אור ברסלב
חברותא על נזיר פרק רביעי - מי שאמר בתרא › דף כז.

חברותא על נזיר· הרב יעקב שולביץ

פרק רביעי - מי שאמר בתרא · דף כז.

דף כו:

אמר ליה רב פפא לרב שימי בר אשי:

וליטעמיך ש"עופות סתומים" העומדים לקרבן הרי הם בכלל "מעות סתומין", אם כן הוא הדין בהמות סתומות העומדות לקרבן נזירות [שלא נתפרשו לאיזה קרבן מיועדת כל בהמה], יש להן דין "בהמות סתומות"

- ואם כן תיקשי הא דתנן במשנה לקמן מה א:

רבן שמעון בן גמליאל אומר: הביא הנזיר שלש בהמות לקרבנות נזירותו, ולא פירש איזו לחטאת ואיזו לעולה ואיזו לשלמים -

הרי זה כאילו פירש, והראויה לחטאת תקרב חטאת, הראויה לעולה תקרב עולה, הראויה לשלמים תקרב שלמים, הרי שבהמה כ"מפורשת" היא. (1)

ותיקשי לך: ואמאי!? והאמרת [והרי אתה אומר]: בהמה כלומר: בהמות העומדות לקרבן - שהן כמו עופות - לאו כמפורשת דמיא!? (2)

אמר ליה רב שימי בר אשי לרב פפא, וכי יש לך ללמוד מבהמות נזירות שהן כמפורשות, שאף עופות הרי הם כמפורשים!? והרי:

התם גבי עופות של חייבי קינין, כיון ד"ולקחה שתי תורים או שני בני יונה" וכן "ועשה אותם הכהן אחד חטאת והאחד עולה" - אמר רחמנא, הרי למדנו: אין הקינין מתפרשות אלא אי בלקיחת בעלים, אי בעשיית כהן, ומאחר שלא נתפרשו על ידי הבעלים "קן סתומה" היא ואף לענין נפילה לנדבה - אבל הכא (נמי) (3) בבהמות שהפריש לחטאת ועולת נזירות, כמפורשות הן מעצמן וכדאמר רבן שמעון בן גמליאל; ומשום:

תוכן העניינים

חברותא על נזיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה