חברותא על כריתות· הרב יעקב שולביץ
פרק שישי - המביא אשם · דף כח:
אמרו על יוחנן בן נדבאי שהיה אוכל שלש מאות עגלים ושותה שלש מאות גרבי יין. ואוכל ארבעים סאה גוזלות (תחילת העמוד) בקינוח סעודה לאחר אכילתו. [שהיה מגדל בביתו כהנים רבים, רש"י פסחים].
אמרו: כל ימיו של יוחנן בן נדבאי לא היה נותר בעזרה!
צווחה שלישית: שאו שערים ראשיכם ויכנס ישמעאל בן פיכאי תלמידו של פנחס [כאילו הוא תלמידו של פנחס בן אלעזר הכהן. מהרש"א פסחים] וישמש בכהונה גדולה! [לפי שאנשי ביתו היו בעלי זרוע לכן העידה העזרה שהוא בעצמו כשר, ערוך לנר עפ"י רש"י בפסחים] (105).
צווחה רביעית: פתחו שערים והוציאו את יששכר איש כפר ברקאי שמכבד עצמו ומבזה קדשי שמים!
ומבארינן: מאי הוי עביד? הוה כריך שיראו על ידיה עוטף ידיו במשי כדי שלא יתלכלך מהבשר והדם, והוה עביד עבודה. והעבודה נפסלת מחמת החציצה, ועוד שמבזה את הקדשים (106).
מאי סליקא ליה איזה עונש קיבל על כך יששכר איש כפר ברקאי?
ינאי מלכא ומלכתא ממלכי בית חשמונאי הוו יתבין בסעודתא, מלכא אמר: גדיא יאי גדי עזים טעים יותר מכבש. ומלכתא אמרה: אימרא יאי. הכשב טעים מהגדי.
אמרו: נשייליה ליששכר איש כפר ברקאי דכהן גדול הוא דמקריב קרבנות כל יומא, וקים ליה בגוויהו איזה מהם טעמו משובח יותר (107).
קריוהו ושיילוהו, אמר להו: אי גדיא יאי ייסק לתמידא! כלומר מאחר שמקריבים כבש לקרבן התמיד ולא גדי. משמע שכבש טוב יותר למאכל.
בהדי דאמר, אחוי בידיה. עשה בידו תנועה של גסות וליצנות.
אמר להון מלכא: הואיל ואחוי בידיה ומרד במלכות קוצו לידיה דימינא!
יהיב יששכר שוחדא לאנשי המלך. קציוה לידיה שמאלא. שמע מלכא ואמר: ליקצו נמי לידיה דימינא! קציוה נמי לידיה דימינא.
אמר רב יוסף: בריך רחמנא דשקליה ליששכר איש כפר ברקאי למטרפסיה מיניה שילם לו כגמולו בהאי עלמא [מדה כנגד מדה שעיקר עבודה ביד ימין והוא כרך אותה בשיראי לכן נגזר עליו שתיקצץ אותה היד, מהרש"א פסחים].
אמר רב אשי: ולא הוה תני ליה ליששכר מתניתין. דתנן: רב שמעון אומר: כבשים קודמין לעזים בכל מקום. יכול מפני שמובחרין? תלמוד לאמר "ואם כבש" מלמד ששניהן שקולין כאחת!
רבינא אמר: אפילו מקרא נמי לא קרא דכתיב "אם כבש אם עז" היינו קרא דמתניתין, דלעיל כתיב עז ולאחר מכן כתיב כבש משמע ששניהם שקולין.
אמר רבי אליעזר אמר רבי חנינא: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך" אל תקרי "בניך" אלא "בוניך" שהם התלמידי חכמים שבונים ומקיימין את העולם ובזכותם "רב שלום" בעולם (108).
הדרן עלך פרק המביא אשם וסליקא לה מסכת כריתות
סוף הספר