אור ברסלב
חג הסוכות בהלכה ובאגדה שער ההלכה › חדש תשרי

חג הסוכות בהלכה ובאגדה

שער ההלכה · חדש תשרי

שער ההלכה

מן התורה

נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה (דברים טז יג): "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ", וְנֶאֱמַר (ויקרא כג מב-מג): "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם".

לימוד הלכות החג

עַל כָּל אָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל לִלְמֹד אֶת הִלְכוֹת חַג הַסֻּכּוֹת הֵיטֵב קֹדֶם הֶחָג, לְבַל יִכָּשֵׁל בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה חַס וְשָׁלוֹם, וְיֵשׁ לָשִׂים לֵב לָזֶה, כִּי עַל פִּי רֹב מָצוּי שֶׁלּוֹמְדִים בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל אֶת הִלְכוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּמַזְנִיחִים אֶת הִלְכוֹת חַג הַסֻּכּוֹת, וְנִמְצָא שֶׁמְּקַיְּמִים אֶת מִצְוֹות הֶחָג כְּפִי הַהֶרְגֵּל מִימֵי הַקַּטְנוּת מִבְּלִי יְדִיעָה הִלְכָתִית בְּרוּרָה. וְהָאֱמֶת, שֶׁרַבּוּ פְּרָטֵי הַמִּצְוֹות בְּחַג הַסֻּכּוֹת, אִם בְּמִצְוַת הַיְשִׁיבָה בַּסֻּכָּה, וְאִם בְּמִצְוַת נְטִילַת אַרְבַּעַת הַמִּינִים וְעוֹד. עַל כֵּן טוֹב וְנָכוֹן לְשַׁלֵּב אֶת הִלְכוֹת חַג הַסֻּכּוֹת עִם שְׁאָר לִמּוּדָיו מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם קֹדֶם הֶחָג [י"ד בֶּאֱלוּל]. (רש"י סוכה ט ע"א, הריטב"א, המאירי, המהרש"א, פרי חדש, הב"ח, חק יעקב, מטה יהודה עייאש, פרי עץ הדר ח"א לז, ועוד. סב)

מִנְהָג טוֹב נָהֲגוּ בְּבָתֵּי כְּנֶסֶת רַבִּים לְאַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁל לֵיל כִּפּוּר, לִלְמֹד בְּצִבּוּר אֶת הִלְכוֹת חַג הַסֻּכּוֹת. וּבִפְרָט בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, שֶׁחָשׁוּב לְהוֹסִיף כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר זְכֻיּוֹת וּמְלִיצֵי יֹשֶׁר עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וְאֵין לְךָ רִבּוּי זְכֻיּוֹת כְּלִמּוּד הַתּוֹרָה. וְכָל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ. אַשְׁרָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְטוֹב לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא.

ימי שמחה לישראל

אֵין אוֹמְרִים 'וִדּוּי' מִיּוֹם שֶׁלְּמָחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים עַד סוֹף חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, לְפִי שֶׁכָּל אוֹתָם הַיָּמִים הֵם יְמֵי שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לְעַם יִשְׂרָאֵל.

וְהַבֵּאוּר בָּזֶה, כִּי הִנֵּה הַיָּמִים שֶׁבֵּין כִּפּוּר לְסֻכּוֹת, יְמֵי שִׂמְחָה הֵם, זֵכֶר לַחֲנֻכַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיְתָה בְּיָמִים אֵלּוּ. וְעוֹד, כִּי עֲסוּקִים אָנוּ בָּהֶם בְּהַרְבֵּה מִצְווֹת, כִּבְנִיַּת הַסֻּכָּה, אַרְבַּעַת הַמִּינִים, וְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה הִיא לָנוּ. (קצוש"ע קלג סעיף לא) וּלְאַחַר מִכֵּן שְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג עַד אִסְרוּ חַג, שֶׁהוּא כ"ג בְּתִשְׁרֵי. וּמִיּוֹם כ"ד בְּתִשְׁרֵי עַד סוֹף הַחֹדֶשׁ, כָּתַב הַגָּאוֹן הַחִידָ"א (שו"ת חיים שאל חלק ב סימן לה אות ב) עַל פִּי מִדְרַשׁ יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי (פרשת פנחס): "אָמַר רַבִּי לֵוִי, בְּכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן מוֹעֵד לְיִשְׂרָאֵל, בְּנִיסָן נָתַן לָהֶם פֶּסַח, בְּאִיָּר נָתַן לָהֶם פֶּסַח קָטָן, בְּסִיוָן נָתַן לָהֶם שָׁבוּעוֹת. בְּתַמּוּז הָיָה בְּדַעְתּוֹ לִתֵּן לָהֶם מוֹעֵד גָּדוֹל, אַךְ מֵאַחַר וְעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, בִּטֵּל הַמּוֹעֵד שֶׁל תַּמּוּז וְגַם הַמּוֹעֲדִים שֶׁל אָב וֶאֱלוּל, וּבָא תִּשְׁרֵי וּפָרַע לָהֶם שָׁלֹשׁ מוֹעֲדִים כְּנֶגְדָּם: רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּפּוּר וְסֻכּוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי לַאֲחֵרִים הוּא פּוֹרֵעַ, וְאֶת שֶׁלּוֹ אֵינוֹ נוֹטֵל?! תֵּן לוֹ יוֹמוֹ! לְכָךְ נֶאֱמַר 'בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם'". וְיִתָּכֵן שֶׁכְּדֵי לְהַרְאוֹת שֶׁאָנוּ שְׂמֵחִים גִּילָה וְרַנֵּן עַל הַמּוֹעֲדִים שֶׁהֶחֱזִירָם לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְכָךְ תִּקְּנוּ גְּאוֹנֵי הַדּוֹרוֹת שֶׁלֹּא לוֹמַר וִדּוּי עַד סוֹף הַחֹדֶשׁ, כִּי בְּשִׂמְחַת הֶחָג אֵינוֹ נִכָּר פְּרָט זֶה, כִּי הֲגַם שֶׁמַּרְבִּים בְּשִׂמְחָה, אַךְ נִרְאֶה שֶׁהוּא עַל הֶחָג וְלֹא עַל חֲזָרַת הַמּוֹעֲדִים.

עכ"ד. (תפז)

נשמה טהורה

דָּרְשׁוּ חֲזַ"ל (מדרש תנחומא) עַל הַפָּסוּק "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן" [שֶׁהוּא יוֹם ט"ו בְּתִשְׁרֵי] - יוֹם הָרִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן עֲווֹנוֹת. וְהַיְנוּ, כִּי מֵאַחַר וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים נִמְחֲלוּ כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ, וּבַיָּמִים שֶׁבֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לַסֻּכּוֹת אֵין שְׁהוּת כָּל כָּךְ לַעֲשׂוֹת עֲבֵרוֹת, שֶׁהֲרֵי אָנוּ עֲסוּקִים בְּהַרְבֵּה מִצְווֹת, כִּבְנִיַּת הַסֻּכָּה, קְנִיַּת אַרְבַּעַת הַמִּינִים וְכָל צָרְכֵי הֶחָג - נִמְצָא שֶׁהַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁאָנוּ פְּנוּיִים בּוֹ, הוּא הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הֶחָג, וּכְבָר יְכוֹלִים חַס וְשָׁלוֹם לְהִכָּשֵׁל בְּאֵיזוֹ עֲבֵרָה, לְכָךְ הוּא הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן הָעֲווֹנוֹת. אֲשֶׁר עַל כֵּן, עַל כָּל אָדָם לְהִזָּהֵר, בִּפְרָט בְּיָמִים אֵלּוּ, שֶׁלֹּא יְלַכְלֵךְ אֶת נִשְׁמָתוֹ הַחֲדָשָׁה וְהַטְּהוֹרָה שֶׁקִּבְּלָהּ בְּמוֹצָאֵי כִּפּוּר, וּבִפְרָט יִתְגַּבֵּר מְאֹד שֶׁלֹּא יִכְעַס, שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: כָּל הַכּוֹעֵס כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, וְכָל מִינֵי גֵיהִנָּם שׁוֹלְטִים בּוֹ. (נדרים כב ע"א. רמב"ם פ"ב מהלכות דעות)

תיקון חצות

אוֹמְרִים 'תִּקּוּן חֲצוֹת' בְּחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי וּבְחֹל הַמּוֹעֵד סֻכּוֹת, אֶלָּא שֶׁמְּדַלְּגִים 'תִּקּוּן רָחֵל' וְאוֹמְרִים רַק 'תִּקּוּן לֵאָה'. (בן איש חי, כף החיים ועוד)

תוכן העניינים

חג הסוכות בהלכה ובאגדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה