חברותא על גיטין· הרב יעקב שולביץ
פרק שישי - האומר · דף סז:
ואיכא דאפיך להו [ויש שהופכים] את השיטות של רבה ורב יוסף בענין זה.
שנינו במשנה: אמר לעשרה: כתבו גט לאשתי - אחד כותב ושנים חותמין.
תנו רבנן בברייתא: אמר הבעל לעשרה: כתבו גט ותנו לאשתי - אחד כותב על ידי [בשביל] כולם.
ואם אמר: כולכם כתובו - אחד כותב במעמד כולם (4).
ואם אמר: הוליכו גט לאשתי - אחד מוליך על ידי [בשביל] כולם.
ואם אמר: כולכם הוליכו - אחד מוליך במעמד כולם, שכולם צריכים ללכת עמו.
איבעיא להו: אם לא אמר כולכם, אלא מנה [ספר] אותן הבעל א' ב' ג' ד' וכו', ואמר כתבו גט לאשתי, מהו הדין?
האם בזה שמינה אותם, התכוון למנות את כל המנויים וצריך לכתוב במעמד כל המנויים, או שמא, כיון שלא אמר להם "כולכם המנויים כתובו", לא צריך שכולם יכתבו, אלא אחד כותב בשביל כולם.
רב הונא אמר: מנה [ספר] אותם הבעל - אינו כאומר כולכם, ואחד כותב בשביל כולם.
רבי יוחנן משום רבי אלעזר דמן רומה אמר: מנה [ספר] אותם הבעל - הרי הוא כאומר כולכם, וצריך לכתוב את הגט במעמד כל המנויים.
אמר רב פפא: ולא פליגי! רב הונא ורבי יוחנן אינם חולקים].
אלא, הא [אחד מהם דיבר] באופן דמנה [שספר] הבעל את כולהו [כולם], והא [ואחד מהם דיבר] באופן דמנה הבעל רק את מקצתייהו.
אמרי לה להאי גיסא, ואמרי לה להאי גיסא [יש אומרים לבאר את החילוק לצד זה, ויש אומרים לצד זה].
יש אומרים לבאר את החילוק כך: אם מנה את כולם, התכוון שכולם יעשו זאת יחד, אבל אם מנה רק את מקצתם התכוון רק להקפיד ששניים מתוך המנויים יהיו החותמים, ולא אחרים, אבל לא התכוון שיחתמו כולם, כי היות ולא מינה את כולם, הוברר שטורח הדבר עליו, ואינו מעונין שכולם יחתמו, לכן אפילו המנויים אינם צריכים לחתום אלא רק מקצתם.
ויש אומרים לבאר את החילוק להיפך: אם מנה רק את מקצתם, גילה בדעתו שעל אלו מקפיד, וצריכים כל אותם מנויים לחתום, אבל אם הוא מנה את כולם, כיון שלא אמר "כולכם", אינו מקפיד אלא רק שיחתמו בפני מנין זה, ולא התכוון שיחתמו כולם.
אתקין [התקין] רב יהודה בגיטא דאמר הבעל במעמד רבים "כולכם כתובו", ויש חשש שמא יאמר שהתכוון לכולם, ולא יחתמו כולם, ונמצא גט בטל, לכן תיקן שיכתבו בגט שהבעל אמר להם בנוסח זה:
אמר לנו פלוני: כתובו, או כולכון [כולכם], או כל חד וחד מינכון [או אחד מכם].
חתומו, או כולכון או כל תרי מינכון,
אובילו, [הוליכו] את הגט או כולכון או כל חד וחד מינכון,
שבאופן זה אין חשש שיפסל הגט אם אחד מהם לא ישתתף במעשה.
אמר רבא: תקנה זו עדיין משאירה מקום למכשול, כי זימנין דגאיז ליה לדיבוריה [לפעמים יחתוך הבעל ויקצר בדיבורו], ואמר רק "כולכון", ולא מוסיף ואמר "כל חד מינכון", ואתי לאיפסולי [ויבוא הגט לידי פסול] אם לא יכתבו במעמד כולם או אם לא יחתמו כולם.
אלא, אמר רבא: התקנה היא שיכתבו בגט שאמר הבעל בנוסח הזה:
אמר לנו פלוני: כתובו כל חד מינכון. חתומו כל תרי מינכון. אובילו כל חד מינכון. ולא יאמר כלל לשון כולכם.
הדרן עלך פרק האומר