חבצלת השרון מהדורא תנינא· רבי דוד מנחם מאניש באב"ד
סימן פג
ב"ה.
שוכט"ס לכבוד חתני חרב הה"ג החו"ב וכו' מו"ה העשיר נ"י [כעת אבד"ק טארנאפאל]
מכתבכם קבלתי. ואודות הגט הנה אמת שאנכי תמיד מסתפק בזה ואם לא הייתי בוש הייתי מסדר שלשה גיטין. אך אם כותבים רק שתים טוב כמו שעשית. כי אנכי לעצמי איני חושב זה לנשתקע כלל. כי ידוע לכל. שכל כה"ג מחזיקים שם העריסה לשם העיקר לכל דבר שבקדושה. וכששואלין לאשה לענין כתיבת תנאים או כתובה. וקוויטיל לצדיק. תאמר תיכף שם העריסה שמחזיקים זה השם לעיקר ושם הקריאה הוא רק לקצר או לכינוי. וגברא רבא הוא דודינו הגאון מהרא"ז בטיב גיטין אמר מילתא שזה קיצור השם אין מזניחין אותו. כי אף שהגאון בד"ח דחה דבריו בשתי ידים. בקיצור השם ניכר שבא משם גדול. אבל כאן אין ניכר כלל אם הי' לה שם אחר אמנם יש להצדיק דברי הצדיק דמעיקרו דכל חשש שינוי השם שיאמרו שאין זאת האשה. וכאן למשל אם נכתוב אסתר שפרה והיא נקראת אסתר לבד. לא יאחרו שזה אשה אחרת רק יעלה תיכף על דעתם שמא מהעריסה היתה נקראת אסתר שפרה כנהוג עפ"י רובא דריבא וכשיוודע להם שהוא כן ויודעים שהי' לה שני שמות רק נקראת באחת הכל יודעים שזה רק לקצר. והוי קיצור השם כדעת דודינו הגאון ז"ל כנלע"ד ברור. כ"ד חותנו ואבי' מחכה לישועת ד' ולהתראות בקרב פא"פ ברפ"ש ובלב שמח.
דוד מנחם מאניש באבד אבד"ק טרנאפאל.