אור ברסלב
חברותא על סוטה פרק שביעי - אלו נאמרין › דף לט:

חברותא על סוטה· הרב יעקב שולביץ

פרק שביעי - אלו נאמרין · דף לט:

דף לט.

כך אומר הכהן כאשר סיים לברך ברכת כהנים, והחזיר פניו מכנגד העם: "רבונו של עולם, עשינו מה שגזרת עלינו [ובירכנו את ישראל; ואף אתה] עשה עמנו (תחילת העמוד) מה שהבטחתנו ["ואני אברכם", שתסכים על ידינו; ואנו מבקשים ממך:] (1) השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש".

אמר רב חסדא:

אין הכהנים רשאים לכוף את קישרי אצבעותיהן (2) שהם פושטים בהם את אצבעותיהם בשעת ברכה -

עד שיחזרו פניהם מן הצבור, שאז אם ירצו, יכולים הם לכוף את אגרופם כשאר בני אדם.

אמר רבי זירא אמר רב חסדא:

א. אין הקורא רשאי לקרוא "כהנים", עד שיכלה "אמן" שעל ברכת ההודאה מפי הצבור. (3) ב. ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה שהם מברכים קודם ברכת כהנים, עד שיכלה דיבור ["כהנים"] מפי הקורא. (4)

ג. ואין הצבור רשאין לענות אמן, עד שתכלה ברכה מפי הכהנים. (5)

ד. "ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה אחרת [כגון: יאר, ישא], (6) עד שיכלה אמן מפי הצבור.

ואמר רבי זירא אמר רב חסדא: א. אין הכהנים רשאין להחזיר פניהם מן הצבור לאחר "ברכת הכהנים", עד שיתחיל שליח צבור ב"שים שלום". (7) ב. ואינן רשאין לעקור רגליהם מן הדוכן ולילך, אלא עומדים כפופים לפני ארון הקודש, עד שיגמור שליח צבור "שים שלום". (8) ואמר רבי זירא אמר רב חסדא הלכות פסוקות בדיני קריאת התורה:

א. אין הצבור רשאין לענות אמן, עד שתכלה ברכה מפי הקורא, כלומר: מפי המברך שבזמנם הוא היה הקורא. (9)

ב. ואין הקורא רשאי לקרות בתורה, עד שיכלה אמן על הברכה מפי הציבור.

ג. ואין המתרגם רשאי להתחיל בתרגום, עד שיכלה פסוק מפי הקורא, שכך היה דרכם לתרגם כל פסוק אחר קריאתו.

ד. ואין הקורא רשאי להתחיל בפסוק אחר, עד שיכלה תרגום מפי המתרגם.

אמר רבי תנחום, אמר רבי יהושע בן לוי:

המפטיר בנביא, צריך שיקרא בתורה תחילה.

ואמר רבי תנחום, אמר רבי יהושע בן לוי: אין המפטיר רשאי להפטיר בנביא, עד שתגלל ספר תורה במטפחותיו, כדי שלא יהיו הגוללים טרודים בגלילה, ולא ישמעו את ההפטרה מפי המפטיר.

ואמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי:

דרכם היה שהיו מביאים ספר תורה ממקום משתמר, לארון שבו היו מניחים את ספר התורה עד שיקראו בו, והיו מעטרים אותו ארון בבגדים נאים; ולאחר הקריאה או התפילה, היה הציבור מלוה את ספר התורה למקומו.

אין שליח צבור רשאי להפשיט מבגדיה הנאים את התיבה - שבה היה ספר התורה - בפני הצבור, מפני כבוד צבור, שטורח הצבור הוא להמתין עד שיפשיט שליח הציבור את התיבה, ואחר כך יוליכו את ספר התורה למקומו; אלא יחזירו את ספר התורה למקומו, ואחר כך יבוא שליח הציבור ויפשיט את התיבה.

ואמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: אין הצבור רשאין לצאת מפתח בית הכנסת, עד שינטל ספר תורה כדי לצאת מבית הכנסת.

ושמואל אמר: עד שיצא ספר התורה.

ולא פליגי; כי:

הא - דאמר רבי יהושע בן לוי: עד שינטל - בכגון דאיכא פיתחא אחרינא [יש פתח אחר] לבית הכנסת חוץ מן הפתח בו אמור ספר התורה לצאת.

הא - דאמר שמואל: עד שיצא - בכגון דליכא פיתחא אחרינא [אין פתח אחר] לבית הכנסת מלבד הפתח בו אמור ספר התורה לצאת, ולפיכך נכון שיצא ספר תורה תחילה, ולא יצא האדם בפתח לפני ספר התורה.

אמר רבא: בר אהינא [שם חכם] אסברה לי טעמו של דבר, שהוא משום שנאמר:

"אחרי ה' אלהיכם תלכו", ולא לפניו.

כאן שבה הגמרא לדיני "ברכת כהנים; ומבארת:

בזמן שהכהנים מברכים, העם מה הן אומרים להודות על הברכות כדי להראות שהן נוחות להם: (10) אמר רבי זירא אמר רב חסדא: שלש מקראות הם (11) אומרים כנגד שלש הברכות:

א. "ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו".

ב. "ברכו ה' כל צבאיו משרתיו עושי רצונו ".

ג. "ברכו ה' כל מעשיו בכל מקומות ממשלתו ברכי נפשי את ה'".

בברכת כהנים שבמוספי דשבתא [מוסף של שבת] מה הן הישראל אומרים? (12)

אמר רבי אסי:

א. [תהלים קלד א]: "שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות".

ב. [תהלים קלד ב]: "שאו ידיכם קודש וברכו את ה'".

ג. [תהלים קלה כא]: "ברוך ה' מציון שוכן ירושלים הללויה"?

ומקשינן: ולימא נמי [יאמר כפסוק שלישי] את הפסוק [תהלים קלד ג]: "יברכך ה' מציון עושה שמים וארץ", דפסוק זה הרי כתיב בההוא עניינא [סמוך הוא לשני הפסוקים הראשונים]!? (13)

אמר יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי:

מתוך שהתחיל בברכותיו של הקב"ה ["ברכו את ה'"], מסיים בברכותיו של הקב"ה ["ברוך ה'"], ואינו אומר "יברכך ה" שהוא ברכת הקב"ה לישראל.

בברכת כהנים שבמנחא דתעניתא [במנחה בתענית], מאי אמרי ישראל? (14)

אמר רב אחא בר יעקב:

א. "אם עונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך כי רבו משובותינו לך חטאנו".

ב. "מקוה ישראל מושיעו בעת צרה למה תהיה כגר בארץ וכאורח נטה ללון".

ג. "למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע, ואתה בקרבנו ה' ושמך עלינו נקרא אל תניחנו". (15)

תוכן העניינים

חברותא על סוטה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה