חברותא על כריתות· הרב יעקב שולביץ
פרק שני - ארבעה מחוסרי כפרה · דף יא:
שהרי איפכא איבעי לך למיתני - שעשו מערה כגומר! שהרי מערה הוא החידוש, וכן היה צריך לומר "עשו שלא כדרכה כדרכה"!?
אמר ליה התנא לרב ששת: איסמייה אמחוק ברייתא זו.
אמר ליה רב ששת: לא תסמייה, אלא הכי קתני:
א. "עשו גומר ביאתו שלא כדרכה בשפחה חרופה, דלא מיחייבי - כמערה בשפחה חרופה כדרכה! שבשניהם הוא פטור. בזה לפי שהוא שלא כדרכה, ובזה לפי שהוא מערה בלבד, ומשום ד"שכבת זרע" כתיב - למעט שלא כדרכה ולמעט את המערה (40).
ב. וכן עשו את המתכוין בשלא כדרכה בשפחה דלא מחייב כמו מי שאין מתכוין ואפילו כשבא עליה כדרכה, דפטור, ד"שכבת זרע" כתיב למעט שאינו מתכוין.
וכן עשו את הניעור שלא כדרכה בשפחה דלא מחייב כמו הישן ואפילו בכדרכה, דפטור. מאי טעמא? ד"שכבת זרע" כתיב למעט את הישן.
נמצא: מתכוין, והמערה, אפילו בכונה, בשפחה - דינו כמי שאין מתכוין בכל העריות ופטור [עיין תוד"ה כשאין].
והישן כדרכה בשפחה דינו כישן דעריות ופטור.
והניעור שלא כדרכה בשפחה דינו כישן דכל עריות ופטור.
[ובאה הגמרא להשמיענו [מ"נמצא" ואילך] שרק במערה ושלא כדרכה חלוק דין עריות משפחה, שבעריות חייב עליהם. אבל בישן ואינו מתכוין פטור אף בעריות דאנוס הוא. שיטמ"ק אות כ'].
הדרן עלך פרק ארבעה מחוסרי כפרה