנוֹת מִיּוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן עַד י''ב בּוֹ, וְכָל נָשִׂיא הָיָה עוֹשֶׂה יוֹם טוֹב בְּיוֹם הַקְרִיבוֹ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ. יוֹם י''ג בְּנִיסָן הָיָה 'אִסְרוּ חַג' שֶׁל הַנְּשִׂיאִים, שֶׁהוּא כַּיּוֹם הַמְסַכֵּם אֶת כָּל הַיָּמִים טוֹבִים שֶׁלָּהֶם. יוֹם י''ד בְּנִיסָן הוּא עֶרֶב פֶּסַח, וּלְאַחַר מִכֵּן שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח עַד כ''א. יוֹם כ''ב הוּא 'אִסְרוּ חַג' שֶׁל פֶּסַח. וּמִיּוֹם כ''ג עַד כ''ט בְּנִיסָן, הֵם יְמֵי שִׂמְחָה לֶעָתִיד, כִּי בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, עָתִיד לְהִבָּנוֹת בְּט''ו בְּנִיסָן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ''ל (ילקוט שמעוני שמות יב): ''בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִים לְהִגָּאֵל''. וְשִׁבְעַת יְמֵי חֲנֻכַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ יִדָּחוּ לְאַחַר חַג הַפֶּסַח, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְעָרֵב אֶת שִׂמְחַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עִם שִׂמְחַת חַג הַפֶּסַח. נִמְצָא שֶׁכָּל יְמֵי חֹדֶשׁ נִיסָן הֵם יָמִים טוֹבִים וּשְׂמֵחִים לְיִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן אֵין אוֹמְרִים בָּהֶם וִדּוּי כְּלָל. (ב)

פרשת הנשיאים

מִנְהָג טוֹב לִקְרֹא מֵר''ח נִיסָן עַד י''ב בּוֹ פָּרָשַׁת הַנָּשִׂיא שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם כַּמּוּבָא בְּפָרָשַׁת נָשֹׂא, וּבְי''ג יִקְרָא אַרְבָּעָה פְּסוּקִים שֶׁבִּתְחִלַּת פָּרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ, כַּמּוּבָא בַּסִּדּוּרִים. (ג)

תענית

מֻתָּר לְהִתְעַנּוֹת תַּעֲנִית יָחִיד בְּחֹדֶשׁ נִיסָן [חוּץ מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְחַג הַפֶּסַח], כְּגוֹן עַל פְּטִירַת אָבִיו אוֹ אִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁפָּסַק מָרָן בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סימן תקסח סעיף ח) שֶׁטּוֹב לְהִתְעַנּוֹת בְּיוֹם זֶה. אוּלָם כַּיּוֹם, שֶׁהַדּוֹרוֹת נֶחְלְשׁוּ, וְאִם יִתְעַנֶּה יֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁיְּמַעֵט מִלִּמּוּד הַתּוֹרָה, עָדִיף שֶׁלֹּא יִתְעַנֶּה כְּלָל, וְיֵשֵׁב וְיַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וּזְכוּת הַתּוֹרָה תַּעֲלֶה בְּמַעֲלוֹת גְּבוֹהוֹת מְאֹד מְאֹד אֶת הוֹרָיו הַנִּפְטָרִים יוֹתֵר מֵהַתַּעֲנִית. וּבִפְרָט אִם זוֹכִים לְאַרְגֵּן שִׁעוּר תּוֹרָה בָּרַבִּים לְעִלּוּי נִשְׁמָתָם שֶׁל הַהוֹרִים, שֶׁבְּוַדַּאי אֵין עֲרֹךְ לָזֶה. (סימן תכט ס''ב. ה)

בְּנֵי אַשְׁכְּנַז לֹא נָהֲגוּ לְהִתְעַנּוֹת תַּעֲנִית יָחִיד בְּחֹדֶשׁ נִיסָן, אוּלָם לְמִנְהַגָם שֶׁהֶחָתָן מִתְעַנֶּה בְּיוֹם חֻפָּתוֹ, מֵאַחַר וּבְאוֹתוֹ יוֹם נִמְחָלִים לוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו, יִתְעַנֶּה תַּעֲנִית זוֹ בְּחֹדֶשׁ נִיסָן, וַאֲפִלּוּ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. (הרמ''א תכט ס''ב, תקעג ס''א. ז) וּמַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ''ל שֶׁחָתָן נִמְחָלִים כָּל עֲווֹנוֹתָיו, הוּא בִּתְנַאי שֶׁמַּחְלִיט בֶּאֱמֶת לָשׁוּב מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים וּפוֹתֵחַ דַּף חָדָשׁ בְּחַיָּיו בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. אֲבָל אִם מַמְשִׁיךְ הוּא בְּהַנְהָגוֹתָיו וּבְמַעֲשָׂיו הַלֹּא טוֹבִים, אֵין עֲווֹנוֹתָיו נִמְחָלִים.

תוכן העניינים

חג הפסח בהלכה והאגדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה