אור ברסלב
חג הסוכות בהלכה ובאגדה שער ההלכה › הישיבה בסכה

חג הסוכות בהלכה ובאגדה

שער ההלכה · הישיבה בסכה

ליל החג

ענני כבוד

נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה (ויקרא כג מב): "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".

סֻכּוֹת אֵלּוּ שֶׁהוֹשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ, הֵם עַנְנֵי כָּבוֹד שֶׁהִקִּיפָם בִּהְיוֹתָם אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר, לְבַל יַכֵּם שָׁרָב וְשֶׁמֶשׁ. וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ בְּסִפְרֵי: שִׁבְעָה עֲנָנִים הָיוּ; אַרְבָּעָה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, עָנָן לְמַעְלָה וְעָנָן לְמַטָּה, וְעָנָן אֶחָד מִלִּפְנֵיהֶם, מַנְמִיךְ אֶת הֶהָרִים, וּמַגְבִּיהַּ אֶת הַשְּׁפֵלוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִטְרֹחַ לַעֲלוֹת וְלָרֶדֶת. וּכְמוֹ כֵן הָיָה הוֹרֵג אֶת הַנְּחָשִׁים וְהָעַקְרַבִּים שֶׁבַּמִּדְבָּר, וּמְכַבֵּד וּמְסַדֵּר לִפְנֵיהֶם. (צה)

כל רגע - מצוה!

בְּכָל רֶגַע שֶׁשּׁוֹהֶה בַּסֻּכָּה, מְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים". וְטוֹב שֶׁיְּכַוֵּן שֶׁצִּוָּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם, וְזֵכֶר לְעַנְנֵי כָּבוֹד שֶׁהִקִּיף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ, וּבִפְרָט יְכַוֵּן כֵּן כְּשֶׁאוֹכֵל אֶת כְּזַיִת הַפַּת בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן בַּסֻּכָּה. (צה)

חֲבִיבוּת הַמִּצְוָה

סִפֵּר הַגָּאוֹן הַחִידָ"א זַצַ"ל, מַעֲשֶׂה בְּחָכָם אֶחָד, מֹשֶׁה הֲרָרִי שְׁמוֹ, שֶׁאָכַל אֶת סְעוּדָתוֹ בַּסֻּכָּה בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן, וְאַחַר שֶׁהָלַךְ לִישֹׁן, הִתְעוֹרֵר וְנִזְכַּר שֶׁלֹּא כִּוֵּן כְּשֶׁאָכַל בַּסֻּכָּה "זֵכֶר לְעַנְנֵי הַכָּבוֹד". מִיָּד קָם מִמִּטָּתוֹ, נָטַל אֶת יָדָיו, וְאָכַל שׁוּב לֶחֶם - "זֵכֶר לְעַנְנֵי הַכָּבוֹד". (אוצרות הסוכה)

יִשְׁתַּדֵּל לִשְׁהוֹת בַּסֻּכָּה כְּכָל הַיּוֹתֵר, שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם שׁוֹהֶה חוּץ לַסֻּכָּה בְּלִי הֶכְרֵחַ, מְבַטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל יְשִׁיבָה בַּסֻּכָּה, מֵאַחַר וְצִוְּתָה הַתּוֹרָה "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים", כְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם דָּר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ כָּל הַשָּׁנָה, אִם לֹא שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה עִנְיָן לָצֵאת. (הריב"ש, אבודרהם, מהרי"ל, יעב"ץ, חתם סופר, חסד לאברהם, יסוד ושורש העבודה, מחזה אברהם ועוד. פסקי תשובות שסד)

שבעה אושפיזין

בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מוּבָא, שֶׁהוֹד קְדֻשַּׁת שִׁבְעָה אֻשְׁפִּיזִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין [אוֹרְחִים עֶלְיוֹנִים וּקְדוֹשִׁים], שֶׁהֵם: אֲבוֹת הָעוֹלָם, אַבְרָהָם, יִצְחָק, יַעֲקֹב, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, יוֹסֵף הַצַּדִּיק וְדָוִד הַמֶּלֶךְ - נִמְצָא בַּסֻּכָּה. וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בַּסֻּכָּה, שֶׁהִיא צֵל הָאֱמוּנָה, הַשְּׁכִינָה פּוֹרֶסֶת כְּנָפֶיהָ עָלָיו מִלְמַעְלָה, וְשִׁבְעָה הָאֻשְׁפִּיזִין שׁוֹכְנִים עִמּוֹ. וְיִשְׂמַח בְּכָל יוֹם בְּפָנִים מְאִירוֹת, בָּאוֹרְחִים הָאֵלּוּ שֶׁנִּמְצָאִים עִמּוֹ. ע"כ. (זוהר פרשת אמור דף קג ע"ב)

סגולה להצלחה

עַל כֵּן עָלֵינוּ לָשֶׁבֶת בַּסֻּכָּה בְּכָבוֹד וְהָדָר כַּיָּאוּת לִפְנֵי אוֹרְחִים מְכֻבָּדִים כָּאֵלּוּ. וּבִמְיֻחָד יֵשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְעֹס וְלֹא לְהַקְפִּיד כְּלָל בַּסֻּכָּה. וְכֵן לֹא יָרִים אֶת קוֹלוֹ עַל בְּנֵי בֵיתוֹ, מִפְּאַת כְּבוֹד הָאוֹרְחִים רָמֵי הַמַּעֲלָה. וְהַמִּשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹּא לְדַבֵּר בַּסֻּכָּה כִּי אִם בְּדִבְרֵי תוֹרָה, ה' יִתְבָּרַךְ יַשְׁפִּיעַ עָלָיו שֶׁפַע קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה מִשִּׁבְעָה אֻשְׁפִּיזִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין, וְיַצְלִיחַ בְּכָל דְּרָכָיו. (קמז)

כסא מפואר

יֵשׁ לְהָבִיא לַסֻּכָּה כִּסֵּא מְפֹאָר לִכְבוֹד הָאֻשְׁפִּיזִין, כְּמוֹ שֶׁמְּבִיאִים כִּסֵּא לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לְטוֹב בִּשְׁעַת הַמִּילָה, וְנָהֲגוּ לְעָטְפוֹ בְּמַפָּה יָפָה וְלִתֵּן עָלָיו סִפְרֵי קֹדֶשׁ. (החיד"א. ריד)

דבר בעתו מה טוב

נוֹהֲגִים לוֹמַר בְּכָל יוֹם מִימֵי הֶחָג דִּבְרֵי תוֹרָה מֵעִנְיַן הָאֻשְׁפִּיזָא שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם: בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִמִּדַּת הַחֶסֶד שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁהָיָה מַכְנִיס אוֹרְחִים בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ; בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי מִמִּדַּת הַיִּרְאָה שֶׁל יִצְחָק אָבִינוּ, שֶׁעָקַד עַצְמוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְכֵן הָלְאָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְכַמְבֹאָר בְּהַרְחָבָה לְעֵיל בְּ'שַׁעַר הָאַגָּדָה', קָחֵהוּ מִשָּׁם וְתִרְוֶה נַחַת. (פסקי תשובות שפז)

דירת קבע לשבוע

בְּכָל שִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג עוֹשֶׂה אָדָם אֶת סֻכָּתוֹ קֶבַע וְאֶת בֵּיתוֹ עֲרַאי, שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים", וְדָרְשׁוּ חֲזַ"ל: "תֵּשְׁבוּ כְּעֵין תָּדוּרוּ". דְּהַיְנוּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רָגִיל לָדוּר כָּל הַשָּׁנָה בְּבֵיתוֹ, כָּךְ יָדוּר שִׁבְעָה יָמִים בַּסֻּכָּה. עַל כֵּן יֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַכְנִיס לַסֻּכָּה אֶת הַשֻּׁלְחָן וְהַכִּסְאוֹת הַיָּפִים וְהַמְכֻבָּדִים בְּיוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וְכֵן אֶת הַמַּצָּעִים הַנָּאִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ, כִּי זֶהוּ כְּבוֹד הַמִּצְוָה - לְיַפּוֹתָהּ וּלְנָאוֹתָהּ כְּכָל הַיּוֹתֵר. (קכז)

כלי אכילה ושתיה

כְּלֵי שְׁתִיָּה כְּכוֹסוֹת וְקַנְקַנִּים, מֻתָּר לְהַכְנִיסָם לַסֻּכָּה. אוּלָם כְּלֵי אֲכִילָה כְּסִירִים וּמַחֲבַתּוֹת שֶׁמְּבַשְּׁלִים בָּהֶם אֶת הַמַּאֲכָל, לֹא יַכְנִיסֵם לַסֻּכָּה, שֶׁאֵין זֶה מִכְּבוֹד הַסֻּכָּה, אֶלָּא יַנִּיחַ אֶת הַמַּאֲכָל בִּקְעָרָה מֶרְכָּזִית, וְכָל אֶחָד מֵהַמְּסֻבִּים יִקַּח וְיִתֵּן לַצַּלַּחַת שֶׁלּוֹ. (בה"ג, רש"י, רבנו תם, מרכבת המשנה, מהראנ"ח, מהר"ש הלוי, ברכי יוסף, לב שלמה, חכמה ומוסר, משנה ברורה ועוד) וְיֵשׁ לְהִזָּהֵר בָּזֶה, כִּי לְדַעַת כַּמָּה מֵהָרִאשׁוֹנִים, בְּשָׁעָה שֶׁכְּלֵי הָאֲכִילָה נִמְצָאִים בַּסֻּכָּה, הַסֻּכָּה פְּסוּלָה. (ראב"ד ושכן דעת הרי"ף, רבנו מנוח ושכן דעת הרמב"ם. קכז)

בְּסִיּוּם הָאֲכִילָה נָכוֹן לְהוֹצִיא אֶת הַצַּלָּחוֹת וְהַסַּכּוּ"ם חוּץ לַסֻּכָּה, כְּדֶרֶךְ שֶׁרָגִיל כָּל הַשָּׁנָה בְּבֵיתוֹ, שֶׁאֵינוֹ מַשְׁאִיר אֶת כְּלֵי הָאֲכִילָה עַל הַשֻּׁלְחָן. (קכח)

אֵין לְהָדִיחַ קְעָרוֹת וְצַלָּחוֹת בַּסֻּכָּה, אֲבָל מֻתָּר לְהָדִיחַ כְּלֵי שְׁתִיָּה כְּמוֹ כּוֹסוֹת וְכַיּוֹצֵא. וְכֵן מֻתָּר לִטֹּל יָדַיִם בַּסֻּכָּה. (קכט, קל)

יַדְעָנוּתוֹ שֶׁל בּוּר

מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי אַחִים, הָאֶחָד - שָׁקַד עַל תַּלְמוּדוֹ, עָלָה וְהִתְעַלָּה בְּתוֹרָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם וְנַעֲשָׂה לְרַב נוֹדָע, מְכֻבָּד וְנַעֲרָץ, יָדוּעַ בְּדִקְדּוּק הַמִּצְווֹת. הַשֵּׁנִי פָּנָה לַמִּסְחָר וְהָיָה בּוּר וְעַם הָאָרֶץ. יוֹם אֶחָד שָׁאַל אֶת אִשְׁתּוֹ: "אִמְרִי לִי, מַדּוּעַ כֻּלָּם חוֹלְקִים כָּבוֹד לְאָחִי, וְאֵינָם חוֹלְקִים לִי אוֹתוֹ כָּבוֹד?" אָמְרָה לוֹ: "כִּי הוּא רַב וְדַיָּן, גָּאוֹן וּמְדַקְדֵּק בַּמִּצְווֹת". אָמַר לְעַצְמוֹ: אֲדַקְדֵּק אַף אֲנִי כָּמוֹהוּ, וִיכַבְּדוּנִי.

הָלַךְ אֶל אָחִיו, לְהִתְחַקּוֹת אַחַר מַעֲשָׂיו. רָאָה שֶׁאֵשֶׁת אָחִיו מְבִיאָה לְפָנָיו שְׁאֵלָה בְּעִנְיַן כַּשְׁרוּת הָעוֹף. הִסְתַּכֵּל הָרַב וְאָמַר: "כָּשֵׁר, וּבְכָל זֹאת אֵינֶנִּי אוֹכֵל מִמֶּנּוּ, כִּי אֵינֶנִּי אוֹכֵל מִבָּשָׂר שֶׁנִּשְׁאֲלָה עָלָיו שְׁאֵלָה".

אוֹתוֹ יוֹם עֶרֶב סֻכּוֹת הָיָה, וְהָרַבָּנִית הוֹדִיעָה לָרַב שֶׁהַבָּנִים בָּנוּ אֶת הַסֻּכָּה כְּהִלְכָתָהּ. שָׂמַח הָרַב, וּבְדֶרֶךְ אַגַּב הִזְכִּיר לְאִשְׁתּוֹ אֶת הַהֲלָכָה, שֶׁאֵין מַכְנִיסִים סִירִים לַסֻּכָּה מִפְּנֵי מַעֲלָתָהּ.

הֶחְלִיט הָאָח הַבּוּר שֶׁדַּי לוֹ בְּכָךְ לְבֵינְתַיִם. שָׁב לְבֵיתוֹ וְהוֹדִיעַ לְאִשְׁתּוֹ שֶׁאֵין לְהַכְנִיס סִירִים לַסֻּכָּה, וְעָלָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הֶחָג. כְּשֶׁשָּׁב לְבֵיתוֹ סָחָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: "הֲיוֹדֵעַ אַתָּה? סֻכָּתֵנוּ כִּמְעַט נִפְסְלָה! הַבַּת הִכְנִיסָה אֵיזוֹ קְדֵרָה. גָּעַרְתִּי בָּהּ, וְשָׁלַחְתִּי לִשְׁאֹל אֶת הָרַב הַאִם נִפְסְלָה הַסֻּכָּה בְּכָךְ, וְהֵשִׁיב שֶׁלֹּא נִפְסְלָה".

חָוְרוּ פְּנֵי הָאִישׁ וְאָמַר בְּחֻמְרָה: "אֱמֶת שֶׁהַסֻּכָּה כְּשֵׁרָה, אֲבָל מְדַקְדֵּק בַּמִּצְווֹת אֲנִי, וְאֵינִי אוֹכֵל מִדָּבָר שֶׁנִּשְׁאֲלָה עָלָיו שְׁאֵלָה - עַל כֵּן לֹא נֹאכַל הַלַּיְלָה בַּסֻּכָּה!" - וְעַל פִּי יַדְעָנוּתוֹ וְחֻמְרוֹתָיו, אָכְלוּ בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁל סֻכּוֹת בְּבֵיתָם... (מעין המועד שדמ)

כבוד הסוכה

אֵין לְהַחֲלִיף חִתּוּל לַתִּינוֹק בַּסֻּכָּה, מֵאַחַר וְתַשְׁמִישׁ בָּזוּי הוּא. וְיֵשׁ מַקְפִּידִים גַּם שֶׁלֹּא לְהַכְנִיס גּוֹי לַסֻּכָּה. (קכט)

לֹא יְשַּׂחֵק בַּסֻּכָּה, שֶׁמְּחַלֵּל בָּזֶה אֶת גֹּדֶל קְדֻשָּׁתָהּ. (השל"ה, בכורי יעקב, יערות דבש ועוד. קמז)

מֻתָּר לְעַשֵּׁן סִיגָרִיּוֹת בַּסֻּכָּה. אוּלָם יֵשׁ לָדַעַת וּלְהוֹדִיעַ, כִּי הָעִשּׁוּן מַזִּיק מְאֹד לִבְרִיאוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, וַחֲשָׁשׁ גָּדוֹל שֶׁעוֹבֵר עַל "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם". (קל)

זָקֵן אוֹ חוֹלֶה שֶׁיָּשֵׁן בַּסֻּכָּה וְהֻצְרַךְ לִצְרָכָיו הַקְּטַנִּים, וְקָשֶׁה עָלָיו לָצֵאת חוּץ לַסֻּכָּה, מֻתָּר לוֹ לַהֲטִילָם בְּתוֹךְ כְּלִי בְּהֶצְנֵעַ, וְיַקְפִּיד לְאַחַר מִכֵּן לְכַסּוֹת אֶת הַכְּלִי כָּרָאוּי וּלְהַנִּיחוֹ תַּחַת הַמִּטָּה. וְאַף שֶׁתְּלוּיִים בַּסֻּכָּה פְּסוּקִים וְדִבְרֵי תוֹרָה - מֻתָּר, מֵאַחַר וְלֹא נִכְתְּבוּ לְלִמּוּד תּוֹרָה, אֶלָּא לְקִשּׁוּט בִּלְבַד. (קלא)

הלימוד בסוכה

יִשְׁתַּדֵּל שֶׁלִּמּוּדוֹ יִהְיֶה בַּסֻּכָּה, וּבִפְרָט כְּשֶׁלּוֹמֵד לִמּוּד קַל שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ רִכּוּז רַב. אוּלָם כַּאֲשֶׁר לוֹמֵד בְּעִיּוּן וְקָשֶׁה לוֹ לְהִתְרַכֵּז בַּסֻּכָּה, יִלְמַד חוּץ לַסֻּכָּה, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו כָּרָאוּי. וְכַּאֲשֶׁר מְחַבֵּר סֵפֶר, וּלְצֹרֶךְ לִמּוּדוֹ צָרִיךְ לְעַיֵּן בְּהַרְבֵּה סְפָרִים כְּדֵי לְבָרֵר אֶת דֵּעוֹת הַפּוֹסְקִים, וְיֵשׁ לוֹ טֹרַח לְהָבִיא אֶת כָּל הַסְּפָרִים לַסֻּכָּה - יִלְמַד בְּבֵיתוֹ כְּהֶרְגֵּלוֹ בְּכָל הַשָּׁנָה. (קמו)

בית הכנסת

אַף אִם יֶשְׁנָהּ אֶפְשָׁרוּת לְאַרְגֵּן מִנְיָן בַּסֻּכָּה לִתְפִלָּה - לְכַתְּחִלָּה לֹא יִתְפַּלְלוּ אֶלָּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (ברכות ו ע"א): אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת אֶלָּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. (קמז)

הפטורים מן הסוכה

כְּלָל אָמְרוּ חֲכָמִים: "הַמִּצְטַעֵר - פָּטוּר מִן הַסֻּכָּה". דְּהַיְנוּ, כָּל יְשִׁיבָה בַּסֻּכָּה שֶׁאָדָם מִצְטַעֵר בָּהּ, וְאִלּוּ הָיָה יוֹשֵׁב בְּאוֹתוֹ מַצָּב בְּבֵיתוֹ הָיָה מְשַׁנֶּה אֶת מְקוֹמוֹ - הֲרֵיהוּ פָּטוּר מִן הַסֻּכָּה. זֹאת מֵאַחַר שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ" - וְדָרְשׁוּ חֲזַ"ל: "תֵּשְׁבוּ כְּעֵין תָּדוּרוּ" [דְּהַיְנוּ, תֵּשֵׁב בַּסֻּכָּה כְּמוֹ שֶׁאַתָּה דָּר בְּדִירָתְךָ]. וּבְמַצָּב כָּזֶה אֵין אָדָם דָּר בַּסֻּכָּה כְּדֶרֶךְ שֶׁדָּר בְּבֵיתוֹ. (קנב, ר)

נִמְצָא אֵפוֹא, שֶׁאִם יֵשׁ בַּסֻּכָּה זְבוּבִים אוֹ יַתּוּשִׁים הַמַּטְרִידִים אוֹתוֹ, אוֹ שֶׁנּוֹשְׁרִים קֵיסָמִים מֵהַסְּכָךְ עָלָיו וְעַל שֻׁלְחָנוֹ וּמִצְטַעֵר מִזֶּה, אוֹ שֶׁיֵּשׁ שֵׁם רֵיחַ לֹא טוֹב וְכַיּוֹצֵא - פָּטוּר הוּא מֵהַסֻּכָּה, וְיֵצֵא וְיֹאכַל בְּבֵיתוֹ. (קנב, קפה)

אִם קַר לוֹ מְעַט, יִשְׁתַּדֵּל לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים חַמִּים, וְיֹאכַל בַּסֻּכָּה. וְיָשִׂים לֵב לִלְבֹּשׁ טוֹב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵחָשֵׁב כְּמִצְטַעֵר, וְיִהְיֶה חֲשָׁשׁ שֶׁבִּרְכָתוֹ לְבַטָּלָה. אוּלָם, אִם בְּכָל זֹאת קַר לוֹ וּמִצְטַעֵר, פָּטוּר הוּא מִן הַסֻּכָּה וְיֵלֵךְ לֶאֱכֹל בְּבֵיתוֹ. (באור הלכה. קנג)

פָּשׁוּט וּבָרוּר, שֶׁלֹּא עַל כָּל צַעַר קָטָן יָכוֹל לוֹמַר אָדָם 'מִצְטַעֵר אֲנִי' וְיִפְטֹר אֶת עַצְמוֹ מִן הַסֻּכָּה, כִּי רַק בְּדָבָר שֶׁדֶּרֶךְ הָעוֹלָם לְהִצְטַעֵר מִמֶּנּוּ הֲרֵי זֶה פָּטוּר. וּמִכָּל מָקוֹם, מִי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מֵאֲנִינֵי הַדַּעַת, וְכָל מִי שֶׁהוּא מֵאֲנִינֵי הַדַּעַת כָּמוֹהוּ מִצְטַעֵר מִדָּבָר זֶה - הֲרֵיהוּ פָּטוּר מִן הַסֻּכָּה. (קצט)

המצטער בלילה הראשון

הַמִּצְטַעֵר פָּטוּר מִן הַסֻּכָּה אֲפִלּוּ בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁל הֶחָג. לָכֵן, אִם יָרְדוּ גְּשָׁמִים בְּלֵיל הֶחָג, אוֹ שֶׁיֶּשְׁנָם בְּסֻכָּתוֹ יַתּוּשִׁים הַמַּטְרִידִים אוֹתוֹ - פָּטוּר הוּא מִלֶּאֱכֹל בַּסֻּכָּה. (הרמב"ם, רבנו יהודה מבעלי התוספות, הרשב"א, הראב"ד, סמ"ג, אור זרוע, המאורות, המגיד משנה, הריטב"א, וכן דעת השלחן ערוך, המבי"ט, היעב"ץ ועוד. ולדעת הגר"א לא יאכל בסוכה בעת שהגשמים יורדים, שאז אין שם סוכה עליה כלל, והריהו כאוכל חוץ לסוכה. קכב, קנד)

אוּלָם אִם יָכוֹל לָלֶכֶת לֶאֱכֹל בְּסֻכַּת חֲבֵרוֹ וְשָׁם לֹא יִהְיֶה לוֹ צַעַר, יִתְאַזֵּר בְּכָל כֹּחוֹ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב לֶאֱכֹל בְּסֻכַּת חֲבֵרוֹ כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. אַךְ אִם יֵשׁ לוֹ טִרְחָה גְּדוֹלָה לָלֶכֶת לְסֻכַּת חֲבֵרוֹ, יֹאכַל בְּבֵיתוֹ. (קנד)

אִם יוֹרְדִים גְּשָׁמִים בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן, אֵין לוֹ לְהִמָּנַע מִשִּׂמְחַת יוֹם טוֹב וּלְהַמְתִּין מִלְּקַדֵּשׁ וְלֶאֱכֹל עַד שֶׁיִּפְסְקוּ הַגְּשָׁמִים, אֶלָּא יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ וִיקַדֵּשׁ וְיֹאכַל סְעוּדָתוֹ, אַךְ כְּשֶׁיִּפְסְקוּ הַגְּשָׁמִים, חַיָּב לָלֶכֶת לַסֻּכָּה וְלֶאֱכֹל כְּזַיִת פַּת כְּמִצְוַת הַתּוֹרָה. (כן כתב מהרי"ל ושכן נהגו רבותיו. מגן אברהם, היעב"ץ ועוד. קכה)

יָרְדוּ גְּשָׁמִים וְנִכְנַס לְבֵיתוֹ וְקִדֵּשׁ וּבֵרַךְ 'שֶׁהֶחֱיָנוּ', וּלְאַחַר מִכֵּן פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים וְנִכְנַס לֶאֱכֹל בַּסֻּכָּה - לֹא יְבָרֵךְ שׁוּב בִּרְכַּת 'שֶׁהֶחֱיָנוּ', שֶׁסָּפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל. (קכה)

המצטער בשאר ימי החג

הָיָה אוֹכֵל סְעוּדָתוֹ בַּסֻּכָּה וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים [בְּכַמּוּת כָּזוֹ שֶׁאִם הָיוּ יוֹרְדִים בְּבֵיתוֹ, הָיָה יוֹצֵא לֶאֱכֹל בְּחֶדֶר אַחֵר] - יֵצֵא מֵהַסֻּכָּה וְיִכָּנֵס לֶאֱכֹל בְּבֵיתוֹ. וְאִם לְאַחַר מִכֵּן פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים, אֵינוֹ חַיָּב לַחֲזֹר לַסֻּכָּה לְסַיֵּם סְעוּדָתוֹ.

וּבִרְכָתוֹ שֶׁבֵּרַךְ 'לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה', אֵינָהּ בְּרָכָה לְבַטָּלָה, מֵאַחַר וּבְשָׁעָה שֶׁבֵּרַךְ, דַּעְתּוֹ הָיְתָה לֶאֱכֹל בַּסֻּכָּה כַּדִּין, אֶלָּא שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן נֶאֱנַס וְלֹא יָכֹל לֶאֱכֹל שָׁם. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם רוֹצֶה לְהַחְמִיר וּלְסַיֵּם סְעוּדָתוֹ בַּסֻּכָּה, תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה. (קפג) וְנִרְאֶה שֶׁאִם אוֹכֵל עוֹד כְּבֵיצָה פַּת, יְבָרֵךְ שׁוּב 'לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה', מֵאַחַר וּכְבָר שִׁנָּה אֶת מְקוֹמוֹ וְהִסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ מֵהַסֻּכָּה, שֶׁהֲרֵי אֵין בְּיָדוֹ שֶׁיִּפְסְקוּ הַגְּשָׁמִים.

אִם יָרְדוּ גְּשָׁמִים וְנִכְנַס לְבֵיתוֹ לֶאֱכֹל, וּלְאַחַר זְמַן פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים - אַף אִם עֲדַיִן לֹא יָשַׁב לֶאֱכֹל מַמָּשׁ, אֶלָּא רַק נִכְנַס לְבֵיתוֹ, אֵין מַטְרִיחִים אוֹתוֹ לַחֲזֹר וְלֶאֱכֹל בַּסֻּכָּה. (הרמב"ם, המכתם, שלחן ערוך, מאמר מרדכי, שפת אמת. רו)

גַּם אִם הִתְחִיל לֶאֱכֹל בְּבֵיתוֹ מִפְּאַת הַגְּשָׁמִים, וּלְאַחַר זְמַן פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים, אֵינוֹ חַיָּב לְסַיֵּם סְעוּדָתוֹ בַּסֻּכָּה. וְאִם רוֹצֶה לְהַחְמִיר וּלְהִכָּנֵס לַסֻּכָּה, תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה. (קעט, קפה) וְנִרְאֶה שֶׁלֹּא יְבָרֵךְ 'לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה', אֶלָּא רַק אִם יֹאכַל פַּת כְּבֵיצָה [54 גְּרָם] בַּסֻּכָּה, אַךְ בְּפָחוֹת מִזֶּה לֹא יְבָרֵךְ.

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּגּוֹן עַל הַסֻּכָּה לְהָגֵן עָלָיו מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, וּכְשֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בִּסְעוּדָתוֹ סָגַר אֶת הַגַּגּוֹן מֵחֲמַת הַגְּשָׁמִים, וּכְשֶׁפָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים חָזַר וּפָתַח אֶת הַגַּגּוֹן, וְעַתָּה מַמְשִׁיךְ הוּא לֶאֱכֹל בִּסְעוּדָתוֹ - אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ 'לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה', מִכֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מַסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ מֵהַבְּרָכָה שֶׁבֵּרַךְ תְּחִלָּה, וּמְצַפֶּה כָּל רֶגַע שֶׁיִּפְסְקוּ הַגְּשָׁמִים וְיִפְתַּח אֶת גַּגּוֹ. (קפז)

אִם בִּמְקוֹם מוֹשָׁבוֹ בַּסֻּכָּה יֵשׁ מֵעָלָיו סְכָךְ הַרְבֵּה וְאֵין הַגְּשָׁמִים מְטַפְטְפִים שָׁם - יֹאכַל בַּסֻּכָּה, וִיבָרֵךְ 'לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה'. (קפה) יֵשׁ מִתְחַסְּדִים לֶאֱכֹל בַּסֻּכָּה כְּשֶׁמִּטְרִיָּה בְּיָדָם [בְּחֹל הַמּוֹעֵד], אַךְ פָּשׁוּט שֶׁאֵין לְבָרֵךְ 'לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה' עַל יְשִׁיבָה כָּזוֹ. וְכֵן נָהַג הַגְּרִי"ז מִבְּרִיסְק זַצַ"ל. (שלמי מועד. פו)

הַפָּטוּר מִן הַסֻּכָּה, כְּגוֹן שֶׁמִּצְטַעֵר בָּהּ, וְרוֹצֶה דַּוְקָא לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה, אֵינוֹ אֶלָּא הֶדְיוֹט וְאֵינוֹ מְקַבֵּל שָׂכָר עַל כָּךְ. וְאִם בֵּרַךְ עַל הַסֻּכָּה, בִּרְכָתוֹ לְבַטָּלָה. (הרמ"א סימן תרלט ס"ז. קפה)

כְּשֶׁיּוֹצֵא מֵהַסֻּכָּה מֵחֲמַת גְּשָׁמִים וְכַדּוֹמֶה, יֵצֵא בְּהַכְנָעָה כְּעֶבֶד הַיּוֹצֵא בְּבוּשָׁה כַּאֲשֶׁר בָּא לְשָׁרֵת אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וְגֵרְשׁוֹ הַמֶּלֶךְ, שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בְּשֵׁרוּתוֹ. (הרמ"א סימן תרלט ס"ז. קפה)

פִּלְאֵי פְלָאוֹת

מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ רַבִּי בֶּן צִיּוֹן אַבָּא שָׁאוּל זַצַ"ל, שָׁהָה שָׁנָה אַחַת בְּחַג הַסֻּכּוֹת בְּלוֹנְדוֹן, וְכַיָּדוּעַ כְּשֶׁהַגֶּשֶׁם יוֹרֵד שָׁם, הוּא יוֹרֵד בְּצוּרָה חֲזָקָה מְאֹד וְלִזְמַן מְמֻשָּׁךְ, כִּבְהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת בְּחוּץ לָאָרֶץ, וְהָיָה קָשֶׁה לַצִּבּוּר הֵיאַךְ יְקַיֵּם הָרַב אֶת מִצְוַת הַסֻּכָּה כַּאֲשֶׁר הוּא רָגִיל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָאַקְלִים בָּהּ נוֹחַ לְקִיּוּם הַמִּצְוָה. וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא - בְּכָל פַּעַם שֶׁרָצָה הָרַב זַצַ"ל לְהִכָּנֵס לֶאֱכֹל בַּסֻּכָּה, פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים וְהָרַב נִכְנַס וְאָכַל בַּסֻּכָּה בְּנַחַת, וּלְאַחַר שֶׁיָּצָא הָרַב מֵהַסֻּכָּה, חָזְרוּ שׁוּב הַגְּשָׁמִים. זיע"א.

וְעַל זֶה יָאוֹת לְהָלִיץ מַה שֶּׁרָגִיל הָיָה לוֹמַר הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה זַלְמָן אוֹיֶרְבַּךְ זַצַ"ל אוֹדוֹת הַקֹּשִׁי בְּקִיּוּם מִצְוַת סֻכָּה בְּחוּץ לָאָרֶץ מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים הָרַבִּים: "וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ - וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן", שְׁלֵמוּת קִיּוּם מִצְוַת סֻכָּה הִיא רַק לַדָּרִים בְּצִיּוֹן. (הליכות שלמה קכט)

חולה

חוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, כְּגוֹן שֶׁחָשׁ בְּרֹאשׁוֹ אוֹ בְּעֵינָיו וְכַיּוֹצֵא, וְקָשֶׁה עָלָיו לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה, הֲרֵיהוּ פָּטוּר. וְאַף מְשַׁמְּשָׁיו פְּטוּרִים בְּשָׁעָה שֶׁהוּא צָרִיךְ לָהֶם. אוּלָם מְשַׁמְּשָׁיו שֶׁל חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה פְּטוּרִים לְגַמְרֵי, כֵּיוָן שֶׁצְּרִיכִים לְהַשְׁגִּיחַ עָלָיו תָּמִיד. (תרמ ס"ג. קנח)

אָבֵל - חַיָּב בְּסֻכָּה עִם בְּרָכָה, וְעָלָיו לְיַשֵּׁב אֶת דַּעְתּוֹ לְקַיֵּם מִצְוַת סֻכָּה, אֲבָל הָאוֹנֵן שֶׁעֲדַיִן לֹא נִקְבַּר מֵתוֹ, פָּטוּר מִן הַסֻּכָּה, כְּשֵׁם שֶׁפָּטוּר מִשְּׁאָר הַמִּצְווֹת. (קנו)

ברית מילה

נָכוֹן מְאֹד לַעֲשׂוֹת אֶת בְּרִית הַמִּילָה בַּסֻּכָּה, וּבִלְבַד שֶׁתִּהְיֶה הַסֻּכָּה חֲזָקָה, שֶׁאֵין חֲשָׁשׁ לִנְפִילַת קֵיסָמִים מִן הַסְּכָךְ, אוֹ שֶׁהַתִּינוֹק יִתְקָרֵר וְכַיּוֹצֵא. (קסב)

סְעוּדַת בְּרִית מִילָה חַיָּבִים לְאָכְלָהּ בַּסֻּכָּה, עַל כֵּן יֵשׁ לְהִתְאַמֵּץ לְהַשִּׂיג סֻכָּה גְּדוֹלָה כְּדֵי שֶׁתַּסְפִּיק לְכָל הַמֻּזְמָנִים. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶם מָקוֹם בַּסֻּכָּה וּמֻכְרָחִים לֶאֱכֹל חוּץ לַסֻּכָּה, יִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַאֲכָלִים שֶׁחַיָּבִים לְאָכְלָם דַּוְקָא בַּסֻּכָּה, וְכַמְבֹאָר לְהַלָּן. (קסב)

שליחי מצוה

שָׁלִיחַ לִדְבַר מִצְוָה, כְּגוֹן שֶׁנּוֹסֵעַ לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי רַבּוֹ אוֹ שֶׁנּוֹסֵעַ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם כְּדֵי לִגְבּוֹת צְדָקָה לִיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת - מֵאַחַר וְהוּא עוֹסֵק בִּדְבַר מִצְוָה, הֲרֵיהוּ פָּטוּר מִן הַסֻּכָּה, וְלָכֵן רַשַּׁאי לֶאֱכֹל אוֹ לִישֹׁן בַּדֶּרֶךְ לְלֹא סֻכָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הִזְדַּמְּנָה לוֹ סֻכָּה בַּדֶּרֶךְ, הֲרֵיהוּ פָּטוּר מִלֶּאֱכֹל אוֹ לִישֹׁן בָּהּ.

וְהַטַּעַם בָּזֶה, שֶׁכְּלָל בְּיָדֵינוּ: "הָעוֹסֵק בַּמִּצְוָה, פָּטוּר מִן הַמִּצְוָה". וַאֲפִלּוּ בְּאֹפֶן שֶׁיָּכוֹל לְקַיֵּם אֶת שְׁתֵּי הַמִּצְווֹת, מֵאַחַר וְהוּא עָסוּק בְּמִצְוָה אַחַת, הֲרֵי שֶׁהַמִּצְוָה הַשְּׁנִיָּה נֶחְשֶׁבֶת כִּרְשׁוּת לְגַבֵּי הַמִּצְוָה שֶׁעוֹסֵק בָּהּ. (הגאונים, הרי"ף, הרמב"ם, אור זרוע, הראב"ד, הר"ן, המאירי, רבנו אברהם מן ההר, ראבי"ה, שלחן ערוך, משנ"ב ועוד. קסג)

עַל כֵּן, הַמְאַרְגְּנִים נְסִיעָה בְּאוֹטוֹבּוּס לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי רַבָּם אוֹ פְּנֵי גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, וּבְדַרְכָּם רוֹצִים לֶאֱכֹל אוֹ לִישֹׁן - רַשָּׁאִים לֶאֱכֹל וְלִישֹׁן בָּאוֹטוֹבּוּס. וְאַף אִם הִזְדַּמְּנָה לָהֶם סֻכָּה בַּדֶּרֶךְ, כְּגוֹן בַּחֲנִיָּתָם - אֵינָם חַיָּבִים לֶאֱכֹל שָׁם, וְאִם רוֹצִים לְהַחְמִיר וְלֶאֱכֹל שָׁם - תָּבֹא עֲלֵיהֶם בְּרָכָה. וְרַשָּׁאִים לְבָרֵךְ 'לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה', כִּי יֵשׁ סָפֵק סְפֵיקָא שֶׁמָּא הֲלָכָה כְּהָרִאשׁוֹנִים, שֶׁאִם יָכוֹל לְקַיֵּם אֶת שְׁתֵּי הַמִּצְווֹת חַיָּב, וְאִם תֹּאמַר שֶׁפָּטוּר, שֶׁמָּא הֲלָכָה שֶׁאִשָּׁה מְבָרֶכֶת אַף שֶׁפְּטוּרָה, וַהֲרֵי אִישׁ זֶה עָדִיף מֵאִשָּׁה, שֶׁהִיא פְּטוּרָה בְּעֶצֶם וְהוּא אֵינוֹ פָּטוּר בְּעֶצֶם. וְכֵיוָן שֶׁבְּמִצְוָה מֵהַתּוֹרָה עוֹשִׂים סָפֵק סְפֵיקָא, יְכוֹלִים לְבָרֵךְ. (עיין יבי"א ח"ג סימן ו אות ח)

הולכי דרכים

הַנּוֹסֵעַ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לְצֹרֶךְ פַּרְנָסָתוֹ אוֹ עֲסָקָיו, פָּטוּר מִן הַסֻּכָּה בִּשְׁעַת הֲלִיכָתוֹ, וְרַשַּׁאי לֶאֱכֹל אוֹ לִישֹׁן לְלֹא סֻכָּה. אוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ בַּדֶּרֶךְ, וּכְגוֹן שֶׁעָצַר בַּלַּיְלָה לָנוּחַ בְּמָקוֹם מְסֻיָּם - אִם יֵשׁ סֻכָּה בַּמָּקוֹם הַהוּא, חַיָּב לֶאֱכֹל וְלִישֹׁן בָּהּ, אַךְ אִם אֵין שָׁם סֻכָּה, הֲרֵיהוּ פָּטוּר וְלֹא מֻטָּל עָלָיו לִבְנוֹת סֻכָּה לְעַצְמוֹ.

וְהַטַּעַם שֶׁהֵקֵלּוּ בַּהוֹלֵךְ לַעֲסָקָיו - כִּי אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בִּדְבַר מִצְוָה מַמָּשׁ, מִכָּל מָקוֹם עוֹסֵק הוּא בְּדָבָר שֶׁנֶּחְשָׁב צֹרֶךְ, וּמֵאַחַר וְגַם בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה לֹא הָיָה נִמְנָע מִלָּצֵאת מִבֵּיתוֹ לְצֹרֶךְ עֲסָקָיו, גַּם בֶּחָג אֵינוֹ צָרִיךְ לְהִמָּנַע מִלָּצֵאת מִסֻּכָּתוֹ לְצֹרֶךְ זֶה, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר 'בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ' - כְּעֵין תָּדוּרוּ, וְכַנַּ"ל. (קסו)

עַל כֵּן, נֶהָגֵי אוֹטוֹבּוּסִים הַנּוֹסְעִים מֵעִיר לְעִיר, מֻתָּר לָהֶם לֶאֱכֹל חוּץ לַסֻּכָּה. אוּלָם כְּשֶׁעוֹצְרִים בַּדֶּרֶךְ לְהַפְסָקָה - אִם יֶשְׁנָהּ שָׁם סֻכָּה, יֹאכְלוּ בָּהּ וִיבָרְכוּ 'לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה'. (משנ"ב תרמ ס"ק מ. קסט)

טיולים

הַמְטַיֵּל מֵעִיר לְעִיר לְתַעֲנוּג, חַיָּב בַּסֻּכָּה, מֵאַחַר וְאֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַפְקִיעַ אֶת עַצְמוֹ מֵהַמִּצְוָה בְּדָבָר שֶׁהוּא לְתַעֲנוּג בִּלְבַד וְאֵין בּוֹ צֹרֶךְ מַמָּשׁ וְיָכוֹל גַּם לַעֲשׂוֹתוֹ בִּזְמַן אַחֵר. (אגרות משה, הליכות שלמה. קסו)

אנשי בטחון

אַנְשֵׁי בִּטָּחוֹן הָעֲסוּקִים בִּשְׁמִירָה בַּיּוֹם, פְּטוּרִים מִן הַסֻּכָּה בַּיּוֹם. וְהָעֲסוּקִים בִּשְׁמִירָה בַּלַּיְלָה, פְּטוּרִים בַּלַּיְלָה. וְכֵן הַיּוֹצְאִים לְמַאֲרָבִים, אוֹ הַנִּמְצָאִים בַּעֲמָדוֹת - כָּל זְמַן שֶׁהֵם עֲסוּקִים בַּעֲבוֹדָתָם, הֲרֵי הֵם פְּטוּרִים מִן הַסֻּכָּה. (סימן תרמ ס"ט. קצו)

נשים

הַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת מִמִּצְוַת סֻכָּה, שֶׁכָּךְ נֶאֶמְרָה 'הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי' לִפְטֹר אֶת הַנָּשִׁים. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם יוֹשְׁבוֹת בַּסֻּכָּה, יֵשׁ לָהֶן שָׂכָר כְּדִין אָדָם שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה עַל מִצְוָה מְסֻיֶּמֶת וּמְקַיְּמָהּ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׂכָר עַל זֶה.

וְיֵשׁ לְהָבִין, הֲרֵי כְּלָל גָּדוֹל בְּיָדֵינוּ, שֶׁכָּל מִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא [שֶׁיֵּשׁ לָהּ זְמַן קָבוּעַ], הַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת, כְּגוֹן מִצְוַת צִיצִית, שֶׁזְּמַנָּהּ בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה, וְכֵן תְּפִלִּין מִצְוָתָן בַּחֹל וְלֹא בְּשַׁבָּת, וְכֵן שׁוֹפָר וְלוּלָב, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן, שֶׁהַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת מֵחֲמַת שֶׁזְּמַנָּן קָבוּעַ וְאֵינָן נוֹהֲגוֹת בְּכָל זְמַן, [שֶׁלֹּא כְּמִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, שֶׁתָּמִיד כְּשֶׁהָאָדָם אוֹכֵל כְּזַיִת לֶחֶם, חַיָּב לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה, בֵּין בְּחֹל בֵּין בְּשַׁבָּת]. וְאִם כֵּן, מַדּוּעַ צְרִיכִים אָנוּ לַ'הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי' לְלַמְּדֵנוּ שֶׁהַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת מִמִּצְוַת סֻכָּה? הֲלֹא בְּלָאו הָכִי, כֵּיוָן שֶׁסֻּכָּה הִיא מִצְוָה שֶׁזְּמַנָּהּ קָבוּעַ, צְרִיכוֹת הַנָּשִׁים לִהְיוֹת פְּטוּרוֹת?

שְׁאֵלָה זוֹ הִיא שְׁאֵלַת הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה (כח ע"ב), וְעַל כָּךְ יִשֵּׁב הָאָמוֹרָא אַבַּיֵּי, שֶׁהָיִיתִי חוֹשֵׁב לְחַיֵּב אֶת הַנָּשִׁים בַּסֻּכָּה מִכֵּיוָן שֶׁצִּוְּתָה הַתּוֹרָה "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ", וְדָרְשׁוּ חֲזַ"ל "תֵּשְׁבוּ כְּעֵין תָּדוּרוּ", דְּהַיְנוּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם דָּר כָּל הַשָּׁנָה בְּבֵיתוֹ. מַה בְּבֵיתוֹ אָדָם דָּר עִם אִשְׁתּוֹ, כָּךְ בַּסֻּכָּה יִהְיֶה חִיּוּב גַּם עַל אִשְׁתּוֹ. לְכָךְ בָּאָה 'הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי' לְפָטְרָן. וְרָבָא יִשֵּׁב, שֶׁהָיִיתִי חוֹשֵׁב לְחַיֵּב אֶת הַנָּשִׁים מִגְּזֵרָה שָׁוָה מֵחַג הַמַּצּוֹת, שֶׁשָּׁם הַנָּשִׁים חַיָּבוֹת בַּאֲכִילַת מַצָּה, אַף כָּאן יִהְיוּ חַיָּבוֹת בִּישִׁיבָה בַּסֻּכָּה. וְיֵשׁ מֵהָאַחֲרוֹנִים שֶׁיִּשְּׁבוּ, שֶׁמֵּאַחַר וּמִצְוַת סֻכָּה הִיא זֵכֶר לְעַנְנֵי כָּבוֹד, וְאַף הַנָּשִׁים הָיוּ בְּנֵס זֶה שֶׁל עַנְנֵי כָּבוֹד, אִם כֵּן נְחַיְּבֵן בְּמִצְוַת סֻכָּה זֵכֶר לְעַנְנֵי כָּבוֹד, לְכָךְ בָּאָה 'הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי' לְפָטְרָן. (קמח)

נָשִׁים הָרוֹצוֹת לְהַדֵּר וְלֶאֱכֹל בַּסֻּכָּה, תָּבֹא עֲלֵיהֶן בְּרָכָה. אַךְ אִם הֵן מִבְּנוֹת סְפָרַד, אָסוּר לָהֶן לְבָרֵךְ 'לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה', וְהַמְבָרְכוֹת הֲרֵי הֵן נוֹשְׂאוֹת שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה. כֵּן דַּעַת רַשִׁ"י, הָרַמְבַּ"ם, הָרַאְבָ"ד, הַסְּמָ"ג, אוֹר זָרוּעַ, רַבֵּנוּ אֶפְרַיִם, רַבֵּנוּ יְשַׁעְיָה וְנֶכְדּוֹ הָרִיאַ"ז, רַבֵּנוּ מָנוֹחַ, הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה, מַחֲזוֹר וִיטָרִי, מַהֲרִ"י קוּלוֹן, הַתַּשְׁבֵּ"ץ, וּמָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, וְעוֹד רַבִּים מֵרַבּוֹתֵינוּ הָאַחֲרוֹנִים. (קמח)

יֵשׁ מִבְּנוֹת אַשְׁכְּנַז הַנּוֹהֲגוֹת לְבָרֵךְ עַל יְשִׁיבָתָן בַּסֻּכָּה, אַךְ הַרְבֵּה פּוֹסְקִים מִגְּאוֹנֵי אַשְׁכְּנַז כָּתְבוּ, שֶׁהַנָּכוֹן יוֹתֵר שֶׁלֹּא תְּבָרֵכְנָה. (קמט)

הַגָּאוֹן חָכָם צְבִי הָיָה מוֹרֶה לַנָּשִׁים הָאַשְׁכְּנַזִּיּוֹת שֶׁלֹּא תְּבָרֵכְנָה, וְאַף הָיָה מוֹחֶה בַּנָּשִׁים הַמְבָרְכוֹת. וְכֵן כָּתַב הַגָּאוֹן יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב, שֶׁהַנָּכוֹן הוּא שֶׁהַנָּשִׁים לֹא תְּבָרֵכְנָה. וְכֵן הִנְהִיג לְמַעֲשֶׂה הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִצָּאנְז, וְכֵן כָּתַב הַגָּאוֹן יַעְבֵּ"ץ, וְהַגָּאוֹן מַהַרְשַׁ"ג, וְאַף הָרָמָ"א בְּדַרְכֵי מֹשֶׁה כָּתַב (סימן תקפט), שֶׁמּוּטָב שֶׁהַנָּשִׁים לֹא תְּבָרֵכְנָה עַל מִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא, וְכֵן כָּתַב הַטּוּר (סימן יז) שֶׁטּוֹב יוֹתֵר שֶׁלֹּא יְבָרְכוּ. וְהָרדְבַּ"ז כָּתַב שֶׁאֵין לָהֶן לְבָרֵךְ, וְכֵן כָּתְבוּ הַפְּרִי חָדָשׁ, הָראשל"צ רַבֵּנוּ יַעֲקֹב אֶלְגָּאזִי, מַהֲרִי"ט אֶלְגָּאזִי, רַבֵּנוּ יוֹנָה נָבוֹן רַבּוֹ שֶׁל הַחִידָ"א, הָרַב שמ"ח גָאגִין, כַּפֵּי אַהֲרֹן עַזְרִיאֵל, הַגְּרִ"י פָּלָאגִ'י בְּסִפְרוֹ יָפֶה לַלֵּב, בִּרְכַּת יוֹסֵף, מַעֲשֵׂה נִסִּים, שֻׁלְחָן גָּבוֹהַּ וְעוֹד. וְכָתַב הָרַב מֹשֶׁה שְׁטֶרְנְבּוּךְ בִּתְשׁוּבוֹת וְהַנְהָגוֹת, שֶׁרַק בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן יֵצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָן כְּשֶׁשּׁוֹמְעוֹת אֶת הַבְּרָכָה מֵהַמְקַדֵּשׁ, וְדַי בָּזֶה, וּבִשְׁאָר יְמֵי הֶחָג לֹא יְבָרְכוּ. וְכֵן דַּעַת הַגָּאוֹן שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב נְטַנְזוֹן. וְכָתַב הַיְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב שֶׁמִּנְהָגָם בְּאַשְׁכְּנַז שֶׁהַנָּשִׁים לֹא מְבָרְכוֹת, וְכֵן כָּתַב בְּסֵפֶר חֲתַן סוֹפֵר שֶׁשָּׁמַע מֵאִמּוֹ [בתו של הגאון החתם סופר], שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא בֵּרְכוּ הַנָּשִׁים בְּבֵית אָבִיהָ עַל הַיְשִׁיבָה בַּסֻּכָּה. וּבְשׁוּ"ת דִּבְרֵי יַצִּיב כָּתַב, שֶׁהַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִצָּאנְז הָיָה אוֹמֵר, "שֶׁאִשָּׁה שֶׁלֹּא תְּבָרֵךְ עַל הַסֻּכָּה, אֲנִי מַבְטִיחַ לָהּ שֶׁתִּזְכֶּה לְבָנִים הֲגוּנִים". וְכֵן הִנְהִיג הַגַּרְשַׁ"ז אוֹיֶרְבַּךְ זַצַ"ל בְּבֵיתוֹ, שֶׁהַנָּשִׁים לֹא יְבָרְכוּ עַל הַיְשִׁיבָה בַּסֻּכָּה. וּמֵאַחַר וְאַף הַפּוֹסְקִים שֶׁכָּתְבוּ שֶׁהַנָּשִׁים מְבָרְכוֹת, אֵין דַּעְתָּם שֶׁהַנָּשִׁים חַיָּבוֹת לְבָרֵךְ, אֶלָּא רַק שֶׁרַשָּׁאִיּוֹת לְבָרֵךְ, אִם כֵּן, לָמָּה לָהּ לְהַכְנִיס אֶת עַצְמָהּ לְמַחֲלֹקֶת כֹּה גְּדוֹלָה, שֶׁלְּדַעַת רַבִּים מֵהַפּוֹסְקִים בִּרְכָתָהּ בְּרָכָה לְבַטָּלָה, וְעוֹבֶרֶת עַל 'לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹקֶיךָ לַשָּׁוְא', וְגַם הֲלֹא כְּלָל בְּיָדֵינוּ 'סָפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל', וּבִפְרָט שֶׁהַמְּצִיאוּת הִיא שֶׁהַנָּשִׁים אֵינָן מְדַקְדְּקוֹת לֶאֱכֹל בַּסֻּכָּה כִּפְרָטֵי הַהֲלָכָה הַמְחַיֶּבֶת בַּסֻּכָּה. (הליכות שלמה אוירבך קעג) לְכָךְ יוֹתֵר נָכוֹן שֶׁתִּנְקֹט בְּ'שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה עָדִיף', וְלֹא תְּבָרֵךְ. וּמִכָּל מָקוֹם, בְּנוֹת סְפָרַד שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶן הוֹרָאוֹת מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, אָסוּר לָהֶן מִן הַדִּין לְבָרֵךְ, וְלַשּׁוֹמְעוֹת יִנְעַם, וַעֲלֵיהֶן תָּבֹא בִּרְכַּת טוֹב. (קמט)

תוכן העניינים

חג הסוכות בהלכה ובאגדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה