אור ברסלב
חג הסוכות בהלכה ובאגדה שער ההלכה › מוצאי החג

חג הסוכות בהלכה ובאגדה

שער ההלכה · מוצאי החג

הושענא רבה

הקפות שניות

נָהֲגוּ לְהַקִּיף אֶת הַתֵּבָה עִם סִפְרֵי הַתּוֹרָה גַּם בְּמוֹצָאֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה בַּלַּיְלָה, וְטוֹב לְהָבִיא כְּלֵי נְגִינָה, כְּיַד ה' הַטּוֹבָה עֲלֵיהֶם. כֵּן כָּתַב מַהַרְח"וּ שֶׁכֵּן נָהַג רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י לְהַקִּיף, וְכֵן כָּתַב הַחִידָ"א שֶׁרָאָה לְהָרָשָׁ"שׁ שֶׁעָשָׂה כֵּן, וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים, וְכֵן כָּתַב הַגְּרַ"ח פָּלָאגִ'י. (תנה, תס)

מַה שֶּׁיֵּשׁ עָרִים שֶׁמְּאַרְגְּנִים בָּהֶן "הַקָּפוֹת שְׁנִיּוֹת" בְּחוּצוֹת קִרְיָה מִטַּעַם הָעִירִיָּה, מֵאַחַר וּלְצַעֲרֵנוּ הָרַב, הַנִּסָּיוֹן הוֹכִיחַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם תַּעֲרֹבֶת אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, וְרַבּוֹת נָשִׁים בָּאוֹת בִּפְרִיצוּת - אֵין סָפֵק שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּתֵּף בְּהַקָּפוֹת אֵלּוּ, וְשׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מִמְּקוֹמוֹת אֵלּוּ, שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה שָׁם, אֶלָּא הַסִּטְרָא אַחָרָא, ה' יַצִּילֵנוּ. וְדַי לַמֵּבִין.

אסרו חג

יוֹם שֶׁאַחֲרֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה נִקְרָא 'אִסְרוּ חַג', וְנוֹהֲגִים לְהַרְבּוֹת בּוֹ קְצָת בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה לִכְבוֹדוֹ שֶׁל הַיּוֹם. (הרמ"א סימן תכט סעיף ב)

כָּתַב מָרָן הַחִידָ"א: יִתְאַמֵּץ בְּיוֹם זֶה בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וּבְלִמּוּד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ, כִּי הוּא תְּחִלַּת הַשָּׁנָה וְסִימָן טוֹב לְכָל הַשָּׁנָה. (מועד לכל חי סימן כה אות מח)

שיירי מצוה

לְאַחַר הֶחָג לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בַּעֲצֵי הַסֻּכָּה שִׁמּוּשׁ שֶׁל בִּזָּיוֹן, וְלָכֵן לֹא יִדְרֹךְ עֲלֵיהֶם בְּרַגְלָיו וְלֹא יַשְׁלִיכֵם לָאַשְׁפָּה, אֶלָּא יַנִּיחֵם בְּמָקוֹם צָנוּעַ אוֹ בְּצִדֵּי הָרְחוֹב, וְאַף שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן בָּאִים פּוֹעֲלֵי הַנִּקָּיוֹן וְזוֹרְקִים אוֹתָם לָאַשְׁפָּה, אֵין בָּזֶה אִסּוּר. (צד, תמט)

יֵשׁ לִשְׁאֹל, מַדּוּעַ בְּנֵר חֲנֻכָּה שֶׁכָּבָה בְּתוֹךְ חֲצִי הַשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַהַדְלָקָה, נֶאֱסַר שְׁאֵרִית הַשֶּׁמֶן לְכָל שִׁמּוּשׁ, וְאִלּוּ עֲצֵי הַסֻּכָּה אֵינָם נֶאֱסָרִים בְּשִׁמּוּשׁ לְאַחַר הֶחָג, וַהֲלֹא שְׁנֵיהֶם שְׁיָרֵי מִצְוָה? וְיֵשׁ לְיַשֵּׁב, כִּי בְּנֵר חֲנֻכָּה, מֵאַחַר וְעָשׂוּי הַשֶּׁמֶן לְהִתְבַּעֵר לְגַמְרֵי, נִמְצָא שֶׁמִּתְּחִלָּה יִחֵד אוֹתוֹ לְמִצְוָה לְגַמְרֵי, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ מְצַפֶּה שֶׁיִּכָּבֶה הַנֵּר וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בַּשֶּׁמֶן, לָכֵן אִם נִשְׁאַר מֵהַשֶּׁמֶן, הֲרֵי הוּא אָסוּר. לֹא כֵן בַּעֲצֵי סֻכָּה, שֶׁאֵינוֹ מְיַחֵד אוֹתָם לְמִצְוָתָם לְגַמְרֵי אֶלָּא רַק לִימֵי הֶחָג בִּלְבַד, לְכָךְ לְאַחַר הֶחָג מֻתָּרִים הֵם בְּשִׁמּוּשׁ, רַק שֶׁמִּפְּנֵי כְּבוֹד הַמִּצְוָה לֹא יַעֲשֶׂה בָּהֶם שִׁמּוּשׁ שֶׁל בִּזָּיוֹן. (בית יוסף ס"ס תרעז)

בִּעוּר הָאֶתְרוֹג שֶׁל שְׁבִיעִית

אֶתְרוֹגִים הַקְּדוֹשִׁים בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית, יֵשׁ לְהַקְפִּיד לְאַחַר הֶחָג שֶׁלֹּא לְזָרְקָם, וְטוֹב לְבַשְּׁלָם וְלַעֲשׂוֹתָם מִרְקַחַת [רִבָּה] וּלְאָכְלָם בִּקְדֻשָּׁה. וְיִשְׁתַּדְּלוּ לְאָכְלָם עַד ט"ו בִּשְׁבָט שֶׁל הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִית, שֶׁזֶּה זְמַן בִּעוּרָם. וְאִם נִשְׁאַר לוֹ מֵהָאֶתְרוֹגִים, טוֹב שֶׁיַּפְקִירֵם. [וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַפְקִירָם, מֵאַחַר וְכָל הַשָּׁנָה יֵשׁ אֶתְרוֹג בָּעֵץ.] וּמִכָּל מָקוֹם, אִם יֵשׁ לוֹ רַק שְׁנֵי אֶתְרוֹגִים, אֵינוֹ חַיָּב לְהַפְקִירָם, כֵּיוָן שֶׁאֵין בָּהֶם שִׁעוּר שֶׁל שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת. וְכַמְבֹאָר בְּהַרְחָבָה בְּחוֹבֶרֶת 'מִצְוַת הָאָרֶץ' הִלְכוֹת שְׁבִיעִית. (מנחת שלמה, משמרת השביעית)

מרקחת - רבה

נָהֲגוּ יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים לְאַחַר הֶחָג לְבַשֵּׁל אֶת הָאֶתְרוֹג עִם מַיִם וְסֻכָּר וְלַעֲשׂוֹתוֹ מִרְקַחַת [רִבָּה], וּלְאָכְלוֹ בְּט"ו בִּשְׁבָט, שֶׁהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת, וְלֹא יְבָרְכוּ עָלָיו 'שֶׁהֶחֱיָנוּ'. (כף החיים. תמט, תנ)

סגולות נפלאות

מַעֲלוֹת וּסְגֻלּוֹת רַבּוֹת יֶשְׁנָן בְּאֶתְרוֹג שֶׁבֵּרְכוּ עָלָיו בְּכַוָּנָה. וּבָדוּק וּמְנֻסֶּה שֶׁמּוֹעִיל גַּם לְאִשָּׁה עֲקָרָה, שֶׁבְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ תִּזְכֶּה לִפְרִי בָטֶן. וּמַעֲשֶׂה בִּשְׁתֵּי נָשִׁים, אַחַת לֹא הָיוּ לָהּ יְלָדִים שְׁמוֹנֶה שָׁנִים, וְאַחַת לֹא הָיוּ לָהּ יְלָדִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְקִבְּלוּ חֲתִיכָה מֵאֶתְרוֹגוֹ שֶׁל מָרָן הָרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה יוֹסֵף שְׁלִיטָ"א, וּבְאוֹתָהּ שָׁנָה נִפְקְדוּ בְּזֶרַע שֶׁל קְיָמָא, בָּרוּךְ ה'. (תמט)

סְגֻלָּה לְנָשִׁים מְעֻבָּרוֹת, שֶׁיִּנְשְׁכוּ אֶת הַפִּטָּם שֶׁל הָאֶתְרוֹג, וְיִתְּנוּ צְדָקָה לַעֲנִיִּים, וְיִתְפַּלְלוּ שֶׁיִּהְיֶה לָהֶן הֵרָיוֹן קַל, וְשֶׁתֵּלַדְנָה לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, בְּרֶוַח וְלֹא בְּצַעַר. וְלֹא יִנְשְׁכוּ אֶת הָאֶתְרוֹג אֶלָּא לְאַחַר שִׂמְחַת תּוֹרָה וְלֹא קֹדֶם לָכֵן, מֵאַחַר וְהָאֶתְרוֹג עֲדַיִן אָסוּר בַּאֲכִילָה, כַּמְבֹאָר לְעֵיל. (תמט)

סְגֻלָּה לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּאֵב לֵב, שֶׁיִּקַּח אֶת הָאֶתְרוֹג שֶׁבֵּרְכוּ עָלָיו בֶּחָג, וִיבַשֵּׁל אוֹתוֹ עִם מְעַט כַּמּוֹן, וִיסַנֵּן אֶת הַמַּיִם וְיִשְׁתֶּה שֶׁבַע לְגִימוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג, וְיִהְיֶה לוֹ לֵב בָּרִיא וְחָזָק לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ. (סגולות ישראל. לבוש יוסף)

בִּזְכוּת הָאֶתְרוֹגִים

מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁהָיָה נוֹתֵן צְדָקוֹת לָרֹב. פַּעַם, בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּה, נָתְנָה לוֹ אִשְׁתּוֹ עֶשֶׂר מַטְבְּעוֹת שֶׁיִּקְנֶה מַשֶּׁהוּ מֵהַשּׁוּק לִבְנֵי הַבַּיִת. כַּאֲשֶׁר יָצָא, פָּגְשׁוּ אוֹתוֹ גַּבָּאֵי צְדָקָה וְאָמְרוּ לוֹ: עֲסוּקִים אָנוּ עַתָּה בְּמִצְוָה חֲשׁוּבָה לְהַשִּׂיא כַּלָּה יְתוֹמָה. נָתַן לָהֶם אֶת כָּל עֶשֶׂר הַמַּטְבְּעוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ, וְהִתְבַּיֵּשׁ לַחֲזֹר לְבֵיתוֹ בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. הָלַךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְרָאָה שָׁם אֶת הָאֶתְרוֹגִים שֶׁל הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים שֶׁמְּשַׂחֲקִים בָּהֶם, לָקַח מֵהֶם וּמִלֵּא אֶת שַׂקּוֹ בָּאֶתְרוֹגִים. הָלַךְ אָנֶה וָאָנָה עַד אֲשֶׁר נְשָׂאוּהוּ רַגְלָיו לִמְדִינָה אַחַת. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ שָׁם, פִּתְאוֹם קִבֵּל הַמֶּלֶךְ שֶׁל אוֹתָהּ מְדִינָה כְּאֵבֵי מֵעַיִם חֲזָקִים, וּבָאוּ אֵלָיו בַּחֲלוֹם וְאָמְרוּ לוֹ, שֶׁלֹּא יִתְרַפֵּא אֶלָּא אִם יֹאכַל מֵהָאֶתְרוֹגִים שֶׁל הַיְּהוּדִים שֶׁמִּתְפַּלְלִים עִמָּם בְּחַג הַסֻּכּוֹת בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּה. חִפְּשׂוּ שְׁלִיחֵי הַמֶּלֶךְ מֵהָאֶתְרוֹגִים הַלָּלוּ - וְלֹא מָצְאוּ. לְפֶתַע מָצְאוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה יוֹשֵׁב עַל הַשַּׂק שֶׁלּוֹ, שְׁאָלוּהוּ: מַה יֵּשׁ לְךָ בַּשַּׂק? אָמַר לָהֶם: אִישׁ מִסְכֵּן אֲנִי, וְאֵין לִי כְּלוּם לִמְכֹּר. חִפְּשׂוּ בְּשַׂקּוֹ וּמָצְאוּ מֵהָאֶתְרוֹגִים הַלָּלוּ. אָמְרוּ לוֹ: מֵאַיִן אֵלֶּה? אָמַר לָהֶם: מֵהָאֶתְרוֹגִים שֶׁהַיְּהוּדִים מִתְפַּלְלִים עִמָּם בְּחַג הַסֻּכּוֹת. לָקְחוּ אֶת הַשַּׂק וֶהֱבִיאוּהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אָכַל הַמֶּלֶךְ וְהִתְרַפֵּא. וּפִנּוּ אֶת הַשַּׂק מִכָּל הָאֶתְרוֹגִים וּמִלְּאוּהוּ דִּינְרֵי זָהָב, וְחָזַר לְבֵיתוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל. (ויקרא רבה לז ב)

לֹא יִזְרֹק אֶת הַלּוּלָב, הַהֲדַסִּים וְהָעֲרָבוֹת דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן. וְעֵצָה טוֹבָה לְהַנִּיחָם בְּסָמוּךְ לְפֶתַח הַבַּיִת לִשְׁמִירָה, וּלְהִנָּצֵל מִכָּל צָרָה. (יפה ללב, סדר היום. פסקי תשובות תנא. תמט)

הָעֲרָבוֹת שֶׁחוֹבְטִים בָּהֶן בְּהוֹשַׁעְנָא רַבָּה, לֹא יִזְרְקֵן בָּאַשְׁפָּה. וְטוֹב שֶׁיִּשְׁמְרֵן בְּבֵיתוֹ, כִּי יֵשׁ בָּהֶן סְגֻלָּה גְּדוֹלָה לְפַרְנָסָה, וּלְהִנָּצֵל מִפְּחָדִים. וְכֵן הַמְפַחֵד בַּלֵּילוֹת וּמֵחֲלוֹמוֹת רָעִים, יַנִּיחֵן תַּחַת הַכָּרִית שֶׁיָּשֵׁן עָלֶיהָ, וְיִרְוַח לוֹ. וְאֵין צֹרֶךְ לְהַנִּיחַ אֶת כָּל הָעֲרָבוֹת תַּחַת הַכָּרִית, אֶלָּא דַּי שֶׁיִּתֵּן עָלֶה אֶחָד בְּנַיְלוֹן נִצְמָד, וְשָׁכַב וְעָרְבָה שְׁנָתוֹ. (יפה ללב, המדות, פסקי תשובות תנא)

סְגֻלָּה לְהִפָּקֵד בְּזֶרַע שֶׁל קְיָמָא, לְבַשֵּׁל אֶת הָעֲרָבוֹת בְּמַיִם וְלִשְׁתּוֹתָם. (פסקי תשובות תנא)

בִּזְכוּת הָעֲרָבוֹת

מְסֻפָּר עַל רַבֵּנוּ מֵאִיר שִׂמְחָה הַכֹּהֵן זַצַ"ל [מְחַבֵּר סֵפֶר אוֹר שָׂמֵחַ], שֶׁנָּתַן עָלִים מֵהָעֲרָבָה שֶׁלּוֹ לְחַיָּלִים יְהוּדִים שֶׁגִּיְּסוּם לַצָּבָא בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה, וְכָל אוֹתָם חַיָּלִים שֶׁנָּטְלוּ מֵעֲרָבוֹת אֵלּוּ, נִצְּלוּ בְּנִסִּים גְּלוּיִים, וְחָזְרוּ לְבָתֵּיהֶם, בָּרוּךְ ה', בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים. (לבוש יוסף)

שבת בראשית

בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלְּאַחַר הֶחָג מַתְחִילִים שׁוּב אֶת הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ וְקוֹרְאִים בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית, וְטוֹב שֶׁקֹּדֶם הַקְּרִיאָה יָשִׁירוּ שִׁירִים לִכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמּוֹכְרִים אֶת הָעֲלִיָּה הָרִאשׁוֹנָה בְּכֶסֶף רַב, וְנוֹתְנִים אֶת הַכֶּסֶף עֲבוּר הַמָּאוֹר שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת. (רב האי גאון, מהר"י קולון)

תָּם וְנִשְׁלָם שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם

סוף הספר

תוכן העניינים

חג הסוכות בהלכה ובאגדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה