חבלים בנעימים חלק א· רבי יהודה לייב גרויברט
סוגיא יח - דפוס
בגיטין (כ ע"א) וכתב ולא וחקק ומסיק דהא דפסול היינו בחק תוכות אבל אם חק ירכות כשר דהוי כתיבה ומפורש בתורה בלוחות דכ' חרות על הלוחות וכ' וכתבתי על הלוחות הרי דחקיקה מקרי כתיבה וכמ"ש תוס' ד"ה למימרא וה"ה דמצינו בציץ ויכתבו עליו מכתב פתוחי חותם (ובשבת אפי' חק תוכות הוי כתיבה כמ"ש ר"ן שבת סוף הבונה משום דמלאכת מחשבת אסרה תורה וכמ"ש בית שמואל קכ"ה סק"ג דאפי' רשימה בעלמא חייב) ומש"ה דפוס דידן דהוא חק ירכות הוי כתיבה וכמ"ש ט"ז יו"ד רע"א סק"ח ורפ"ב סק"י דיש בדפוס קדושה כמו בכתיבה וכן הביא בשם מ"ב סי' צ"ט. וכ"ה במג"א סי' ל"ב סקנ"ז וקנ"ד ססקי"ד ור"ס רפ"ד ושל"ד סקי"ז. וכ"כ חוות יאיר סי' ט"ז וקפ"ד דדפוס קדושה יש בו אלא שמיקל אם הדפיסם נכרי (ושם הק' שחקקו נכרי אפי' חק תוכות צריך גניזה כמ"ש רמב"ם פ"ו מיסוה"ת ה"ו הי' חקוק על הכלים והתיך הכלי ה"ז לוקה ואינו מחלק בין חקיקת תוכות לירכות) ועי' בכנסת יחזקאל סי' ל"ז ובשבו"י ח"ג סי' י"א שחלק עליו דאין חילוק וכ"כ שבו"י ח"א סי' ט"ו וע"ע חוות יאיר סי' ק"ו. וכ"כ פר"ח אה"ע קכ"ה סק"ד דדפוס הוי כתיבה וכ"כ בשו"ת רמ"ע סי' צ"ג. וכ"כ באר שבע סי' מ"ג אלא שבתפילין ומזוזות כתב מג"א ל"ב סקנ"ז דיש חשש מפני שאי אפשר לצמצם ושמא ידפיס אות השני קודם לראשון ויהי' שלא כסדרן. ועי' רמ"ע סי' הנ"ל שכ' דבס"ת פסול בדפוס וכ"כ חו"י סי' קפ"ד ולא נתברר לי טעמם:
ובספר שבות יעקב ח"ג סי' י' כתב ע"ד הב"ש מ"ג שכתב בכתבי קודש הקרועים והבלואים שמתרבים בכל שנה ואין עליות בהכנ"ס מספיק להכילם והעמידו החביות שמונחים בו בבה"ק ונגנבו ע"י נכרי ובאו לידי בזיון שאסר לשורפם והשבו"י מחיר ומביא ראי' משאול שאמר לנושא כליו שלוף חרבך ודקרני בה פן יבאו הערלים האלה ודקרוני והתעללי בי הרי דהתיר איסור גדול דמאבד עצמו לדעת בשביל בזיון וזה דומה לס"ת שנשרף כמ"ש בשבת (קה ע"ב) וא"כ כיין שהתירו לאבד גופו בידים משים בזיון ה"ה ממש בס"ת ועי"ש סי' י"א שהכנסת יחזקאל סתר ראי' זו דשאול ידע ודאי שיהרג והי' רק חיי שעה. ועי' בדק הבית יו"ד קנ"ז שכתב דשאול שלא ברצון חכמים עשה ומפרש כן במדרש בראשית פל"ד יכול כשאול ת"ל אך את דמכם לנפשותיכם וכו' לאיסור דלא כרא"ש מ"ק פ"ג סי' קמ"א שמפרש לה להיתר ועי' תפארת ישראל יומא פ"ח אות מ"א שכ' ג"כ מד"ע כבה"ב ועי' יוסיפון פע"א ובשמים ראש סי' שמ"ה.