אור ברסלב
חברותא על נדרים פרק שביעי - הנודר מן הירק › דף ס.

חברותא על נדרים· הרב יעקב שולביץ

פרק שביעי - הנודר מן הירק · דף ס.

דף נט:

ומקשה הגמרא: למימרא, דגידולי תרומה גידולי (תחילת העמוד) היתר הן ומעלין הן את האיסור!. וכי הגידולין עצמן מותרין, עד שיכולים הם לבטל את העיקר!? (1)

והתנן במשנה בתרומות [ט ד]: גידולי תרומה הרי הן תרומה, הרי שהגידולין עצמן אסורין. (2)

ומשנינן: "בגידולי גידולים קאמרינן" [כלומר: עוסק רבי ינאי], וכך אמר רבי ינאי: בצל של גדולי תרומה שנטעו ורבו גדוליו על עיקרו, היות ורבו גידולי הגידולין על העיקר דהיינו הגדולין הראשונים - שהם אסורים בעצמותן משום "גדולי תרומה" - מותר. (3) ואכתי תמהינן: הא נמי תנינא באותה משנה בתרומות: גידולי גידולין של תרומה הרי הן חולין, כלומר: אינם אסורים משום תרומה, (4) ואם כן מאי קא משמע לן רבי ינאי!? (5)

ומשנינן: מהמשנה בתרומות לא היינו יודעים אלא שגידולי הגידולין מותרין בדבר שזרעו כלה. והא קא משמע לן רבי ינאי: גידולי גידולין הרי הן מותרין אפילו בדבר שאין זרעו כלה, שהרי רבי ינאי בבצל דיבר שאין זרעו כלה. (6)

ומקשינן: כיון שרבי ינאי דיבר בבצל שאין זרעו כלה, אם כן תיקשי באמת למה מותרים גדולי הגדולים!?

והתנן: הטבל ש"הוקבע" למעשר ונאסר אפילו באכילת עראי, וזרעו, הרי גידוליו מותרין - באכילת עראי כשאר טבל שעדיין לא הוקבע למעשר שהוא מותר באכילת עראי (7) - בדבר שזרעו כלה. אבל דבר שאין זרעו כלה אפילו גידולי גידולין אסורין. ואם כן תיקשי לרבי יוחנן, שהתיר גידולי גידולין של תרומה, וכאן במשנה מבואר שאפילו בטבל אסורים גדולי הגדולין, וכל שכן (8) בתרומה!? (9) ומשנינן: רבויא דרבו גידוליו על עיקרו מותר - הוא דקא משמע לן רבי ינאי!

כלומר, זה ששנינו בטבל "גידולי גידולין אסורין", היינו משום שהמשנה עוסקת כשלא רבו גידולי הגידולין על הגידולין כדי שיבטלום, ונאסרו גידולי הגידולים משום הגידולים האסורים המעורבים בהם. אבל רבי ינאי לא התיר אלא "כשרבו גידוליו על עיקרו", דהיינו כשרבו גידולי הגידולין על הגידולין ומבטלין הן אותן, ואם כן אין סתירה בין דברי רבי ינאי למשנה זו. (10)


הדרן עלך פרק הנודר מן הירק

תוכן העניינים

חברותא על נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה