אור ברסלב
חבלים בנעימים חלק ג אורח חיים › סימן לד

חבלים בנעימים חלק ג· רבי יהודה לייב גרויברט

אורח חיים · סימן לד

סימן לג

כ"ה שבט תרפ"ה.

לכבוד ש״ב יקירי הרב הגאון המפורסם מ' אברהם נתן עלבערג יחי' אבד"ק סאניק.

על קושייתו בימי חורפי ורשמתי זה ארבעים וארבע שנים בגליון ירושלמי ע"ז פ"א סוף ה"א דאסור להתענות באסרו חג מדכ' בנחמי' וביום עשרים וארבעה לחודש השביעי נאספו בני ישראל בצום וכו' ולמה לא אמר בעשרים ושלשה משום ברי' דמועדא, מה ראי' הא י"ל דלכן לא גזרו תענית ביום אחר החג כמ"ש בתענית פ"ד מ"ג שלא היו מתענים באחד בשבת כדי שלא יצאו ממנוחה ועונג ליגיעה ותענית וימותו, ותרצתי דהירושלמי לשיטתו דלא גרים כלל במתני' זה המאמר וכן כתב לי מר. וע"פ פשוט מוכח מגמ' בבלי כז:

דלא גרסו כן כיון ששאל באחד בשבת מ"ט לא ונתנו טעמים שונים ולא הזכירו טעם זה שבמתני', אך מ"ש תוי"ט דהרע"ב ל"ג מן ואנשי מעמד, לא נראה רק הסיפא של א' בשבת לא גריס, אבל הרמב"ם גורס כן כמ"ש בפ"ו מכלי המקדש ה"ג דמביא רק טעם שבמתני' כדי שלא יצאו מעונג שבת לצום, ולפלא שבמלאכת שלמה על המשניות מסופק בדעתו, והלא הדבר מפורש:

ועי' יפה מראה ירו' תענית שכ' דר"ש בן נחמני שאומר בתענית כו: מפני שהוא שלישי ליצירה הוא פי' על ר' יוחנן שאמר מפני הנוצרים דאין לומר פי' נוצרים נכרים דהא בימי דוד ושלמה תקנו אותם מעמדות ואז הי' יד ישראל תקיפה על אומות העולם ומה סכנה איכא שלא להתענות באחד בשבת, אלא הפי' נוצרים היינו הנבראים היינו מפני שהוא שלישי ליצירה ומזל האדם וטבעו חלש אז. וכ"כ נחל אשכול ח"ב דף ט' אות ב'. אבל א"א לפרש כן דבמס' סופרים פי"ז ה"ה מפורש דקאי על האומות וכפי' רש"י, ומה שהק' יפה מראה הא בימי דוד ושלמה תקנו מעמדות, ל"ק כי אף דמעמדות היו מקדם אבל י"ל דתקנת התענית חדשה היא ולא היתה עוד אז. אך בעיקר הלא זה הקשו במס' סופרים אבל אמרו חכמים בזמן המעמדות לא הוי חוששים לאיבת, הגוים, אבל קו' נחל אשכול חזקה דתביעת יום אחד בשבת לאיד הנוצרים לא הי' בזמן המקדש רק נקבע כ' שנה אחר החורבן:

ואעיר את כ"ת על טעות שפלטה קולמסו שכתב שהסנהדרין התענו גם ביום א' בשבת דאיתא בירושלמי פ"ד תענית תני סנהדרין גדולה היתה מתענה עמהם וסנהדרין יכולה להתענות בכל יום ואין הפי' כן אלא דהתענו רק עם אנשי משמר וע"ז מק' בירו' וכי סנהדרין יכולים להתענות תמיד כל השבוע חוץ ימי ראשון וששי) ותי' כי מתחלקים היו לבתי אבות:

ומה שהק' כ"ת מערב יוה"כ דכל האוכל בתשיעי כאלו התענה תשיעי ועשירי ומצוה להרבות בסעודה והטעם כדי שיקל התענית של יוה"כ כמ"ש טוא"ח תר"ד, הא ע"פ משנה תענית הנ"ל אדרבה האכילה תגרם יותר קישוי וצער, והוסיף כ"ת כי הרמב"ם דגורס הך מתני' דתענית לכן באמת השמיט דין זה לאכול בעיו"כ:

למה לא עי' כ"ת ברמב"ם פ"ג נדרים ה"ט שמביא דין זה ומדמה אותו ליו"ט שכ' הנודר שיצום יום א' או יום ג' כל ימיו ופגע בו יום זה והרי הוא יו"ט או ערב יום הכפורים ה"ז חייב לצום ועי' ב"י או"ח תי"ח וש"ך יו"ד רט"ו סקי"א ומג"א תק"ע סק"ט די"ל דהוי מדאו'. ולתרץ קושית מר, לכאורה יש לחלק דבעיו"כ מצוה לאכול רק בבוקר וכמ"ש מג"א תר"ד סק"א דפעם אחת ביום די, ולא דמי לשבת דמצוה לאכול סעודה ג':

אך העיקר נראה, דודאי אלו לא יאכלו ביום שלפניו ויתענו ביוה"כ תהי' סכנה, ולרוב האנשים הסעודה של אתמול מבריאה ומחזקת כחם ועי"כ לא תכבד התענית עליהם, ואף דלקצתם מזיק שנוי הוסת לצאת מעונג לתענית, והוי כמ"ש כתובות קי: רשב"ג אומר שאין הבעל כופה את אשתו להוציאה מנוה רעה ליפה מפני שהנוה היפה בודק והוי שנוי וסת, אף דפשיטא דלרוב העולם ליתרון גדול יחשב ודרך העולם לעשות כן ולהוציא ממון ע"ז, מ"מ האשה תוכל לטעון לא בעינא וטענה היא וכמו במתנה שודאי זכות היא כמ"ש גיטין יד: ומ"מ קיי"ל בחו"מ קע"א ס"י כרשב"ג דיכול לומר שונא מתנות יחי' (ורשב"ג לשיטתו בכתובות) והכא נמי לא קבעו תענית ביום א' בשבוע כיון דיש אנשים שמזיק להם שנוי וסת אבל פשיטא שלרוב בנ"א הסעודה מיום שלפניו מקילה את התענית, והעתקה מנוה רעה ליפה לטובה ולהצלחה בעיניהם, וקבלת מתנה זכות היא להם:

מה שכ' כ"ת בשם פני משה בירו' חגיגה פ"ג ה"ז תשבות הרגל כרגל, דאסרו חג הוי כרגל שאף עמי הארץ נאמנים ואוכל עמם, אתמהה דבמשנה כו. משעבר הרגל מעבירים על טהרת עזרה מבואר להפוך ועי' רמב"ם פי"א ממטמו"מ הי"א דתכף במוצאי הרגל צריך להטביל. וכן מפורש במתני' שם דעבר הרגל ליום ששי רק מפני כבוד השבת לא הטבילו אבל בא"ח שחל בשאר ימי השבוע צריך להטביל (ופלא שהרמב"ם השמיט דין דעבר הרגל ליום ששי):

ואגב אעיר, כי פני משה בירו' ע"ז הנ"ל פי' במ"ש על אסרו חג משום ברי' דמועדא לשון סעודה כמ"ש הביאי הבריה, ולא כוון יפה עי' ב"י או"ח ס"ס תצ"ד ומל"מ פ"ו מכלי המקדש שפי' בנא דמועדא ופשוט הוא:

ספרו בית נאמן קבלתי ושמחתי בו שמחת תורה כי ברכה בו ומלא חריפות נאמנה ובקיאות עצומה והוא בית נכון ונשא.

תוכן העניינים

חבלים בנעימים חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה