אור ברסלב

חבצלת השרון מהדורא תנינא· רבי דוד מנחם מאניש באב"ד

סימן צ

סימן פט

ב"ה ג' נשא ב' תרצ"ה לפ"ק לעזין במדינת שווייץ.

שלו' אשיב לכבוד הרב המאוה"ג חו"ב כהן שדעתו יפה מו״ה נתן דוד כ"ץ נ"י דומ"ץ בק' ווארשא:

מכתבו נשלח אלי מביתי מטרנאפאל שאנכי פה זה ימים רבים לסיבת מחלתי על רגלי השי"ת ישלח לי מהרה רפו"ש ומובן מאלי' שבדבר הצריך עיון רב. א"א לי להשיב כי מחוסר ספרים אנכי פה אך יען כי שאלתו היא פשיטא ואיננה צריכה עיון רב וגם להציל עשוק מיד עושקו לכן אמרתי להשיבו ע"ד בית של שותפין ואחד הי' לו חלק קטן מאוד ועמד אחד מהשותפין שהי' לו חלק מחצה וערך לערכותיהם לעשות לו ליציטאציע נגד החלק הקטן כמשפטם והי' שלא ברשות ב"ד כי לא רצה לילך לד"ת ורב אחד נתן עלי' סירוב רק לשאר השותפים הבטיח שלא ידחה אותם מחלקם ואף שלא האמינו לו ומחו בו שלא יעשה ליציטאציע אך לא שמע לקולם ועשה ליציטאציע וקפץ אחד מהשוק וקנה הבית על הליציטאציע בזול הרבה פחות משוי' מפני שהלך בחשאי ולא עלתה על דעת השותף שיבוא אחד מהשוק לקנות ולכן עלתה בידו לקנות בזול ומפני שלא רצו השותפים ליקח דמי המקח הניח המעות בדעפאזיט עד שהוכרחו להתפשר עמו ברצוי כסף רק שותף אחד שהוא באמריקה כשנודע לו מזה שלח כח הרשאה לגיסו שבווארשא שיזמין את הקונה הנ"ל לד"ת ומפני שהקונה השמיט את המורשה הנ"ל מיום ליום לעמוד אתו לד"ת הלך המורשה וקיבל המעות מהדעפאזיט ונתן אותם לאיזה באנק כדי שישאו פרי ועתה באו לפני כת"ה לדתה"ק בזבל"א וזבל"א וכת"ה הוא השליש ורוצה כת"ה לשמוע חוו"ד לענ"ד הדבר פשוט דכל הקנין של הליציטאציע אין בו ממש וחלק של השותף באמאריקה בחזקת בעלי' עומד ואין רשות להקונה לדחותו ממנו לא מבעי' אם יש בו דין חלוקה שאף בדיני ישראל לא הי' יכול לכופו לגוד או אגוד ודאי מה שעשה עפ"י ערכאות אין בו ממש דבמה שבין אדם לחבירו ואין נוגע להמלכות ל"א דדמ"ד כמ"ש הש"ך חו"מ סי' ע"ג סקל"ט ואף למשמעות לשון הרמ"א שהביא הש"ך שם דכל שהוא לתקנת בני המדינה אמרינן דדמ"ד מ"מ מלבד שהש"ך שם דחה דברי' דאל"כ בטלו כל ד"ת דעל הכל נאמר שזה לתקנת בני המדינה אך לפענ"ד שכוונת הרמ"א הוא רק בדבר שנתחדש עתה ושהוא צורך ותקנת בני המדינה ולא הי' כן מתחלה שגם ב"ד יכולים לתקן תקנות לצורך שעה אף לבטל ד"ת דהפקר ב"ד הפקר בכה"ג ס"ל להרמ"א דדמ"ד וכמו שהבאתי בספרי חה"ש חחו"מ תשו' ח' באה"ד המתחיל ואף אם יהי' בשם השט"מ ב"ב דנ"ה ד"ה עלה בידנו דדינא דמלכותא הוא כמו הפקר ב"ד אמנם בדבר שלא נתחדש עתה שום צורך ותקנה יותר מתחלה שגם בימי הש"ס הי' נוהג שותפות כזה שיש לאחד חלק גדול ולאחד חלק קטן והם אמרו דל"ש גאו"א רק במקום שאמרו הם ודאי דגם הרמ"א מודה דחלילה לנו לדחות דברי בעלי הש"ס מפני חוקי האומות שחכמיהם בדו להם מלבם וז"ב מאוד שאין לפקפק בזה כלל אלא אף אם אין בהבית הזה דין חלוקה שאז גם בדיננו דנין גאו"א מ"מ אין ממש בקנינו חדא כיון דקנה פחות משוי' ל"ש גוא"א כמבואר ברמ"א חו"מ סי' קע"א סוף ס"ו ועוד כיון דדין גוא"א לאו דינא הוא אלא תקנתא כמבואר ברמב"ן שהביא הב"י בסי' קע"ד הובא בספרי בתשו' הנ"ל עיי"ש וא"כ פשיטא דחז"ל לא תיקנו רק בין השותפים דלא ליתי לאנצויי אך לא משום אחד מן השוק וכשקנה אחד מן השוק שלא מדעת השותפים ודאי דלגבי' לא התקינו כלל דכל תקנה בד"מ הוא מטעם הפקר ב"ד דב"ד הפקירו ממונו לגבי חברי' אבל לאחד מהשוק לא הפקירו כדאמרינן אדעתא דארי' אפקרי' אדעתא דכ"ע לא אפקרי' וא"כ קנינו שקנה שלא מדעת פעלים מידי מששא איתי בי'. ומה שרצה הנברר מצידו לזכותו משום דגיסו קיבל המעות מהדעפאזיט הו:

כנתרצה להמכירה אף דהי' באונס כפ"ד הסמ"ע ריש סי' ר"ה אליבא דהרי"ף והרמב"ם עיי"ש הנה אנו אין לנו אלא דברי הנתיבות שם גדול האחרונים שכתב שבחטף בע"כ לכ"ע בעינן שיאמר רוצה אני אף אליבא דהרי"ף והרמב"ם עיי"ש וגם בפחות משוי' ל"מ תלוה וזבין אף דאמר רוצה אני כמבואר שם בסי' ר"ה ס"ד ואף דבמקרקעי אין אונאה לקרקעות מ"מ הא כתב שם המחבר דזה רק בלא הי' אנוס על המחיר רק על גוף המקח אבל אם הי' אנוס גם על המחיר לא הוי זבינא ואין לך אנוס על המחיר יותר מכאן שממהר הסכום הזה להדעשאזיט בע"כ ואמר כזה ראה וטול ולא יותר ועיקר הטעם דתלוה וזבין מהני ותלוה ויהיב לא מהני הוא משום דכיון דאין לו הפסד שמקבל את שוי' מסתמא מחמת אונסו גמר ומקנה ואין בדעתו עוד לילך בדינא ודיינא לתבוע את הקונה משא"כ בתלוה ויהיב דחזקה שאין אדם מוחל את הפסדו א"כ במכר פחות משוי' דנהי דקיי"ל אין אונאה לקרקעות היינו משום גזיה"כ דילפינן מכלל ופרט וכ"ז מדעתו אבל בע"כ מסתמא אינו מוחל על הפסדו למכור בפחות משוי' וגם כ"ז אם הי' כאן השותף עצמו אבל כאן שניסו עשה זאת הא קיי"ל ששליח שמכר בפחות גם בקרקעות מקחו בטל דאמרינן לתקוני שדרתיך וכו' כמבואר בסי' קפ"ב ס"ג ואף אם נכתב בכח הרשאה בין לתיקון בין לעוות כ"ז אם הי' עושה איזה פשר קצת לטובתו אבל שקבל המעות כאשר הוא לוה לא הי' צריך לעשות מורשה לדון ואף דמבואר בסי' קכ"ג ס"ה דמורשה שמחל כל החוב ג"כ מהני היכא דכתב בין לתיקון וכו' מ"מ עיין בפת"ש שם סק"כ שמביא בשם הצ"צ לחלק בזה עיי"ש ואין הצ"צ פה תח"י לעיין בו ומלבד כ"ז אין ממשות בטענה הזאת כלל דבמה שלקח השליח מהדעפאזיט ונתנו להבאנק שיעשה פרי אין מזה הוכחה כלל שכבר מחל על תביעתו ונתרצה על המכירה דכיון דראה דהתובע משמיט אותו מיום ליום מלעמוד לד"ת ולא ידע איך יפול דבר שפיר עביד דנתנו להבאנק שעכ"פ לע"ע יהי' קצת רווחים ואדרבא זה טובת הקונה ג"כ דאם יעמוד לד"ת ויתבטל המקח יחזור לו המעות עם הרווחים מהבאנק וכמבואר בנתיבות בסי' רל"ב סק"א דאף בנשתמש במקח א"י לטעון טענת מק"ט מ"מ בדבר שעושה ואוכל שהוא לטובת המוכר ג"כ יכול לומר לטובה נתכוונתי ובכאן יש עוד הונחה יותר באם לא סי' בדעתו לתבוע עוד לא הי' נותנו להבאנק רק הי' שולחו לגיסו לאמריקה לכן מכל הלין טעמי נ"ל דאין שום ממשות בטענת הקונה וצריך להחזיר להשותף שבאמריקה חלקו בבית כבראשונה כנלע"ד ברור והשי"ת יצילנו משגיאות:

כ"ד ידידו מוקירו.

תוכן העניינים

חבצלת השרון מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה