חברותא על נזיר· הרב יעקב שולביץ
פרק שביעי - כהן גדול · דף נז.
גמרא
שנינו במשנה: אמר לי, מה זה עקיבא!? אין דנין כאן מקל וחומר, [לפי שאין דנין קל וחומר מהלכה]: איבעיא להו לבאר דברי רבי עקיבא: האם הכוונה היא שעצם כשעורה שהנזיר מגלח עליה הלכה למשה מסיני היא, כי מעיקר הדין לא היה צריך הנזיר לגלח עליה, (1) ורביעית דם הרי אנו באים ללמוד מקל וחומר מעצם כשעורה שיהא הנזיר מגלח אף עליה, ואין דנין קל וחומר מהלכה.
או דילמא: רביעית דם שהיא מטמאת באוהל הלכה למשה מסיני היא ואין לה מקור בתורה, (2) ומעצם כשעורה אנו באים ללמוד קל וחומר על רביעית דם כיון שהיא חמורה ממנה לענין טומאת אוהל - ואין דנין קל וחומר מכח חומר שהוא הלכה למשה מסיני, כלומר: אם החומרא היא הלכה למשה מסיני, אינו נחשב חומר לעשות על ידו קל וחומר.
תא שמע דתניא בהדיא: עצם כשעורה הלכה היא שהנזיר מגלח על מגעה ועל משאה, ורביעית דם מקל וחומר אנו באים ללומדה, ואין דנין קל וחומר מהלכה.
הדרן עלך פרק כהן גדול