אור ברסלב
חבלים בנעימים חלק ג אורח חיים › סימן ו

חבלים בנעימים חלק ג· רבי יהודה לייב גרויברט

אורח חיים · סימן ו

סימן ה

להרב הגדול מ' ירוחם וואלפיש שי' ב ו ו א ר ש א.

אקדמה פניו בתודה על ספרו הנחמד גחלי אש אשר שלח לי, ולמען תתי אות כי עיינתי בו הנני מעיר בזה על ענין אחד:

בחלק ראשון סי' ט' דן כ"ת על מל"מ פ"ח מכלי המקדש ה"ג שכתב דבגדים שעובד בהם כהן גדול בכל השנה אסור לעבוד בם ביום כפור, דהא אפי' בגדי לבן שעבד ביו"כ אחד אינו עובד בם פעם שנית לעולם כ"ש שאינו עובד ביו"כ בבגדי כל השנה, וע"ז כתב מר שאף שהדין דין אמת מ"מ זה הק"ו פריכא הוא, דאיבעי' במגילה כז. אי מותר למכור ס"ת ישן ליקח חדש ופסקו הראשונים לחומרא כיון דלא מעלי לי', וע"כ י"ל דבגדי כ"ג של כל השנה מותר לו לעבוד בם לפני ולפנים ביו"כ כיון דמעלה להם בקודש, ורק בגדי יו"כ העבר אסור כיון דלא מעלי להו דומיא דס"ת ישן דאסור ליקח חדש ולכן גזרה תורה והניחם שם שלא ישמש בהם ליו"כ אחר משום דבעי העלאה לקדושה, עכ"ד:

אי אפשר להסכים כן ואין לומר דטעמא דקרא והניחם שם משום מעלין בקודש, כי הך מעלין בקודש רק דרבנן הוא, כי אף שבפמ"ג או"ח סי' מ"ב מ"ז סק"א מסופק בזה אבל כן כ' בב"ח יו"ד ע"ר ד"ה וכ"ש. וכן מבואר מתי' כ"מ פ"י מס"ת ה"ב בנדון זה דמש"ה מחמירים בס"ת ישן אי ליכא לעלויי, משום חומר קדושת ס"ת ולא אמר משום ספיקא דאו' לחומרא וכ"כ פמ"ג או"ח ר"ס קנ"ג מ"ז סד"ה אמר הכותב ובראש יוסף מגילה רפ"ד:

ואמנם קשה דמסוגיא זו יומא יב: מבואר דמעלין בקודש הוא מן התורה, דהא רבי הקשה על ר' דוסא שתי תשובות בדבר וכו' ועוד בגדים שנשתמשתה בהם קדושה חמורה תשמש בהם קדושה קלה ולכן א"א לומר ילבש להכי אתא להתיר לכהן הדיוט לעבוד בבגדי כהן גדול של יו"כ, אך י"ל דהכוונה כמ"ש רשב"א חולין צח: דאף דאין מבטלים איסור לכתחלה רק דרבנן הוא, מ"מ חידוש הוא שהתורה צוותה לבטלו, הכא נמי אין סברא לומר דהתורה כתבה ילבש מיוחד לכוונה זו להוריד מקדושה וכהן הדיוט ילבש בגדי כ"ג. או י"ל כמ"ש הט"ז או"ח תקפ"ח סק"ה ועוד דאי מפורש בתורה אין כח לחכמים לאסור ולר' דוקא מפורש בקרא ילבש להיתר להוריד מקדושה ולא יכלו חכמים לומר דמעלין בקודש:

וגם לדעת ט"ז או"ח קנ"ד סק"ז דאם אינה ראוי' עוד לקדושה חמורה מותר להוריד ועדיף שיעשו קדושה קלה מלגנוז, לא יתכנו דברי מר דלמה יגנוז בגדי כ"ג הלא עדיף טפי שיעבוד בם ביו"כ אחר, אע"כ שאין הטעם משום זה רק גזרת הכתוב הוא והניחם שם. אך באמת מק' על הט"ז בכור שור מגילה כו: מגמ' זו דמה השיב רבי לר' דוסא ממעלין בקודש, כיון דאסור להשתמש בם ליו"כ אחר טפי עדיף שיעבוד בם כהן הדיוט. ונראה דבס' זו פליגי ר' דוסא ורבי, ודעת ר' דוסא כט"ז:

והעיקר נראה שאין שייך לומר בטעם האיסור לעבוד ביו"כ אחר בבגדי יו"כ זה משום מעלין בקודש דליכא לעלויא, דהגע עצמך א"כ גם כהן הדיוט יהא צריך בכל יום בגדים אחרים ובגדים שעבד בם היום יהי' אסור לעבוד למחר משום דצריך עלויא, והא בורכא דכל האיבעיא אי צריך עלויא הוא רק אם משנה ומחליף ממצוה זו למצוה אחרת, אבל באותה מצוה עצמה לא עלה על הדעת לומר כן וכמ"ש בספרי חלק א' תשובה סי' ב' עיי"ש:

ב) ומה שתי' כ"ת קו' מל"מ שם על רמב"ם למה השמיט מ"ש ביומא לה: דכ"ע מיהת דשחר עדיפי, וכ' מר כיון דשם ע"ב איתא דר' ישמעאל בן פאבי לבש כתונת של מאה מנה ועבד בה עבודת יחיד בערב ולא מצינו דגם בשחר לבש בגד יקר יותר מוכח דרק בערב עבד בה עבודה א"כ נדחה דין זה דשחר צריך יותר יקרים, משום מעשה רב. פשוט שאי אפשר לדחות סתמא דמתני' דשל שחר יקרים ונלמד מקרא דבד בד, והא דר' ישמעאל י"ל דרק משל צבור הדין כן אבל משלו רשאי להוסיף בשל ערבית יותר משחרית:

תוכן העניינים

חבלים בנעימים חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה