חברותא על ערכין· הרב יעקב שולביץ
פרק שלישי - יש בערכין · דף יז.
סימן הוא שפורענות מזדמנת לו! ולענין זה אמרו שדברים אלו הם יסורים, שכל שעבר אחד מאלו עליו, לא נחשב שעברו עליו מ' יום בלי יסורים.
תניא, רבי אליעזר הגדול אומר: אלמלי [אילו היה] בא הקב"ה עם אברהם יצחק ויעקב בדין, אין (75) יכולין הם לעמוד מפני תוכחה שהיה מוכיחם! שנאמר: ועתה התיצבו ואשפטה אתכם לפני ד' את כל צדקות ד' אשר עשה אתכם "ואת אבותיכם", שאף עמהם עשה צדקה, שלא נתוכח עמהם בדין - רש"י שבעין יעקב. [ורבינו גרשום ומהרש"א פירשו: שכל מה שעשה ד' לאבותיכם, "צדקות ד'" הוא, ולא מן הדין].
מאי דכתיב [רש"י]: זה "דור דורשיו" מבקשי פניך יעקב סלה, ומקיש דור לדורשיו, [כלומר: לפי הדור כך דורשיו, דהיינו מנהיגיו - רבינו גרשום]?
פליגי בה רבי יהודה נשיאה ורבנן בהיקש זה. חד אמר: דור לפי פרנס, וחד אמר פרנס לפי דורו, כמבואר בהמשך.
למאי הלכתא נאמר שכדור כן דורשיו: אילימא למעליותא ולענין חסידות, וחולקים בזה: דמר שאמר פרנס לפי דורו, סבר: אי מעלי דרא [אם הדור חסיד] מעלי פרנס [אף הפרנס חסיד]. ומר שאמר דור לפי פרנס, סבר: אי מעלי פרנס [אם הפרנס חסיד] מעלי דרא?! אי אפשר לומר כך, דהא איכא צדקיה דהוה מעלי [שהיה פרנס חסיד] ודריה לא הוה מעלי, הרי שאין הדור לפי הפרנס. והא מצאנו גם את יהויקים, דלא הוה מעלי, ודריה הוי מעלי, הרי שאין הפרנס לפי הדור, וקשה על שניהם!
והמקור לזה שאמרנו שצדקיהו חסיד היה ודורו לא, ויהויקים היה דורו חסיד והוא לא: דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מאי שנא דכתיב ביהויקים וצדקיהו לשון "בראשית", דכתיב: "בראשית" ממלכות יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה, וכתיב: "בראשית" ממלכת צדקיהו מלך יהודה [רש"ש]? ביקש הקב"ה להחזיר את העולם לתוהו ובוהו בימי יהויקים בשביל יהויקים, כיון שנסתכל בדורו של יהויקים נתיישבה דעתו. וביקש הקב"ה להחזיר את העולם לתוהו ובוהו בימי צדקיהו מפני דורו של צדקיהו, כיון שנסתכל בצדקיהו נתיישבה דעתו, ומאחר שביקש הקב"ה להפוך מעשה בראשית בימיהם, לכן כתוב בהם "בראשית".
ואם כן אי אפשר לפרש "כדור כן דורשיו", לשבח.
ומפרשינן לה: אלא לענין תוקפא [כעס] וניחותא [נוח לרצות] הוא דקאמרינן שכדור כן (76) דורשיו.
הדרן עלך פרק יש בערכין