חברותא על נדרים· הרב יעקב שולביץ
פרק אחד עשרה - ואלו נדרים · דף פט:
ג. נערה שלא בגרה, והיא יתומה - נדרה כשהיא נערה, ועדיין היא נערה, והיא יתומה, שאיננה ברשות אביה כמו באופן הראשון.
שלושת אלו כלל אחד להם, שהיא אינה ברשות אביה.
ד. בוגרת ומת אביה - נדרה כשהיא בוגרת, ומת אביה.
ה. נערה בוגרת, ומת אביה - נדרה בהיתה נערה, ולאחר מכן בגרה, ולאחר מכן מת אביה.
ו. נערה שלא בגרה, ומת אביה - נדרה כשהיא נערה ועדיין היא נערה, ומת אביה.
שלושת אלו כלל אחד להם, שאין לה אבא שיפר לה.
ז. נערה שמת אביה, ומשמת אביה בגרה - נדרה כשהיא נערה, ואחר מכן מת אביה, ולאחר מכן בגרה.
ח. בוגרת ואביה קיים - נדרה כשהיא בוגרת ואביה חי.
ט. נערה בוגרת ואביה קיים - נדרה כשהיא נערה ובגרה ואביה חי.
שלושת אלו כלל אחד להם, שהיא בוגרת, ולכן אין אפשרות לאביה להפר את נדריה.
רבי יהודה אומר: אף המשיא בתו הקטנה ונתאלמנה או נתגרשה, וחזרה אצלו ועדיין היא נערה. כלומר, אפילו שנישאת בהיותה קטנה, אינה חוזרת עוד לרשות אביה לאחר נישואיה.
גמרא:
אמר רב יהודה אמר רב:
זו, דברי רבי יהודה - רבי יהודה הוא זה המונה באופן זה. (33)
אבל חכמים אומרים - חכמים מונים אותן בכללים מקוצרים,
שלש נערות נדריהן קיימין, ואלו הן:
א. בוגרת ב. ויתומה ג. ויתומה בחיי האב - שאיננה ברשות אביה. דהיינו שנישאה ולאחר מכן נתאלמנה או נתגרשה, שאינה חוזרת לרשות אביה.
מתניתין:
נדרה האשה ואמרה: קונם שאיני נהנה [נהנית] לאבא [לאבי] ולאביך, אם עושה אני על פיך. כלומר, נדרה שלא תיהנה מאביה או מאביו אם היא תהנה את בעלה.
וכן אם נדרה: קונם שאיני נהנית לך, אם עושה אני על פי אבא ועל פי אביך.
כלומר, נדרה שלא תיהנה מבעלה אם היא תהנה את אביה או את אביו -
הרי זה יפר.
גמרא:
תניא: אשה הנודרת: קונם שאיני נהנית לאבא ולאביך, אם אני עושה לפיך,
רבי נתן אומר: לא יפר, משום שהנדר עדיין לא חל כל זמן שלא התקיים התנאי. ואי אפשר להפר נדרים שעדיין האשה לא נאסרה בהם בפועל.
וחכמים אומרים: יפר, כי לדעתם אפשר להפר נדרים שנדרה, אפילו כשלא חלו עדיין, והיא לא אסורה בהם.
וכן אם נדרה ואמרה: נטולה אני מן היהודים [אסורה אני בהנאה מכל היהודים] אם אני משמשתך -
רבי נתן אומר: לא יפר.
וחכמים אומרים: יפר.
ההוא גברא דאיתסר הנייתא דעלמא עליה אי נסיב איתתא כי לא תנינא הילכתא - היה מעשה באדם שאמר: קונם עלי הנאה מכל העולם אם אשא אשה קודם שאלמד תורה.
רהיט בגפא ותובליא, ולא אמצי למיתנא - ניסה אותו אדם ללמוד בכל כוחו, ולא עלה בידו.
אתא רב אחא בר רב הונא, ושבשיה - הטעהו, ואמר לו שלא יהא נאסר בהנאת העולם אפילו אם ישא אשה.
ואינסיב איתתא [ואכן הוא נשא אשה].