חבצלת השרון מהדורא תנינא· רבי דוד מנחם מאניש באב"ד
סימן עה
ב"ה מוצש"ק ויגש תרצ"ב טארנאפצל.
שלו' אשיב לכבוד ידידי הרב המאוה"ג החו"ב בנש"ק מוהר"נ נ"י אבד"ק ווישיניצא ולהרב הדומ"צ מ"ר ישראל יעקב נ״י.
מכתבכם קבלתי והנני לתשובתכם. על השאלה אם די שהבעל יתן שטר על הכתובה. הנה לדינא דש"ס שהבעל הי' יכול לגרש אשתו שלא מרצונה רק שצריך ליתן לה כתובתה. יש בזה מחלוקת הפוסקים אם אין לו ליתן לה כתובתה אם יכול לגרשה והכתובה תהי' חוב עי' ברמ"א באהע"ז סי' קי"ט ס"ה ובח"מ שם סק"ה וב"ש סק"ו שהוא מחלוקת הרשב"א בתשו' והרא"ש בתשובה. ועיין באהע"ז סי' ק"מ בחמ"ח ס"ק כ"ח וב"ש ס"ק כ"ד. אמנם אחר רגמ"ה שא"י לגרשה רק לרצונה אין נפ"מ בכ"ז וגם אין נ"מ בשאלתו השני' אם מחויב ליתן כפי שווי הדאלאר אז דהכל תלוי ברצונה דתוכל לבקש תרקבי דדינרי בעד הגט וממילא מוכרח לפשר אתה עד שתתרצה לקבל גט ואם לא תרצה לקבל ג"פ אינה יכולה לתבוע הכתובה דזמן פרעון הכתובה הוא בזמן הגירושין וא"כ אין נפ"מ כלל בכל שאלתם כיון דהגט מוכרח להיות ברצון שניהם א"א רק שיתפשרו מרצון שניהם בדין פרעון הכתובה. וכפי מ"ש כתה"ר שהוא רוצה לעשות שלום והעכוב הוא ממנה צריך לדון בזה עפ"י ד"ת אם אין דינה כמורדת ואז גם כתובה אין לה אלא אם יש איזו אמתלא מבוררת וטוענת מאים? עלי שאז דנין דינא דמתיבתא כמבואר הכל באהע"ז סי' ע"ז ס"ב וג' ברמ"א שם וזה צריכין לברר הכל עפ"י טענות שלהם ואז יהי' אפשר לדון בזה עפידתה"ק ומהנכון שיראו כתה"ר לפשר ביניהם:
ובדבר המזונות עבור הילדים דפשיטא להו לכתה"ר דצריך לשלם לה עבור הזמן שעבר. אין זה פשיטות כ"כ דנהי דבאושא התקינו שמחויב לזון בניו הקטנים פחות משש שנים וכופין ע"ז כמבואר באהע"ז בסי' ע"א מ"מ לא גרע מפורע חובו של חבירו דל"מ לדעת הסוברים בח"מ סי' קכ"ח דבכל חובות פטור והמחבר והרמ"א והש"ך שם פסקו כדעה זו. אלא אפי' לדעת המ"ח שהביא שם הרמ"א דס"ל כר"ת דרק בנזונות אשתו פטור דאמרינן דהיתה מצמצמת וניזונית ממע"י ה"נ י"ל כיון דהאשה הזאת לא אמרה לבעלה אינה ניזונית ואינה עושה והראי' שתובעת גם עכשיו מזונות ובכה"ג שייך כל מעשה ידי' לבעלה אף המותר ממזונותי' וא"כ אמרי' דהיתה מצמצמת והיתה זכה גם ילדי' ממעי' ובפרט דנראה דכן עשתה שהיתה מפרנסת עצמה וילדי' ממה שהרוויחה וא"כ אין לה על בעלה כלום. אלא דלדינא ג"כ אין נפ"מ מכל זה דכבר כתבתי דהגט תלוי ברצונה ויכולת לבקש מה שתרצה ומוכרחין להתפשר אתה על הכל כמש"ל אם לא שיתברר שהיא מורדת או שעכ"פ צריכין לדון אתה בדינא דמתיבתא ואז א"צ ליתן לה רק מה שהכניסה לו ואז יודיעוני ואברר לכם אי"ה מה שמגיע לה עפ"י ד"ת:
כ"ד ידידכם דוש"ת.
דוד מנחם מאניש באבד אבדפ״ק