אור ברסלב
חברותא על בבא בתרא פרק שמיני - יש נוחלין › דף קטז:

חברותא על בבא בתרא· הרב יעקב שולביץ

פרק שמיני - יש נוחלין · דף קטז:

דף קטז.

ומתרצת הגמרא: רמי בר חמא (תחילת העמוד) אגב חורפיה [מחמת חריפותו, שהיה טרוד בשאלה אחרת, כדלקמן] לא עיין בה.

עוד בעי רמי בר חמא: אבי האב, ואחיו, כגון אברהם ויעקב הבאים לירש בנכסי עשו, איזה מהן קודם?

אמר רבא: תא שמע, "האב קודם לכל יוצאי יריכו", ואם כן אברהם קודם ליעקב (138).

ורמי בר חמא, שהסתפק בדבר, סבר, שמא קודם רק ליוצאי יריכו שלו, ולא יוצאי יריכו של בנו.

והכא נמי מסתברא, שיעקב קודם לאברהם בנכסי עשיו. דקתני, "זה הכלל, כל הקודם בנחלה, ואיננו, כגון יצחק, שקודם לאברהם אילו היה קיים, יוצאי יריכו קודמין",

וכיון דאילו איתיה ליצחק, יצחק קודם, השתא נמי דליתיה יצחק, יעקב קודם.

ומסקנת הגמרא: אכן, שמע מינה.

מתניתין:

כיון ששנינו במשנה הקודמת ש"כל הקודם בנחלה יוצאי יריכו קודמין", ונמצאת בת הבן יורשת במקום שיש בנים, שנינו משנה זו, שהרי בנות צלפחד ירשו חלק אביהן בנכסי חפר אביו, במקום צלפחד אביהן.

בנות צלפחד נטלו ג' (139) חלקים בנחלה, בארץ ישראל: חלק אביהן שהיה עם יוצאי מצרים, וסבר האי תנא, "ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ" (140), ואף על פי שמתו כולם במדבר, מכל מקום, כשהתחלקה הארץ נחלקה לפי שמות יוצאי מצרים, ואילו היה לאחד מהם בן אחד, ולחברו עשרה בנים, יטול האחד כנגד עשרת בני חברו. ובגמרא יבואר יותר.

וכמו כן חלקו עם אחיו (141) של צלפחד בנכסי חפר, שאף הוא יצא ממצרים, והיה לו חלק בארץ. ובנות צלפחד נטלו חלק אביהן שהיה לו בנכסי אביו. כמו שאמרנו לעיל, "כל הקודם בנחלה יוצאי יריכו קודמין".

וכן, כיון שהיה צלפחד בכור (142), ואילו היה חי, היה נוטל שני חלקים בנכסי חפר, בנותיו ירשו את זכותו לרשת חלקים אלו (143).

תוכן העניינים

חברותא על בבא בתרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה