חברותא על מגילה· הרב יעקב שולביץ
פרק שני - הקורא למפרע · דף יט:
לוי בר שמואל, הוה קא קרי קמיה דרב יהודה, במגילה (תחילת העמוד) הכתובה בין הכתובים.
אמר ליה רב יהודה: הרי אמרו: הקורא במגילה הכתובה בין הכתובים - לא יצא!
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הקורא במגילה הכתובה בין הכתובים - לא יצא.
ומחו לה אמוחא, כלומר, לאחר שאמר שמועתו - הכה על קדקדה, שסתר מקצתה (88) ואמר: דווקא בצבור שנו (89) , אבל ביחיד - יצא.
ועוד אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: דין שיור התפר, דהיינו, שכשתופר ספר תורה (90), לא יתחיל התפר מיד בראש היריעה, אלא צריך לשייר מעט (91) למעלה ולמטה, ואחר כך להתחיל לתפור - הלכה למשה מסיני הוא.
ומחו לה אמוחא, כלומר, לאחר שאמר הלכה זו - חזר וסתר דבריו. דלא מהלכה למשה מסיני היא, ולא אמרו לדין זה - אלא כדי שלא יקרע הספר (92).
והיינו, שאם אינו משייר, אם מהדק יותר מדי כשגולל את הספר, עלול להקרע מקום התפר לגמרי. אבל עתה, שמשייר מעט, אם יראה שמתחיל להקרע כשמהדק - ימנע מלהדק יותר.
ועוד אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אלמלי נשתייר במערה שעמד בה משה ואליהו כשעבר ה' לפניהם [דכתיב במשה: ושמתיך בנקרת הצור", ובאליהו כתיב: "ויבא שם אל המערה וגו' ויאמר צא ועמדת בהר וגו' והנה ה' עובר וגו'"] פתח כמלא נקב מחט סדקית [מחט דקה, ונקראת "סדקית" לפי שתופרין בה סדקי בגדים] - לא היו יכולין לעמוד מפני האורה. שנאמר: "כי לא יראני האדם וחי".
אלא ששך הקדוש ברוך הוא בעדם, כדכתיב במשה: "ושכותי כפי עליך עד עברי" (93).
ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מאי האי דכתיב: "ועליהם ככל הדברים אשר דבר ה' עמכם בהר"?
מלמד, שהראהו הקדוש ברוך הוא למשה דקדוקי תורה, דהיינו, ריבויין - דילפינן להו מהיכא דכתיב "את" ו"גם", ומיעוטין - דילפינן להו מהיכא דכתיב "אך" ו"רק".
ודקדוקי סופרים, דהיינו מה שדקדקו האחרונים בלשון משנת הראשונים (94).
ומה שהסופרים עתידין לחדש. והאי "מה שהסופרים עתידין לחדש" - מאי ניהו?
מקרא מגילה (95) .
משנה:
הכל כשרין לקרות את המגילה, חוץ מחרש (96) , ושוטה, וקטן (97) .
רבי יהודה מכשיר בקטן (98) .
גמרא:
והוינן בה: מאן האי תנא דסבר דחרש בדיעבד נמי לא יקרא את המגילה?
אמר רב מתנה: רבי יוסי היא.
דתנן: הקורא את שמע, ולא השמיע לאזנו - יצא.
רבי יוסי אומר: לא יצא. חזינן דסבירא ליה לרבי יוסי, דאפילו בדיעבד לא יקרא, אם אינו יכול להשמיע לאזנו (99).
ומקשינן: וממאי דהאי דקתני במתניתין "חוץ מחרש" - רבי יוסי היא, ודיעבד נמי לא יצא? דלמא רבי יהודה [תנא קמא דההיא מתניתין] היא, וקאמרה מתניתין דלכתחלה הוא דחרש לא יקרא, הא דיעבד - שפיר דמי, ויצא!?
ומתרצינן: לא סלקא דעתך למימר הכי.
דהא קתני במתניתין חרש - דומיא דשוטה וקטן. מה שוטה וקטן - בדיעבד נמי לא יקראו, אף חרש - דיעבד נמי לא.
ותמהינן: ממאי? דלמא הא - שוטה וקטן - כדאיתא, דאפילו דיעבד לא, והא - חרש - כדאיתא, דלכתחילה הוא דלא יקרא, הא דיעבד - שפיר דמי!?
ומתרצינן: מדקתני בסיפא: רבי יהודה מכשיר בקטן, מכלל דרישא - לאו רבי יהודה היא.
ומקשינן: ודלמא כולה רבי יהודה היא [מי דמי רישא לפסולה וסיפא לכשירה ודלמא כולה רבי יהודה היא (100)], ותרי גווני [שני סוגי] קטן קתני לה, ומתניתין חסורי מיחסרא (101), והכי קתני:
הכל כשרין לקרות את המגילה - חוץ מחרש שוטה וקטן.
במה דברים אמורים דקטן אינו קורא, בקטן שלא הגיע לזמן חינוך למצוות. אבל בקטן שהגיע לחינוך, דהיינו כבן תשע ובן עשר (102)
- אפילו לכתחלה יקרא, שהרי רבי יהודה מכשיר בקטן.
ומקשינן: במאי אוקימתא למתניתין - כרבי יהודה, ואשמעת לן, דהא דאמר רבי יהודה: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא - בדיעבד קאמר, אבל לכתחילה לא יקרא, דאם לא כן, תקשי הך דקתני במתניתין דידן דחרש לא יקרא, ועל כרחך, דמתניתין - לכתחילה קאמר דלא יקרא, ובדיעבד - יצא!?
אלא מעתה, תקשי הא דתני יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי: חרש המדבר ואינו שומע - תורם תרומה לכתחלה, ואף על פי שהוא צריך לברך, ואין אזניו שומעות את הברכה שמוציא מפיו, מני?
אי רבי יהודה היא, הא סבירא ליה דיעבד - אין, אבל לכתחלה - לא, דלכתחלה צריך להשמיע לאזניו!
ואי רבי יוסי היא, הא סבירא ליה דאפילו בדיעבד נמי לא יצא!
אם כן, מאן תנא דסבירא ליה דאפילו לכתחילה תורם?
ותמהינן: ואלא מאי בעית למימר, דההיא דרבי יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי - כרבי יהודה היא, וסבירא ליה לרבי יהודה דאפילו לכתחילה יקרא את שמע - אף על פי שאינו משמיע לאזנו, ולכן בתרומה - אפילו לכתחלה תורם, וכן קורא את המגילה אפילו לכתחילה, ומתניתין דידן - רק אליבא דרבי יוסי היא (103) ?
אם כן, אלא הא דתניא: לא יברך אדם ברכת המזון בלבו (104), ואם בירך - יצא בדיעבד, מני? הא ליכא לאוקמה לא כרבי יהודה ולא כרבי יוסי! (105) דאי כרבי יהודה, הא סבירא ליה דאפילו לכתחלה יקרא!
אי רבי יוסי, הא סבירא ליה דאפילו דיעבד נמי לא!?