אור ברסלב

חבצלת השרון מהדורא תנינא· רבי דוד מנחם מאניש באב"ד

סימן לה

סימן לד

ב"ה קרח תר"ץ טרנאפאל.

שלום אשיב לכבוד תלמידי הרב הה"ג החו"ב משנתו זך ונקי וו"ח מו"ה שמואל מייזעלש נ"י אבד"ק ווערבא:

מכתבו לנכון הגיעני. והנני עמום עתה טרדות רבות מנשיאי בתי ה"ת שיהי' אי"ה אור ליום ה' שבוע הבע"ל פ' חוקת. ועכ"ז יען שכתב שהוא נחוץ למעשה מהרתי להשיבו. הנה בשאלה הראשונה פשוט להיתר דדי שתפסיק בטהרה ביום ה' לראיתה עם יום הראיה. דגוף הדין בכלה היא חומרא גדולה כמ"ש הדג"מ ומעיקר הדין בכל הנשים ההפסק טהרה ביום ה' לראיתה. רק המנהג כדי שלא לבא לידי טעות מונין מיום ו' וכאן בכלה דאין שייך לומר לידי טעות דהא אינה נבעלת עדיין ורק מה שהוא מעיקר הדין מחמיר הש"ק דכיון דתקנה קבועה היא אף היכא דל"ש הטעם מ"מ התקנה במקום עומדת. אבל כאן דהחשש רק דילמא במשך הזמן יוכל לבוא לידי טעות ובכלה א"א לבא לידי טעות לעולם. וגם אם נאמר דטעם הש"ך משום לא פלוג מ"מ הא כבר הביא המג"א בסי' תמ"ז בשם התה"ד דלא מחמרינן בלא פלוג כמו בגוף הגזירה ובש"ך שכתב שמחמירין גם בכלה כתב מפירוש יום ה' לראיתה משמע דגם להמנהג הדין כן. וכמו שכ"ת הביא בעצמו ובדין השני לטבול ביום החופה הנה זה ג"כ כפי ראות עיני הדיין דאם יש בזה דוחק וצער להכלה כדאי הדג"מ והס"ט שהביא לסמוך עליהם. ובלבד שלא יעשו החופה רק אחר צה"כ. ואמנם מה שכ"ת כתב לענין הספירת ז"נ על תנאי. וכ"ת כותב שמוזכר מזה בספרים. אין לי פנאי לעיין בספרים:

ולדידי צ"ע לשיטת הרבה הראשונים שמביא הס"ט בסי' קצ"ו דמדאורייתא בעינן ספורים לפנינו ומה"ט כתב דמש"ה בדיקת ראשון ושמיני ל"מ כמבואר בסי' קצ"ו ס"ד ואמאי לא נצרף ששה ימים מקודם שיהי' נעשה השמיני שביעי ובדיקת ז' לחוד סגי. אלא משום דבעינן כוונה לספירה וצריך שתכוון שהיום יום ראשון וא"כ איך מהני על תנאי הא מדאורייתא אין ברירה. והאיך נאמר דע"י הברירה יהי' נעשה הראשון ראשון. ואולי מ"ש כ"ת בשם איזה ספרים דמהני תנאי היינו בתנאי דלשעבר דעל כיוצא בזה נאמר וכבר בא חכם דהוי. רק גילוי מילתא. אבל כאן דהתנאי הי' על להבא איך שיפסוק אח"כ כ"ת כשיבוא תשובתי וזה הוא כמו אם יבוא חכם וכו' דבדאורייתא קיי"ל דא"ב. ועכ"ז בדיעבד נ"ל דיש להקל דהא איכא כמה ספיקות דבאמת כל הנשים הם רק ספק זבות די"ל דילמא עומדת בימי נדתה דא"צ ספירת ז' נקיים ובפרט בכאן דראתה בשעת ווסתה דלהרמב"ם הוי וודאי עת נדתה אלא דאנן מחמירן כר"ז דהצריך תמיד ז"נ וזה רק מדרבנן ובדרבנן אמרינן ברירה. וא"כ יש כאן ס"ס דילמא אינה זבה ול"ב ספורים לפנינו. ואף אם היא זבה. דילמא כדעת הפוסקים דל"ב ספורים לפנינו וגם הא ידוע מחלוקת רש"י ותוס' בגיטין (ע"ג ע"ב) ד"ה תנא למ"ד א"ב אם עכ"פ ספק הוי. או דאין הדבר חלק מתורת וודאי. ולכאורה י"ל דהתוס' אזלי רק למ"ד דס"ל בשלהי ביצה דגם בדרבנן א"ב. אז יש לומר דהוי ודאי. אבל לדידן דקיי"ל דבדרבנן י"ב. משמע דהוא ס"ל דענין ברירה הוא ספק כשיטת רש"י ואף שאינו מוכרח כ"כ כידוע מדברי היש"ש ופנ"י דפליגי אם רק לקולא בדרבנן י"ב ודו"ק עכ"פ מידי ספק לא נפקא מחמת שיטת רש"י וא"כ איכא כאן ספיקי טובי דילמא אינה זבה רק נדה ודילמא ל"ב ספורים לפנינו. ודילמא אמרינן דהוברר הדבר כשיטת רש"י הנ"ל ובפרט דמדברי הנו"ב, מהדו"ת שהביא הפ"ת בסי' קצ"ו סק"ה דעושים מה"ג ו"ט ראשון ושביעי משמע דס"ל דל"ח לספורים לפנינו דבעינן שתכוון שאותן היום הוא ראשון או שני כמו דל"ב ספורים בפה כהשל״ה שהביא הפ"ת שם ודוק, ולכן נלע"ד להקל שתוכל לסמוך על ההפסק טהרה של יום ה' ותוכל לטבול ביום החופה, והשי"ת יצילנו משגיאות ואנכי כותב בחיפזון מאד מחמת גודל מרדתי ואין לי פנאי לעיין ביתר פלפולים. כ"ד ידידו"ש באהבה דוד מנחם מאניש באבד אבד״ק טארנאפאל.

תוכן העניינים

חבצלת השרון מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה