אור ברסלב
חבלים בנעימים חלק ג חושן משפט וענינים שונים › סימן צו

חבלים בנעימים חלק ג· רבי יהודה לייב גרויברט

חושן משפט וענינים שונים · סימן צו

סימן צה

לכבוד גיסי יקירי הרב הגאון המפורסם מ' יצחק יהודה האגערמאן יחי' הגאב"ד זארגובצא.

על דבר אחד שהשכין לשותפו מאה רובל מטבעות זהב על בטוחות היזק והשותף כשראה שיש היזק גדול שעולה כבר על חלק שותפו כפי ערך מטבעות הזהב הוציאם במאה וחמשים רובל שטרות, ועתה אחר זמן רב תובע הממשכן מחברו שיחזיר לו את מטבעות הזהב או מחירם עתה שעולים עד אלף וחמש מאות רובל בשטרות. וכתב כ"ת כי מבואר בחו"מ סי' ע"ב סכ"ו וע"ג סעיף י"ז ברמ"א דאפי' אמר לו הלוה המשכון שלך לא קנה משום דדחויי הוא דקא מדחי לי' ומ"מ אם עבר המלוה ומכר את המשכון שלא כדין אינו מחויב לקנות אחר תחתיו והוי כדין כל הגזלנים משלמים כשעת הגזלה וכ"ז במשכון גמור היינו בחפץ, אבל במטבע שלהוצאה ניתנה כ"ש שאינו צריך לקנות אחר אם הוציאו, והוסיף עוד כ"ת כי אם נתן לו את הזהב להוציאו ולהשיב זהב הוי סאה בסאה ויש בזה איסור רבית כמ"ש יו"ד קס"ב סעיף א':

הנה מה שהביא דין סי' ע"ב דדחויי מדחי הנה הש"ך ע"ב ס״ק קי"ד חולק ע"ז ודעתו דנקנה המשכון להמלוה. וחלוק התומים אין לו יסוד וראי'. וגם הלא מבואר להפוך מת' רא"ש כלל צ' סי' י' מובא חו"מ ע"ג סי"ט ראובן שתובע משכונו ואמר לו שמעון כבר מחלת לי לא מהני אא"כ יאמר אני נותנו לך ועיי"ש בסמ"ע סק"ז דל"ב קנין כיון שהחפץ ביד הזוכה, ונראה שה"ה אם יאמר הוא שלך דנמי מהני (ואינו יודע למה בכלל זה סי' ה' אם אמר לו צא ומכרו כ' הרא"ש דמהני משום דעשה שליחותו ומכרו וא"צ קנין ומוכח דאם אמר יהי' שלך לא מהני, ואולי אם אמר אני נותנו לך או יהא שלך ודאי מהני כיון דהחפץ בידו תיכף נקנה לו וא"צ קנין, אלא שהרא"ש מחדש דין זה דאף שלא נתנו לו אם אמר לו צא ומכור שליחות א"צ קנין. וא"כ יהי' סתירה מסעיף זה לסי' ע"ב סכ"ו בשם נ"י, ואם לא נאמר דרא"ש חולק על נ"י צריך לחלק דנ"י מיירי דוקא אם הי' דוחקו לפרוע אז אמרי' דחויי מדחי לי' אבל רא"ש מיירי באינו דוחקו, וא"כ בנדון זה שלא הי' דוחקו כיון דהי' בידו מטבעות זהב אם אמר לו יהיו שלך פשיטא שקנאם זה שבידו:

אבל אי לא אמר לו יהיו שלך, אם התנה עם שהוא ממשכן אצלו מטבעות זהב ואוסר לו להוציאם ולהחליפם אז אם מכרם שלא ברשות עליו לשלם מה שהיו שוים אז בשעת המכירה כגזלן וכמ"ש בב"מ מג. האי מאן דגזל חביתא דחמרא מעיקרא שויא זוזא השתא ד' תברה או שתיי' משלם ד'. ועליו לברר באיזה מחיר מכרם:

אבל אם לא התנה כן. והי' רשות בידו להשתמש בם כמ"ש חו"מ רצ"ב ס"ז אלא שעליו להשיב לשותפו זהב אחר במועד שקבע לו, הוי כהלואת סאה בסאה ואם יצא השער ל"ש רבית כמ"ש יו"ד קש"ב פ"ג כי יש למטבעות זהב שער קבוע בבירזא יום יום וגם הלא ברמ"א שם ס"א כ' דמטבע זהב בזה"ז דינו ככסף ומותר ללות, ואף דבחי' רעק"א מקשה ע"ז מ"מ שייכי טעמים אחרים שכ' ש"ך סק"ד. ונראה דל"ד לגזלן דמשלם כשעת הגזלה אבל הכא בלוה אם אינו משיב הזהב עליו לשלם כשער היוקר של עכשיו ועי' תוס' ב"ב נו. ד"ה אלא שחייב לשלם אותו מנה שלוה ות' רא"ש כלל ק"ג סי' א'. ועי' תומים סי' מ"ב סקט"ז דנותן לו מטבע של שעת הלואה ואולי כוונתו אם המטבע עצמה נשתנתה במשקל כמ"ש שם שהי' מתחלה מטבע קלה ועתה מטבע כבידה אבל אם היא אותה מטבע אלא שנתיקרה י"ל דמשלם כשער של עכשיו. ועי' מחנה אפרים ה' מלוה סי' כ"ו:

אך י"ל דאם לקח את המטבעות זהב על בטוחות היזק, לא הי' הכוונה שיהיו מונחים בטלים והי' הכוונה שבזמן אשר יוציאם ישלם מחירם כשער של המכירה. וכאשר ראה השותף שההיזק עלה כסכום המטבעות הי' לו רשות למכרם שהי' ירא פן יוזלו, אבל אין מבורר במכתב כ"ג איך הי' המדובר ואיזה זמן קצבו. וגם אם האמינו שותפו על טענת היזק והוצאות:

יעי' כ"ג בב"ק צו: זוזי ועבדינהו נסכא קני ומוכח דחייב להחזיר לו אותו מטבע דוקא וע"כ צריך שנוי גם עי' תוס' מעילה כא: ד"ה פרוטה שהקשו וליבטל פרוטה של הקדש שנפלה ומה שייך בזה, ביטול הא עליו להשיב להקדש פרוטה אחת אע"כ דהדין הוא דדוקא אותה פרוטה עצמה ישיב, ולזה העירני במאסקווה ידידי הרה"ג ר' משה ראבינוביץ ז״ל אבד"ק פאסוואל ויש לעיין בזה:

תוכן העניינים

חבלים בנעימים חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה