חברותא על נדרים· הרב יעקב שולביץ
פרק שני - ואלו מותרים · דף יד.
אי רבי מאיר היא - הא לית ליה לרבי מאיר את הכלל ש"מכלל (תחילת העמוד) לאו אתה שומע הן!
ואלא שמא תאמר, משנתנו בשיטת רבי יהודה היא -
אי אפשר לומר כך, כי אם כן היינו רישא! הרי נשנו כבר הדברים האלה במשנה בפרק הקודם [י ב], "לחולין שאוכל לך - הרי זה נדר בקרבן", ולמה היה צריך כאן התנא לחזור ולשנות שוב את דברי רבי יהודה אלו.
ומשנינן: איידי, אגב דקתני במשנתנו כבשר חזיר, כעבודת כוכבים, מותר, מפני שאינו מתפיס בדבר הנדור, להכי קתני גם דין האומר חולין.
רבינא אמר תירוץ אחר לשם מה שנה התנא כאן "חולין" -
לפי שהתכוון התנא לחדש שאין כאן צורך להשאל על הנדר כמו שצריך להשאל עליו בסיפא, והכי קתני:
ואלו מותרין לגמרי כחולין, ואינם צריכים להשאל על נדרם - המתפיס כבשר חזיר, כעבודת כוכבים.
אבל האומר לאשתו "הרי את עלי כאמא", צריך להשאל, מדרבנן, על נדרו, ופותחין לו פתח ממקום אחר, כדי שלא ייקל ראשו בנדרים.
והוינן בה: ואי לא תנא חולין, האם הוה אמינא שגם האומר כבשר חזיר בעי שאלה?
ומי איכא לאסוקי על דעתא הכי!? וכי יתכן להעלות זאת על הדעת?
הא, והרי מדקתני סיפא: האומר לאשתו הרי את עלי כאימא - פותחין לו פתח ממקום אחר, מכלל זה אתה למד, דרישא - לא בעיא שאלה!
אלא מחוורתא, שחולין - ממילא נסבה.
ועתה מבארת הגמרא את מקור הדין שרק אם מתפיסים בדבר הנדור חל הנדר -
מנהני מילי? -
אמר קרא: [במדבר ל] "איש כי ידור נדר לה'".
מכפל הלשון "ידור נדר", אתה למד שאין אפשרות להתפיס בנדר - עד שידור, שיתפיס, בדבר הנדור. (1)
והוינן בה: אי הכי, שמ"ידור נדר" אתה למד זאת, אפילו המתפיס בדבר האסור נמי יחול נדרו!
דהא גם באיסור כתיב לשון כפול, המלמד על התפסה - שנאמר "לאסור איסר על נפשו"!?
ומשנינן: אין ללמוד התפסה בדבר האסור מדברי הכתוב הזה, כי "לאסור איסר", מבעי ליה - לכדתניא:
דתניא: איזהו איסר האמור בתורה: האומר שלא אוכל בשר ביום זה כיום שמת בו אביו, שהיא התפסה בדבר הנדור.
שנינו במשנה: האומר לאשתו הרי את עלי כאימא, צריך להשאל עליו, ופותחים לו פתח ממקום אחר.
ורמינהו סתירה לכך מברייתא אחרת:
דתניא: האומר "הרי את עלי כבשר אימא, דהיינו, דבר זה אסור עלי כבשר אמי, כבשר אחותי, כערלה, וככלאי הכרם" - לא אמר כלום!
אמר תירץ אביי: אמנם לא אמר כלום מדאורייתא, ואולם, צריך הוא שאלה מדרבנן.
רבא אמר: הא שלא אמר כלום הוא בתלמידי חכמים, שאין לחשוש שיבואו לידי מכשול אם לא יצטרכו לבוא ולהשאל.
הא, משנתנו מדברת בעם הארץ.
וראיה לדברי:
והתניא: הנודר בתורה - לא אמר כלום.
ואמר על כך רבי יוחנן: וצריך שאלה לחכם.
ואמר רב נחמן: ותלמיד חכם - אינו צריך שאלה!