חברותא על שקלים· הרב יעקב שולביץ
פרק שישי - שלושה עשר שופרות · דף יט.
תני דבי רבי ישמעאל: לעולם יש לך לפרש ולומר שרק נדבה אחת היתה שם, ולבדק הבית. וממעות בדק הבית אין קונים כלי שרת.
ומה דכתיב בדברי הימים שהביאו את הכסף לצורך כלי שרת, היינו דוקא ממותר המעות. וכדכתיב התם "וככלותם הביאו ... את שאר הכסף". מאי "ככלותם" - לאחר שהותירו!
שמאותם מעות שנותרו ממלאכת הבנין מותר לקנות כלי שרת, כי "לב בית דין מתנה עליהן" שאם יוותרו יהיו לצורך כלי שרת. אך הכתוב בספר מלכים מיירי קודם שנותרו המעות, שאז יועדו כל המעות לעושי המלאכה, ולא לכלי שרת.
וקשיא על דרבי ישמעאל, הסובר שרק נדבה אחת היתה.
הא כתיב שם בספר מלכים: "ויקח יהוידע הכהן ארון אחד, ויקב חור בדלתו, ויתן אותו אצל המזבח בימין ... ונתנו שמה הכהנים שומרי הסף את כל הכסף המובא בית ה'".
הרי שארון הנדבה הונח בפנים המקדש.
ומאידך כתיב שם בדברי הימים: "ויאמר המלך ויעשו ארון אחד ויתנהו בשער בית ה'
- חוצה". ובהכרח ששני ארונות היו, אחד הונח בפנים אצל המזבח, ואחד הונח חוץ למקדש.
וכיון שמצינו ששני ארונות היו, מסתבר שלא היו שניהם מיועדים למטרה אחת, אלא אחד היה לנדבת בדק הבית ואחד לנדבת כלי שרת. וכדאמר רבי שמואל בר נחמן, ותקשי לרבי ישמעאל.
ומשנינן: אמר רב הונא: אמנם שני ארונות היו, כדמוכחי קראי.
אולם שניהם שימשו לנדבת בדק הבית. והוצרכו לעשות ארון נוסף בחוץ מפני הטמאים, שאינם יכולים ליכנס אל המקדש, הלכך הוסיפו ארון בחוץ.
ר"ח בשם רב יוסף אמר: מכאן יש ללמוד שנדבה אחת עשה:
דכתיב בספר מלכים ב [יב]: "אך לא יעשה בית ה' ספות כסף מזמרות", אלא, "לעושי המלאכה יתנוהו"!
הדרן עלך פרק שלושה עשר שופרות