אור ברסלב
חבלים בנעימים חלק א אות מ. סוגיא לג › א. מחילה בדבר שהוא בעין

חבלים בנעימים חלק א· רבי יהודה לייב גרויברט

אות מ. סוגיא לג · א. מחילה בדבר שהוא בעין

אות מ. סוגיא לג

ציונים ומראה מקומות

חו"מ סי' פ"ו סי"ג. ע"ג סי"ט. קפ"ט ס"א בהג"ה. סי' רמ"א ס"ב והג"ה. סי' רמ"ה ס"ט. שט"ו סמ"ע סק"ב:

(א) בשו"ת הרא"ש מובא בחו"מ סי' מ"ג סי"ט כתב דבחפץ שהוא בעין לא שייך לשון מחילה אלא לשון מתנה ואפי' הוא ביד חברו וכ"כ עוד בתשובה אחרת מובא חו"מ רמ"ה כ"ט דאף אם החזיר לו שטר המתנה ומחל לו המתנה מ"מ לא נתבטלה המתנה עי"ז (וכ"כ בתשובה אחרת מובא טחו"מ רמ"ג סט"ז ובסמ"ע סקכ"ב דבחזרת השטר לא נתבטלה המתנה וכן בחו"מ סי' ס"ו סי"ג דקיי"ל כרבנן בב"ב קסט ע"א) וכ"כ אס"ז ב"ב (כח ע"ב) סד"ה אלא מעתה דקרקע אינה נקנית במחילה אלא במכירה ונתינה ואלו אמר שדי מחולה לך לא אמר כלום אבל שיעבודים שיש להם חזקה נקנים הם במחילה שאין זו כנותן קרקע אלא כמוחל על שעבודם וכ"כ אס"ז כתובות (מד ע"א) דלענין קרקע כיון דברשותו היא לא מהני מחילה והא דקאמר שם ר' אחא דאחולי אחיל הפי' דאקנויי אקני לי' מעיקרא ולהקנאה קרינן אחולי כמ"ש בפ' חזקת אחולי אחיל לי דבעי לומר אקנויי אקנו' לי' וכ"כ חי' הר"ן גיטין (לז ע"א) דכיון דבע"ח קונה משכון לא מהני מחילה דמחילה לא מהני בדבר שגופו קנוי ומביא ראיה מקדושין (טז ע"א) גבי עבד עברי שהקשה למה ליה שטרא נימא באפי תרי זיל ומשני עבד עברי גופו קנוי (ואולי י"ל דדעת ר"ן רק היכא דהמשכון אצל המלוה לא מהני מחילת המלוה את החוב כיון דנשאר המשכון בידו אבל ראובן שיש לו חפץ אצל שמעון ומוחל לו אותו י"ל דמהני ויוצא מרשותו ובע"ע כיון דגופו קנוי חשוב שהוא ברשות האדון וכמ"ש בחי' ריטב"א שם) וכ"כ מהרי"ק שורש צ"ד מובא בחו"מ רמ"א ס"ב בהג"ה דאין מחילה מהני במטלטלין דישנם בעין כ"א גבי חיב ומלוה דלהוצאה ניתנה ומביא ראיה זו מעבד עברי דדוקא למאי דה"ד מעיקרא דאין גופו קנוי ואין לו עליו אלא שעבוד בעלמא הוא דשייך למימר לי' באפי תרי זיל אבל לא כשגופו קנוי דדמי לממון שהוא בעין דלא שייך בו מחילה והנה ראיה זו תמוה מאד כמו שהקש' קצה"ח סי' רמ"א סק"ג דאף דלא מהני לשון מחילה בדבר שהוא בעין אבל לשון מתנה ודאי שמהני אפי' גבי פקדון א"כ הדרא קו' גמרא דיאמר לו לשון מתנה הרי את לעצמך ולשון שכותב לו בשטר שחרור יאמר לו בע"פ אלא ודאי שהפי' בגמרא דגופו קנוי שהוא ברשות רבו ממש ואינו יוצא מרשותו אלא בשטר ואפי' בשטר אינו יוצא אלא משום דגיטו וידו באים כאחד והנה כוון בפירוש זה להרמב"ן שכ' שם דע"ע יש בו שני קנינים קנין ממון והוא קנין דמעשי ידיו וקנין הגוף דמותר בשפחה כנענית ופטור ממקצת מצות וקנין מעשי ידיו פקע בדברים אלא משום קנין הגוף לא סני בדברים וצריך גט שחרור כמו קנין אישות שצריך גט. וגם נראה לי ראיה לפי' זה מדברי רמב"ם פ"ג מזכיה ה"ב דכתב מחל לחברו חוב שיש לו עליו או נתן לו הפקדון שהי' מופקד אצלו נקנה באמירה לבד ועי' ה"ה פ"ה ממכירה הי"א דרמב"ם למד דין מחילה שא"צ קנין מקדושין בע"ע וקשה דא"כ מוכח משם סתירת דין השני של פקדון דכיון דגם ליתן לו במתנה את הפקדון שיש לו בידו אינו צריך קנין ודי באמירה מה תי' רבא דע"ע גופו קנוי הא סוף סוף אי לא מהני לשון מחילה יועיל לשון מתנה אעכצ"ל דהפי' גופו קנוי היינו כנ"ל שאין לו יד כלל ולא מהני אמירה באיזה לשון שתהיה וצריך גט דוקא:

וכ"כ ריב"ש סי' תק"י מובא רמ"א חו"מ קפ"ט ס"א וסמ"ע שט"ו סק"ב דשוכר קרקע על איזה שנים ומחל אח"כ למשכיר לא מהני ומביא ראיה מב"מ (סז ע"ב) באתרא דלא מסתלקי ואמר מסתלקנא לא מהני (ועי' שער משפט שט"ו סק"א שחולק עליו ומביא ראיה מרא"ש ב"ב (יב ע"א) על ברייתא בית סתום יש לו ארבע אמות פרץ את פצימיו אין לו ארבע אמות שכתב משום דהני ד' אמות אין קנויות לו להיות שלו לגמרי כשאר ממונו שאין יוצא מתחת ידו עד שימכרנו או יתננו לאחר אלא לתשמיש בעלמא הן קנויות לו כשהוא צריך להן וכיון שגילה בדעתו שאין צריך להן פקע זכותו מנייהו עכ"ל וא"כ כיון דחזינן דבכל דבר שאין לו בו אלא תשמיש בעלמא מהני מחילה א"כ שכירות קרקע נמי הלא אין גוף הקרקע שלו אלא לתשמיש בעלמא ולמה לא תהני ליה מחילה. ונ"ל לחלק דבירושלמי ב"ב פ"א ה"ה א"ר יוחנן ארבע אמות שאמרו לא שהן לו לקנין אלא שיהא מעמיד בהמתו לשעה ופורק את חבילתו ואע"ג דר' יוחנן ס"ל דקנין פירות כקנין הגוף דמי ודעתו דקנין לתשמיש לזמן הוי קנין גמור ומ"מ הכא אינו קנין כלל וע"כ צ"ל דהכא קנין תשמיש זה גרע מכל קנין תשמיש ואינו קנין כלל ומש"ה כתב רא"ש דמהני מחילה בהם מה שאין כן בקנין שכירות דעלמא שפיר לא מהני מחילה):

וכ"כ תה"ד שי"א מובא רמ"א חו"מ שט"ו דאם זכה במתנה אינו יכול למחול לו אלא לזכותו לחברו בדרך מתנה והביא ראי' מגיטין (לב ע"א) מתנה זו מבוטלת תבטל לא אמר כלום וכ"כ תומים סי' פ"א סקי"א וסי' פ"ח סק"ו דמחילה לא שייכא אלא בתביעה שיש לו על חברו ולא בחפץ שהוא שלו וצ"ע מ"ש ריטב"א קדושין (טז ע"א) ד"ה עבד עברי דקנין מעשה ידיו שיש לו על העבד פקע במחילה אף שאינו תביעה אלא דבר שהוא שלו:

(כ) בט"ז חו"מ סי' רמ"א ס"ג כתב דמתשו' רשב"א המובא בב"י שם מחו' ג' אם עשה שטר מחילה על קרקע שלו דמהני בקנין כמ"ש בכתובות (פג ע"א) באומר דין ודברים אין לי על שדה זו דאם קנו מידו מהני ומגופו של קרקע קנו מידו. משמע דה"ה במוחל חפץ לחברו דאמרי' דלא מהני ומ"מ אם קנו מידו מהני. ולכאורה קשה דאי נימא דאם קנו מידו מהני א"כ מה מייתי מהרי"ק ראיה מקדושין (טז ע"א) בעבד עברי דלא מהני מחילה מדמקשה לימא ליה באפי תרי זיל ומשני דגופו קנוי מה בכך אפי' גופו קנוי לימא ליה זיל ויקנו מידו ויועיל. אך נראה דהא פשיטא שיש קנינים אחרים המועילים להוציא את הע"ע לחירות אלא שהגמ' מקשה למה לי שטר או קנין אחר למה לא יועיל דיבור לבד בלי שום קנין וע"ז משני כיון דגופו קנוי אין אופן שיועיל בדבור לבד בלי קנין אבל ודאי דאם קנו מידו על לשון מחילה דמהני. אך לכאורה מה שהביא הט"ז ראיה לדבריו מכתובות (פג ע"א) צ"ע דשם החסרון משום דסליק נפשיה מדין ודברים ולא מגופה של קרקע ולכן מהני הקנין דכיון שקנו מידו יש ראיה דאסתלק מגוף הקרקע והוי הפקר משא"כ הכא דאף אי ידעינן דרצונו וכוונתו למחול מ"מ לשון מחילה לא מהני בחפץ שהוא בעין ואינו יוצא ע"י לשון מחילה מרשותו א"כ מה בצע שקנו מידו סוף סוף הלא לא קנו מידו רק לחזק את לשון המחילה. ושם בכתובות פשוט דמהני מצד הפקר שמסלק א"ע משדה זו ומפקירה אבל שיועיל מחילה בקנין אין ראיה משם כלל. וכן מצאתי במל"מ פכ"ג מאישות ה"א ד"ה עוד שכתב דמש"ה נקט בפ' הכותב לישנא דדין ודברים ולא לשון מחילה משום דהתם הוא דבר המסויים דהיינו פירות או קרקע ובדבר מסויים לא מהני מחילה הרי דדעתו דהא דאיתא התם דאם קנו מידו מהני היינו דוקא בדין ודברים אבל במחילה גם קנין לא מהני. ומה שהביא ט"ז ראיה מתשובת הרשב"א דמהני מחילה בקנין עי' בב"ח שפירש שלא כתב לו באותו לשין אלא שמחל לו כל תביעה שהיה לו על אותו קרקע אבל לשון מחילה לא מהני:

אך מצאתי ראי' ברורה לדברי ט"ז מב"מ (סז ע"ב) באתרא דלא מסלקי ואמר מסתליקנא דפליגי בה אי צריך למקני מיני' ועיי"ש באס"ז בשם רמב"ן דמ"ד דאין צריך למקני כיון דעיקרה מלוה היא ומצי מחיל דמה לי מחילה במקצת מה לי בכולו ומ"ד צריך למיקני כיון דקנה קרקע עד זמנו לא מהני סילוק ומחילה וקיי"ל דצריך למקני הרי אף דלא מהני מחילה וסילוק בקרקע מ"מ בקנין מהני וכ"כ שם ריטב"א טעם זה ומביא ראי' רשב"א הנ"ל מכתובות בדין ודברים וכ"כ בריב"ש סי' תק"י ומביא ראי' זו וסיים שבקנין מהני וכ"כ ריטב"א בפ' חז"ה (מא ע"א) דמחילה בקרקע אם קנו מידו מהני:

(ג) ב"ח חו"מ ע"ג סל"א הקשה מב"ב (מא ע"א) בר' ענן דא"ל והא אחיל דאתא וסייע בגודא הא מחילה לא מהני בבעין ותי' דה"ק דאחיל התביעה דכיון דסייעי' בגודא הו"ל כאומר אני מוחל לך שאינני תובע אותך על כך וכעין זה כתב ש"ך רמ"א סק"ה ועיי"ש בנה"מ סק"ד שמשיג ע"ז דא"כ בכל גזלת בעין יועיל לשון מחילה דהא יש לו תביעה עליו וי"ל שמחל לו התביעה:

והנה לפי דברי הב"ח קשה מה ראי' מהרי"ק מקדושין (טז ע"א) הא הדרא קו' לימא לי' זיל ואני מוחל לך כל תביעות שיש לי עליך. ומה שהקשה הב"ח מר' ענן י"ל שזה שאמרו והא אחיל הוא לשין מושאל. ועיקר הכוונה שבזה שסייע הוי כאלו נתן לו במתנה וכמו שמצינו בכמה מקומות כן שאף שכתב לשון מחילה הכוונה לשון המועיל כמ"ש לח"מ ומל"מ פ"ג מזכי' ה"ב דהרמב"ם פ"ה ממכירה שכתב המוחל לחברו פקדון שיש לו בידו וכן בפ"א מטוען הטוען מטלטלין על חברו וחברו משיב מחלת לי אף דמחילה ל"ש בבעין לאו בדוקא נקט כן וכוונתו לשין מתנה ושוב מצאתי באס"ז כתובות (מד ע"א) ד"ה טעמא שכ' כן דהא דב"ב (מא ע"א) אחולי אחיל לי דאתא וסייע בגודא בהדאי הכוונה דאקנויי אקני לי' ולהקנאה קרינין אחולי וכ"כ ט"ז סי' ר"ז סי"א שהקשה למה מהני ערבוני מחול לך הא לא מהני מחילה בבעין ותי' דלאו דוקא קאמר לשון מחול וכוונתו בענין המועיל וכ"כ סמ"ע רמ"א סק"י וכן צ"ל ברש"י כריתות (ז ע"ב) ד"ה מאי שכתב בחטאת העוף דיקנוהו בשותפות ויתנו אם אני חייבת יהי' חלקך מחול לי וכו' וכן מ"ש רש"י בכורות (יז ע"ב) ד"ה אפשר יביאו ע"ע בשותפות ויתנו אם אתם קרובים יהי' חלקנו מחול לכם אע"פ שבעין הוא וע"כ דלאו דוקא מחול והפי' שנתון במתנה לכם:

(ד) ב"ח חו"מ ע"ג כתב דה"ה במעות פקדון שהם עדיין בעין לא מהני לשון מחילה וכ"כ סמ"ע סקמ"ט וש"ך סקנ"ה ודוקא אם הנפקד אינו יכול להשתמש בהם. אבל אם יכול להשתמש בהם כ' ט"ז וש"ך דשייך בהי מחילה. אבל החכם צבי בהגהות הט"ז ובחי' אבן העוזר חו"מ סי' מ"ז ועוד אחרונים חלקו על זה דאפי' אם יכול הנפקד להשתמש בהם לא מהני מחילה כיון שכתבו תוס' ב"מ (כט ע"א) ד"ה והוי דאם הם בעין צריך להחזיר אותם המעות עצמם הוי כחפץ:

תוכן העניינים

חבלים בנעימים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה