אור ברסלב

חבצלת השרון מהדורא תנינא· רבי דוד מנחם מאניש באב"ד

סימן כג

סימן כב

ב"ה לעזין במדינת שווייץ.

כוח"ט וש"ט ומבורכת לכבוד ידידי חרב הגאון הג' המפו' נודע לתפארת איש האשכולות עומד לנס עמו יראת ה' אוצרו בר אבהן ובר אוריין יאי ויאי כו דומי' תהלה כש"ת.. שליט"א

יקרתו לנכון הגיעני וצר לי בצערו שכתב שאינו בקו השלימות השי"ת ישלח לו מהרה רפו"ש ויחזקהו ויאמצהו וירבה כחו בגו"נ לתורה ולעבודה לעשות צדקה וחסד ולעמוד על המשמר לחזק מוסדי דת תוה"ק לאויוש"ט וע"ד אשר דרש לשמוע חוו"ד על אשר נתעורר מאחד מהרבנים להשתדל בהקרבת קרבנות בזה"ז הנה לולי שכתב כתה"ר שהמעוררו לזה הוא איש גאון וצדיק וכוונתו לשמים הייתי אומר שהתעוררות זאת איננה מסטרא דקדושה ולאו שעתא גרמה לדבר כעת מזה כי בעוה"ר גבר אויב והצליח מעשה שטן להדהות אמונת הנאולה השלימה והאמתית בעיני המון בית ישראל ולאמור כי בכחנו ופועל ידינו נעשה לנו חיל לרשת את הארץ ולהאחז בה ולא בכח ה' והבטחתו ע"י עבדיו הנביאים ח"ו וצר לי אם אומר שיד הסט"א גברה לטוח עיני הרבה מקהל יראים ולהטעותם ללכת בעקבי רשעי ישראל ולהתדמות להם בכל מעשיהם בענינים אלו וד"ל ודין גרמא להחליש כח האמונה והתקוה מלבות הרבה מישראל לראות מהרה בתפארת התגלות כבוד מלכות שמים וכי לאכול מפרי' אנו צריכים אם לא לקיים מצוותיו יתב' ולקבל עול מלכותו לעבדו בקדושה וטהרה והי' אם נבוא גם אנחנו עתה להקדים הקץ ולהקריב קרבנות שמה יאמרו הכל כי אך זאת לנו ולא אחרת לנו עוד ואין לנו לקוות עוד יותר ח"ו כן דעתי העני' נוטה:

אמנם בגוף הדין דהקרבת קרבנות בזה"ז הנה אין בידי הספרים הנחוצים לעיין בזה וגם תשו' ח"ס שמדובר מזה אינו תח"י פה אך לא אבין כלל איך אפשר הדבר מכמה טעמים דהנה אף דקיי"ל דמקריבין אף שאין בית עכ"פ מזבח בנוי במקומו בעינן כדאיתא בזבחים דף נ"ט דמזבח שנפגם כל הקדשים שנשחטו שם פסולין ודרשינן מקרא דוזבחת עלי' וכו' כשהוא שלם וכו' ועיי"ש בתוס' ד"ה עד שלא נבנה באריכות דמבלי מזבח א"א להקריב זבחים ואם נאמר שנבנה מזבח מי יגלה לנו מקום המזבח הר בבית שני עלו עמהם ג' נביאים שהעידו על מקום המזבח כמבואר שם (דף ס"ב ע"א) ועיין ברמב"ם פ"ב מה' בית הבחירה ה"א וז"ל המזבח מכוון מקומו ביותר ואין משנין אותו ממקומו לעולם עיי"ש באריכות דברים היקרים ואם נאמר שנמדוד מכותל המערבי עפ"י חשבון המבואר במס' מדות מאורך הר הבית והחיל והסורג ועז"נ ועז"י ומקום המזבח והאולם וההיכל שלכל יש מדה קצובה ועפי"ז יכוון מקום המזבח הנה שם אינו מבואר כמה מקום פנוי בין חומת העזרה לחומת הר הבית והכותל מערבי שלנו הוא בודאי חומת הר הבית דאם הוא חומת העזרה שהיא לפנים מחומת הר הבית יש לה דין מחנה לויים והי' צריכין להיות נזהר שלא לכנוס סמוך להכותל מבחוץ רק מי שטבל לקרי' טבילה כדינא בלי חציצה כדין טבילת נדה דבעל קרי משתלח ממחנה לויים דאורייתא ולא שמעתי נזהרים מזה ואם יש לנו ספק בזה אם היא חומת הר הבית או עזרה בודאי שוב א"א לנו למדוד ולכוון מדת המזבח ואמנם אף אם נאמר שמקובל לנו בודאי שהוא חומת הר הבית ועפ"י המבואר במס' מדות שהר הבית הי' ת"ק אמה על ת"ק אמה וכשנחשב חשבון מדות כל הר הבית במערב הנ"ל החיל והסורג וכו' שמתחילים בשער מזרחי של הר הבית כמבואר שם ואז נוכל לידע כמה היו פנוי בין חומת העזרה לחומת הר הבית במערב אבל בדרום ובצפון אינו מבואר שם כמה הי' מקום פנוי בין חומת העזרה לחומת הר הבית ושם נאמר רק דלצד דרום הי' יותר מרוחק מלצד מזרח ולצד צפון וצד מערב עיי"ש בפיה"מ להרמב"ם פ"ב ממס' מדות אבל מדה מכוונת אין שם ואף אם יהי' נמצא מבואר באיזה מקום מידת הריחוק שבין החומות מ"מ אחשוב שודאי כותל המערבי אינה שלימה בכל ארכה ת"ק אמות ואם נחרב קצת מארכה לא נדע שוב לכוון מדת הריחוק מדרום ומצפון ולכוון מקום העזרה והמזבח ויוכל לבוא לידי מכשול שחוטי חוץ ג"כ אם נשחוט קצת מחוץ ממקום העזרה שהוא קפ"ז על קל"ה ששם הכשר שחיטת קדשים ולא יותר (ואת"ל דממ"נ אם אין אנו יודעים לכוון מקום העזרה והמזבח אז אין איסור כרת על ש"ח כמו בשוחט כשנפגם המזבח כמבואר שם בתוס' זבחים (נ"ט) הנ"ל ז"א דעכ"פ על ההעלאה ודאי דחייב כדאיתא שם בתוס' דמש"ה נקט ר"י המעלה בזה"ז עיי"ש. ובבנין המזבח גופי' כמה מהקישוי יש שצריך לבנות באבנים שאין בהם פגימה וגם יש מחלוקת בין הרמב"ם והראב"ד בבנין המזבח דהרמב"ם בפ"ב מה' בה"ב ה"ז ס"ל דמקום המערכה הוא כ"ד אמה וד' טפחים והראב"ד חולק ע"ז וגם בפ"ב מה' תו"מ ה"ז ס"ל להרמב"ם דתפוח שע"ג המזבח הי' מהדשן והראב"ד ס"ל דתפוח הוא מקום גבוה אמה ברוחב כ"ב על כ"ב וזה השלים מדת הגובה לעשרה אמות ומי יכריע בכ"ז וגם איך נעשה נגד דעת הראב"ד דס"ל בפ"ו מה' ביהב"ח הט"ו דקדושת עזרא לא קידשה לע"ל וצריכה קידוש מחדש וזה א"א בלא מלך ונביא ואו"ת וגם הרי כתב דעזרא לא רצה לקדש לע"ל שהי' יודע עזרא שירושלים והמקדש עתידים להתקדש עולמי בכבוד ה' לעולם וכתב שנגלה לו זה מסוד ה' ליראיו וכ"כ ג"כ רש"י בסוכה מ"א וכ"מ דבנין שאנו מקוים בנוי ומשוכלל יגלה ויבא משמים ואם עזרא לא רצה לקדש לע"ל מטעם זה איך ניקום אנן ונקדש ולהקריב בלא קידוש א"א דיתחייב משום ש"ח דקיי"ל להלכה דבמות אסורין בזה"ז כסתם מתניתין דזבחים קי"ב ע"ב דירושלים אין אחרי' היתר וכמ"ש התוס' בזבחים (נ"ה ע"ב) וכדפסק הרמב"ם בפ"א מה' ביה"ב ה"ג והראב"ד אינו חולק עליו שם אלא דהראב"ד ס"ל דלא קידשה לע"ל וגם במקום המקדש אסור להקריב כמ"ש התוס' במגילה ד"י א' ד"ה ומ"ט בשם הרר"ח וכדהדר בי' ר"י משום קושיא דר' מרי ונ"ל מהש"ס ג"כ ראי' לדברי הראב"ד דעזרא לא רצה לקדש לע"ל משום שעתיד לקדש בקידוש עולמי מן השמים כדברי רש"י הנ"ל ולא ניחא להו שנקדש אנן ונקריב קרבנות מדקאמר הש"ס ביומא (ד"ה ע"ב) על הא דקאמר כיצד הלבישן ופריך מאי דהוי הוי ואי לע"ל וכשיבואו אהרן ובני ומשה עמהם ומאי קושיא הא נ"מ לכשירצו להקריב קרבנות צריך להלביש בגדי כהונה דמחוסרי בגדים מחללי עבודה וצריך לידע איך להלבישן וכן בזבחים דמ"ה דפריך הש"ס על מה דפסק הלכה כר"א שאמר משום ר"י הלכתא למשיחא הא נ"מ ג"כ בזה"ז שנדע הדין אם נקריב קרבנות ויארע פסול פיגול כה"ג א"ו משמע כדנגלה להראב"ד סוד ה' ליראיו דלא ניחא כלפי שמיא שנקריב קרבנות עד שיגלה המקדש שלמעלה בב"א וגם בבגדי כהונה עצמם יש עיקולי ופשורי דקיי"ל דאבניטו של כהן הדיוט הוא של כלאים כמו אבנטו של כ"ג וכתב במל"מ פ"ח מה' כלי המקדש הל"א דצריך שיהי' בו ד' מינים שש וארגמן תכלת ותולעת שני עיי"ש והנה בתכלת אין אנו בקיאים איך נעשה ונוכל לבוא לידי איסור כלאים וגם לחילול עבודה משום מחוסר בגדים וחוץ לזה וכי יש לנו אנשים בקיאים בהלכות עבודות הקדשים ובנקל נוכל לבוא לידי טעות ומכשולות ואף שהרמב"ם סידר כל ההלכות מ"מ הלומד סדר קדשים יראה שבכמה וכמה מקומות התוס' ורש"י מחולקים עם הרמב"ם ורואין אנו שבהל' או"ה וד"מ וכדומה אין אנו פוסקים תמיד כהרמב"ם היכא דשאר פוסקים חולקים עליו ולא נדע מה נעשה ומקובלני שאא"ז בעל תבו"ש ז"ל חיבר ספר על עבודת הקרבנות כדרך השמ"ח והתב"ש על טריפות הריאה והי' החיבור אצלו בכת"י וקודם פטירתו אמר שהי' מקוה שתהא הגאולה בימיו ויצטרכו לזה ועכשיו שלא זכה לזה אין רצונו שיהי' נדפס וצוה לגנוז הכת"י אתו בקברו וכן עשו ומכל אלו נראה לי שטוב לנו לחכות ולקוות על ביאת גו"צ ואז נעלה לציון ברנה ונעשה חובותינו בבית הגדול והקדוש בשמחה בב"א כהלכתן וכמשפטם. ולדעתי בלא"ה הכל דברים של מה בכך וכי יניחו הישמעאלים לבנות מזבח שם ולהקריב קרבנות אחר ששם בית תפלתם ובמשפטי העמים זיכו להם ביענף שהם מוחזקים במקום הזה. וחפץ אנכי לדעת מי הוא הרב שעוררו לזה וגם מה היתה תשובת הרב הגה"צ שכתב כתה"ר. וגם מאד אבקשו אולי אפשר לו להעתיק לי תשו' החת"ס שמדבר מזה שרצוני לידע מה הוא כותב שם אודות כהנים וכי יש לנו כהנים מיוחסים בזה"ז ובזמן בית שני הוכרחו להתייחס בכתבם ואשר לא מצאו כתב יחוסם נגאלו מהכהונה כמבואר בעזרא הובא בכתובות (כ"ד) וקידושי (דס"ט ע"ב) עיי"ש:

כ"ד ידידו דוש"ת מברכו בכוח"ט וכו' דוד מנחם מאניש באבד אבד"ק טארנאפאל

תוכן העניינים

חבצלת השרון מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה