אור ברסלב

חבצלת השרון מהדורא תנינא· רבי דוד מנחם מאניש באב"ד

סימן סא

סימן ס

ב"ה עש"ק מ״מ תרפ"ה טרנאפאל.

שוכט"ס לכבוד אהובי תלמידי הרב החריף ובקי משנתו זך ונקי ירא ושלם כש"ת מו"ה אהרן נ"י אבד"ק אזיפאליע יצ"ו.

מכתבך השגתי ומוכרח אנכי להתנצל לפניך כי אין בכחי עתה להשיב לשום אדם. ואיננו משיב כלל רק לפרקים רחוקים. כי השי"ת סיבב שבאים אלי תלמידים ממקומות אחרים והלימוד עם תלמידים בדור הזה חשוב אצלי מאד. ומוכרח אנכי ללמוד עמהם שלשה שעורים ביום ופרנסה צריך אנכי ג"כ ומצפה אנכי שיבואו איזו אנשים למשפט. ודברים בטלים יש ג"כ די בהעיירות הגדולות. ולנוח מוכרח אנכי ג"כ לנוח יותר מכאשר הרגלתי. כי תש כח אנכי עתה ולכן א"א לי כלל להשיב בעיון. ובלא עיון אינו רוצה להורות הלכה למעשה ולזאת משכתי ידי מלהשיב ואמנם בענין ששאלת לדעתי כיון שיש צדדים הרבה שכתבת יש לצרף ג"כ דעת הרשב"א בתשו' המיוחסת תשו' רנ"ה דכל שבועה ונדר כה"ג שאין תכלית הנודר וכוונתו לקיים אותו הנדר והשבועה רק לתכלית דבר אחר כמו שבועת משה רבינו שלא לצאת ממדין בלי רשות יתרו שהכוונה הי' כדי שיתן לו צפורה בתו וכן צדקי' שנשבע לנבוכדנצר שלא יגלה כדי שירץ ממנו ולא יהרגהו ואשה הנודרות מפירות עולם כדי שתטול כתובתה בגיטין דל"ה כל נדרים ושבועות כה"ג ניתרים בחרטה דהשתא וא"צ חרטה דמעיקרא. ע"ש באריכות בדבריו ותראה כוונתו ה"נ בנ"ד דוודאי לא הי' כוונת הנשבעים לתכלית אותו דבר בעצמו שלא לשחוט באותה העיר רק שעי"ז ידחקו את ראשי הקהל לעזוב משמרתם וכדומה אף דאינם מתחרטים מעיקרא די כמו בשבועת משה דלא הי' מתחרט מעיקרא על שנשבע ליתרו דהא אם לא הי' נשבע לא הי' נותן לו צפורה בתו. וכן האשה הנודרת אם לא היתה נודרת לא הי' נותנים לה כתובתה ואינה מתחרטת מעיקרא כלל על שנדרה דהא היתה רוצית לנדור כדי שתטול כתובתה. ואפ"ה יכולה להתיר נדר ע"י חרטה דהשתא דמכאן ולהבא אין רצונה לאסור עוד בפירות עולם. וה"נ בנ"ד. וגם לדעתי יש ללמוד להם ג"כ חרטה דמעיקרא אמיתית דהיינו שיתחרטו על מה שלא התנו בפירוש בכתב שנשבעו שאינם נשבעים רק כ"ז שיהי' אותם ראשי הקהל ואז יהי' מותרים ממילא עכשיו ובוודאי על זאת יתחרטו באמת שלא הי' להם דעת להתנות בפירוש. ולא הי' עוד שום מיחוש. וע"י חרטה זו יכולים להתיר להם שפיר כעין דאמרינן בנדרים (כ"ה ע"ב) וכו' דאיכא פתח כה"ג באומר אלו הייתי יודע שאבא בתוכם הייתי אומר כולכם אסורים חוץ מאבא ע"ש היטב דעכ"פ הוי פתח לענין זה דאביו מותר וה"נ כה"ג מהני החרטה לענין להתיר לו עכשיו שאין אותם ראשי הקהל. כנלע"ד. ואם יטבו דברי בעיניך עשה כן. רק תקח אנשים מעיר אחרת לדיינים שכל אנשי העיר נוגעים בדבר הזה ואינם יכולים להיות מהמתירים. ומחמת נחיצת עש"ק אקצר. כ"ד רבך דוש"ת באה"ר ואה"ע.

תוכן העניינים

חבצלת השרון מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה