אור ברסלב
חבצלת השרון חלק ב שו"ת חו"מ › סימן כב

חבצלת השרון חלק ב· רבי דוד מנחם מאניש באב"ד

שו"ת חו"מ · סימן כב

סימן כא

שלום אשיב לכבוד ידידי מחו' הרב הה"ג המפו' לשכה בנש"ק מגזע תרשישים חכם ואיש תבונות כשית מוהר"ר שמחה נ"י אבד"ק סקאווין יצ"ו:

מכתבו לנכון הגיעני והנני לתשובתו. הנה כפי שיש הרבה אומדנות לאמת טענתו של המשכיר. א"כ הוי עכ"פ רגל"ד. וכבר עלה על רעיוני לומר עפימ"ש הראשונים דעד מסייע פוטר משבועה משום ק"ו. דאם ע"א מחייב שבועה את המוחזק מכ"ש שיוכל לפוטרו כמ"ש הרא"ש פ"ק דב"מ ה"ג בשם הר"מ מרוטנבערג עיי"ש. א"כ כיון דקיי"ל דע"י רגל"ד משביעין שבועת היסת כמ"ש הרמ"א בחו"מ סי' ע"ה סי"ז. מכ"ש דע"י רגל"ד פוטרין מש"ה וכה"ג כתב שם השער המשפט דע"י קרוב פוטרין מש"ה כיון דע"י קרוב יכולין להשביע ש"ה עיי"ש. ואף דבתשו' בית אפרים חו"מ תשו' י"ד חולק עליו היינו משום דלפטור הוי הקרוב יותר נוגע מלחייב עיי"ש אבל ברגל"ד דל"ש זאת שפיר איכא ק"ו. דאם רגל"ד מביא לשבועה מכ"ש שפוטר. וגם הא הביא הש"ך בסי' ק"מ סק"ה דברי הג"א בשם הר"א חדליק. דאם טוען על חבירו מכרת לי קרקעך ואין לו שטר וחברו מוחזק בקרקע אין משביעין אותו אף ש"ה ומשמע דכיון דרגילין לכתוב שטר והוא אין לו שטר וחבירו מוחזק אינו יכול להשביעו כמ"ש בתשו' רמ"א סי' צ"ה. א"כ ה"נ כיון דהמשכיר מקרי מוחזק כמבואר בסי' שי"ב סט"ו ובש"ך שם סקט"ו. וכיון דהוא נתן שטר שכירות להמשכיר. וודאי דאם הי' מתנה איזו טובה לטובתו הי' כותבו בשטר א"כ הוי כהא דר"א חדליק דאין נותנין שבועה ע"ז. ואף דהש"ך הניח זה בצ"ע מ"מ הא בשבועה אזלינן בספיקא להקל דאין משביעין כמ"ש הש"ך בסי' פ"ז סק"י. ואף דהנתיבות שם סק"ב הכריע דצריך לישבע היינו משום דגם בדין הראשון במחלוקת שהביא המחבר בס"א וס"ב הכריע כס' הראשונה דחייב לישבע. אך בשער המשפט שם סק"ב חולק על הש"ך שהכריע כס' הראשונה וס"ל דמספק א"צ לישבע א"כ מכ"ש בדינו של הר"א חדליק שהש"ך גופי' הניחו בצ"ע. וכן בתומים באורים שם סק"ה מביא דברי הש"ך סתמא שהניח בצ"ע ואינו מכריע כלל. וכן בס' שושנת יעקב חולק על הנתיבות בזה דהא עיקר חילי' דהנתיבות הוא רק משום דברי הב"י שכתב דהמרדכי לשיטתו דס"ל דא"ח ש"ה רק בדררא דממונא ואנן לא קיי"ל כן והביא הוא דברי הרמ"א בתשו' צ"ה שחולק על הב"י בזה יכתב דעיקר טעמו של הר"מ הוא משום דכל קונה דרכו לכתוב שטר וכיון שאין לו שטר גריעא טענתו עיי"ש. וא"כ ה"נ בנ"ד. ועיין ברמ"א חו"מ סי' פ"ז סל"ח שכתב דהיכא דנראה לו להדיין דהטענה גרועה אין נותן שבועה. ואף דהרמ"א איירי שם רק בליכא דרד"מ כמ"ש שם הפ"ת סקל"ט וכמבואר בד"מ סק"ג. מ"מ הא כתבו התוס' בב"ב (דמ"ה ע"ב) ד"ה המפקיד. באומן דאף דבא צידו טליתו של חבירו. כיון דאומר לקוח הוא בידי ולא בתורת אומנות ולא נתחייב לו מעולם לא מקרי דרד"מ דדרד"מ לא הוי רק באומר לויתי ופרעתי דהי' חייב עכ"פ פ"א וא"כ הכא דאומר דלא השכיר לו מעולם על אחר זמן השכירות לא מקרי דרד"מ ובטענה גרועה אין להשביע ובפרט דבלא"ה נ"ל דאין כאן כפירת ממון כלל דלא מיבעיא מה שטען שהתנה שיהי' לו דין בית ישן וודאי אינו כלום דבבית ישן גופי' דד"מ הוא דאינו יכול להשכיר לאחר כמ"ש גם כת"ה בעצמו. אלא אף לפי מה שטען ששכר הדירה על כל זמן שיהי' החוק של הלאקאטארען-שוץ מ"מ כיון שלא הי' קצבה אז ביניהם כמה יתן לו שכירות לשנה אחר כלות הג' שנים אין כאן קנין כלל כמבואר בסי' ר' ס"ז דבלי פסיקת דמים אין שום קנין קונה דלא סמכא דעתי'. דהמשכיר יכול להעלות כמה שירצה והשוכר יכול להוריד הדמים. ולא סמכה דעת שניהם כלל כיון דאין דמיו קצובין. ואין לומר דכוונתם הי' כפי החוק של עכשיו שנישום עפ"י הקומיסיאן המיוחדת לזה והוי כאומר כפי שומת ג' בקיאים דאז קודם ששה שנים בשעה ששכר זה השוכר עדיין לא הי' החוק הזה כפי המדומה בטח. וגם בלא"ה אף אם הי' שכירות מעליא מ"מ אין זה ברור שיכול להשכיר לאחר. דהנה בסי' שט"ז ס"א מבואר דהא דיכול להשכיר לאחר הוא רק אם המשכיר תובע אותו השכירות אבל אם פוטר אותו מהשכירות אינו יכול להשכיר. ואמנם בנתיבות שם סק"א מביא בשם הפרישה דאם השוכר השני רוצה ליתן לו יותר ממה שנותן הוא למשכיר. מחויב המשכיר ליתן לו אותו התוספת. כיון דלא הוי רק משום אל תמנע טוב עיי"ש:

ולענ"ד נראה דד"ז תלוי באשלי רברבי. דהנה הסמ"ע הביא דברי המרדכי דמחלק בין כבר הקדים לו דמי שכירותו או לאו ובנתיבות שם סק"ב הביא דבמרדכי מבואר דהיכא דכבר נתן לו דמי שכירותו אינו יכול להשכירו לאחרים ולכאורה אינו מובן כלל דאדרבא כשהקדים לו שכרו אמרינן יותר שכירות ליומא ממכר הוא. עיין נתיבות סי' שי"ב סקי"ג. ואמאי אינו יכול להשכיר זכותו לאחרים כשהקדים שכרו. ובלא הקדים יכול להשכיר. אמנם המעיין בלשון המרדכי עצמו פ' חזקת הבתים אות תקכ"ט יראה דס"ל דמדינא יכול המשכיר לסלק השוכר השני מהבית דא"ל זיל לאו בע"ד דידי את דלא שכרת ממני. אלא היכא דהשוכר הראשון לא נתן עדיין השכירות למשכיר. אתאינן עלה מהא דפ' האומנין (דע"ט) בהשוכר ספינה ופרקה בחצי הדרך דאי משכח לאוגירי אינו נותן לו אלא שכר חצי הדרך ואין לו עליו אלא תרעומות משום שינוי דעתא ושם לא מצינו רק היכא דלא נתן לו עדיין השכירות. וטעם החילוק הוא דבאמת איכא אינשי דקפדי אשינוי דעתא ואיכא אינשי דלא קפדי. ולכך היכא דהשוכר מוחזק דלא נתן עדיין השכירות יכול לומר דאין המשכיר מקפיד כלל על שינוי דעתא והי' משכיר גם לזה. ומה שאומר עתה שהוא מקפיד הוא רק להוציא ממון מהשוכר שיודע שאין לו ברירה. אבל היכא דכבר נתן לו השכירות דהמשכיר מוחזק יכול לומר להשוכר השני זיל לאו בע"ד דידי את שאנכי מקפיד על שינוי דעתא:

ועוד י"ל טעם אחר דהנה קיי"ל דבע"ח מדאורייתא דינו בזיבורית ויכול להגבותו איזו זיבורית שירצה וכן אפילו סובין. אף דיש למלוה תרעומות גדול עליו שהלוה לו מעות והוא מכריחו ליקח סובין. מ"מ כך הוא דינה של תורה. וא"כ ה"נ היכא דהשוכר לא נתן עדיין השכירות יכול לומר טול שכירותך מאגר ביתך שתשכירו אתה או אנכי אשכירנו בעבורך. אף שיש לו תרעומות משום שינוי דעתא. מ"מ לא גרע מזיבורית דיכול לפרוע מהם חובו. אף דאיכא תרעומות טובא. ואף דהיכא דאית לי' זוזי מחויב ליתן זוזי. מ"מ כבר כתבו התוס' בכתובות (דצ"ב ע"א) דהיכא דאית לי' פסידא יכול לסלק בקרקע אף היכא דאית לי' מעות עיי"ש. וה"נ אין לך פסידא גדול מזה שיהי' מחויב לשלם שכר דירה מכיסו. אבל היכא שכבר הקדים לו השכירות וודאי דאינו יכול לעבור על דעתו ולהשכיר ביתו לאחר כמו דאינו יכול ליקח בע"כ מעות של חבירו וליתן לו זיבורית תחתם. כנ"ל נכון בטעמו של המרדכי. וא"כ מעתה אף היכא דלא הקדים לו שכירות. מ"מ אם המשכיר אינו תובע אותו שכירות ופוטרו מכל וכל. וודאי דאינו יכול להשכיר ביתו לאחר משום שינוי דעתא לדעת המרדכי הנ"ל. וא"כ כיון דגם בתשו' מהר"א בן ששון ס"ל כהמרדכי הנ"ל דהיכא דהמשכיר כבר קיבל שכירותו יכול למחות בהשוכר מלהשכירו לאחר כמו שהובא במל"מ פכ"ג מה' מכירה. וגם בגוף הדין של הרמב"ם דיכול להשכיר לאחר הביא הראב"ד בפ"ה מה' שכירות דיש חולקין ע"ז. א"כ וודאי. דהמשכיר דהוא מוחזק יכול לומר קי"ל שאינו יכול להשכירו כיון שאיני פוטרו מהשכירות. ועכ"פ סניף הוי לכל הני טעמי דלעיל. ולכן נלע"ד ג"כ לדינא דאין על המשכיר שום שבועה וקב"ח ופטור מן השוכר מכל וכל כנ"ל והשי"ת יצילנו משגיאות:

כ"ד ידידו דוש"ת דוד מנחם מאניש באבר אבד"ק טארנאפאל.

תוכן העניינים

חבצלת השרון חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה