אור ברסלב
חברותא על בבא בתרא פרק חמישי - המוכר את הספינה › דף פג:

חברותא על בבא בתרא· הרב יעקב שולביץ

פרק חמישי - המוכר את הספינה · דף פג:

דף פג.

בעי, הסתפק, רב אשי: מכר שלשה אילנות בתוך שדהו, ויש בין האילנות בור של מים מכונסים (1) מהו שתפסיק ביניהם?

אם תימצי לומר אילן אחד על המיצר או בשל חבירו אינו מצטרף לשני אילנות בתוך שדהו אף שאין שום דבר המפסיק ביניהם, כל שכן אם יש בור ביניהם - אין הם מצטרפים.

אך אם תימצי לומר אילן על המיצר או בשל חבירו מצטרפים, שמא אף על פי כן בור יפסיק ביניהם, והרי הם כשתי שדות? (2) ועוד הסתפק רב אשי: אם תימצי לומר בור מפסיק, אף שאין המים נראים מבחוץ, כל שכן כשיש אמת המים [תעלת מים] ביניהם - אין הם מצטרפים.

אך אם תימצי לומר בור אינו מפסיק, אמת המים שמימיה נראים מבחוץ מהו שתפסיק ביניהם? (3)

ועוד הסתפק רב אשי: אם תימצי לומר אמת המים אינה מפסקת, רשות הרבים, שרחבה בין ארבע אמות עד שש עשרה אמות מהו שתפסיק? (4)

ועוד הסתפק רב אשי: ריכבא דדיקלי [הרכבת הרבה דקלים ביחד] מהו שתפסיק, אם תימצי לומר: רשות הרבים אינה מפסקת? (5)

כל ספיקות אלו לא נפשטו ונשארו בתיקו.

בעא מיניה הלל (6) מרבי: עלה ארז ביניהן, בין האילנות, מהו?

קא סלקא אדעתין: הארז עלה בין האילנות לאחר המכירה.

לפיכך, תמהינן: מה בכך שעלה הארז ביניהם!? הרי הקרקע שלו היות והוא קנה שלשה אילנות, נמצא שהארז ברשותא דידיה נפק, ומאי מספקא לך!? ומסקינן: אלא הכי קא בעי הלל מרבי: היה ארז ביניהן בשעת המכירה, מהו?

האם אילן זה מפסיק ביניהן, שהרי המוכר מכר לו אילנות אחרים ולא דובר על ארז זה, אם כן יש לומר: ארז זה אינו נכלל במכירה ומפסיק הוא בין האילנות, ולא קנה הלוקח את הקרקע שביניהם.

או שמא אין ארז זה אילן חשוב להפסיק בין שלשת האילנות שנמכרו ללוקח? (7)

אמר ליה רבי להלל: קנה וקנה, אין ספק בדבר, הארז אינו מפסיק בין האילנות, ובודאי קנה הלוקח את הקרקע עם האילנות.

ולא עוד, אלא שאף הארז נמכר ללוקח, שהרי שנינו [לעיל עמוד א]: הרי זה קנה קרקע ואת האילנות שביניהם. (8)

ודנה הגמרא: אותם שלשה אילנות, כיצד הן עומדים, בכדי שנאמר: קנה את שלשתם קנה קרקע?

רב אמר: כשורה, בשורה ישרה הם עומדים, זה אחר זה, ויש בין כל אחד לחבירו מארבע אמות עד שש עשרה.

ושמואל אמר: כחצובא, כקנקן שיש לו שלש רגלים, הם עומדים, האחד כנגד אויר שבין שני חביריו.

ומפרשינן: מאן [רב] דאמר: כשורה הם עומדים, כל שכן אם עומדים הם כחצובא, הרי זה קנה קרקע, היות ואין הקרקע שביניהם ראויה לחרישה, (9) ולא שיירה לעצמו.

ומאן [שמואל] דאמר: כחצובא הם עומדים, דוקא קאמר, אם עומדים הם כחצובא, הרי זה קנה קרקע, אבל אם עומדים הם כשורה, לא קנה קרקע.

ומאי טעמא דמילתא?

משום דמיזדרע בינתייהו, יכול המוכר לחרוש שם במחרישה ולזרוע בין האילנות, אם כן קרקע זו חשובה היא אצלו ושמרה לעצמו.

מתקיף לה רב המנונא: ולמאן דאמר: כחצובא דווקא, מאי טעמא? וכי אטו משום דלא מיזדרע בינתייהו!?

אלא מעתה, לפי טעם זה, אם זבין ליה תלת היגי רומייתא, אטדים [שיחים קוצניים] גדולים, (10) דלא מיזדרע בינתייהו, מחמת קוציהם, שבני אדם חוששים ללכת סמוך להם, שמא ידקרו בקוציהם, (11) הכי נמי דיש לו ללוקח קרקע!? (12)

אמר ליה: אין להשוות היגי רומייתא לשלשה אילנות ממש, כי הנך, היגי רומייתא, לא חשיבי, ואילו הנך שלשה אילנות בהם נאמר: קנה שלשה קנה קרקע חשיבי.

וטעם הדבר: לא נאמרה הלכה: קנה שלשה קנה קרקע אלא בשני תנאים: האילנות אותם מכר הם אילנות חשובים, (13) והשטח שביניהם אינו ראוי לזריעה.

תוכן העניינים

חברותא על בבא בתרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה