חבצלת השרון מהדורא תנינא· רבי דוד מנחם מאניש באב"ד
סימן ס
ב"ה ד' שלח תרפ"ד לפ"ק טארנאפאל.
שלום אשיב לכבוד תלמידי המופלא ומופלג חריף ובקי בחד"ת מאד נעלה מוכתר במעלות ומדות טובות כש"ת כמר אהרן נ"י אבד"ק אזיפאליע יצ"ו.
מכתבו במועדו לנכון הגיעני ורציתי למנוע מלהשיב בזה כי אנכי לא אוכל לכתוב קולא נגד המקו"ח אשר בשע"ת מביאו לפסק הלכה בלי שום חולק ובתשו' בית שלמה או"ח סי' נ"ה כתב ג"כ דהמנהג כהמקו"ח. ואיסור לא רציתי ג"כ לכתוב אחר שכתב לי כי בסטאניסלאוו עושים כן. אמת כי מעיירות גדולות אין ללמוד קולות כי יוכל להיות שאין ברירה בדבר. ולאסור הטלטול לגמרי לא ישמעו ולכן מוטב דליעבדו איסורא זוטא וכו'. אבל במקום שאפשר לתקן כדינא וודאי אין להקל. וע"ד הגג שבולט לפני הבית ודאי שאין להעמיד הלחי של צוה"פ מבחוץ רחוק מהכותל ל"מ אם הוא רחב ד"ט דהוי פרצה היכא דבקעי רבים. אלא אף רחוק שלשה אסור לדעת הבכ"ש דבעי שיהי' הלחי סמוך להכותל דלא ליתא אווירא דהאי גיסא וכו'. ולכן צריך להעמיד הלחי תחת הגג סמוך להכותל. ומה שחשש לומר כיון דע"י צוה"פ יהי' לו מחיצות מהצדדין ואז אמרינן ברוח רביעית פ"ת יורד וסותם ועומד הקנה בתוך מחיצות דאסור לדעת המקו"ח הנ"ל. אם כי דבר מושכל אמר מ"מ ליכא למיחש לה לדינא חדא דכבר שמע ממני הרבה פעמים דהיכא שהאיסור כרוך בעקב ההיתר שכתבו התוס' גבי פרה אדומה דאזלינן להחמיר הוא רק באיסור דאורייתא אבל בדרבנן אזלינן לקולא. ועוד דהמקו"ח לא קאמר רק היכא דהקנה עומד במקום מוקף מחיצות בתוך המחיצות דאז כיון דרה"י כמאן דמליא דמי נתבטל הקנה של צוה"פ אבל היכא דצד החיצון של הקנה איננו בתוך המחיצות והוא עצמו עושה המחיצה של הרשה"י ל"ש כל זה דכל צוה"פ הוא כך וא"כ ה"נ בנ"ד דמן הצדדין הצוה"פ הוא המחיצה ופ"ת הוא רק ברוח הרביעית אין כאן בית מיחוש כלל:
ומה שחש לדעת הרב התניא בש"ע סוס"י שס"ג דל"מ תל המלקט רק ברוח רביעית כבר תמה עליו בתשו' בית שלמה או"ח סי' נ"א עי"ש באריכות וליכא למיחש להא כלל היכא דאין בוקעים רבים ע"ג התל עי"ש:
ולענין שכירת רשות נוהגים ששוכרים מאיזה איש חיל יהודי שהוא נחשב כשכירו ולקיטו של הממשלה שנחשב כשוכר מהמלך. ואם אין שם איש חיל יהודי ישכור אצל שאר אחד מפקידי הממשלה דהיינו שיאמר לו שזה צריך לחוקי הדת שישכור להישראל כל הרשותים שבעיר:
ולענין חשבון הטפחים מה שאמרתי לו שכל אצבע הוא צאלל הוא רק במקום שהוא להחמיר אבל להקל חלילה לומר כן דודאי כל אגודל הוא פחות הרבה מצאלל וצריך למדוד באגודל ממש:
וע"ד השאלה לעשות מקומות לפני הארון קודש. הנה לענין נתיצת המדרגה אין חשש כיון שהתיקון הוא במקומו להרחיב מקום הביהמ"ד ובתשו' מ"ב סי' ל"ג מבואר דכל שסותר ביהכ"נ או ביהמ"ד לבנות במקומו שרי לכ"ע ומביא ראי' מבנין הורדוס. אך בשאלתו איכא חשש אחר דאסור לישב בין הבימה להיכל ואחורי' נגד ההיכל כמבואר במג"א סוס"י ק"נ מתרי טעמא ע"ש ועיין בפמ"ג שם במשבצות סק"ב דאף אחורי' נגד הבימה יש חשש מטעם השני דנראה כמשתחוה לו. וע"ש שמביא דברי הטו"ז יו"ד דרבנן בשעת הדרשה עומדים אחוריהם להיכל מ"מ זה רק באקראי אבל לעשות מקום בקביעות אסור. ובענין סתירת הבימה שכתב צריך לראות ג"כ שלא לשנות עי"ז מקום השלחן שקורין עליו דזה הוי הורדה מקדושה אם יעשו על מקום זה לישב עליו עיין בתשו' אמרי אש או"ח סוס"י ו' ע"ש כ"ז חזיתי להשיבו בקיצור נמרץ מחמת הטרדה. כ"ד דוש"ת מחכה להרמת קרנו וקרן התורה והיראה במהרה: