חבל יוסף (חוקי העזרה)· רבי יוסף זונדל הוטנר
סימן קנ
ס"א וכל פסול שאינו אלא מדבריהם אם נשאת אפי' לא נבעלה לא תצא לכאו' משמע דהא בנתארסה לחוד תצא. והא דסקנ"א כ' שובר וגט וערער הבעל שלא נתן לה אלא את השובר דמבואר שם דאם לא ערער עד שנשאת דאי"נ וכ' בשם הרשב"א דה"ה נתארסה יש לחלק דהתם תלוי בזכותו של שני וכל שנתארסה כבר זכה. ומיהו בשבת קל"ו גבי מת הולד בתוך ל"י ונתקדשה באשת כהן אינה חולצת. גם נתקדשה חשבינין לה בדיעבד וכן בכתובות י"ד גבי דהוא ארוס וארוסתו היא אמרה מיני' כו' חשבינן ג"כ הקידושין לדיעבד וכ"נ לכאו':
וע' תו"ג לענין מזויף מתוכו בעידים פסולין שכ' דלדברי הר"ן גבי מוקדם דאתי למיטרף לקוחות שלא כדין אפי' אם נשאת תצא. ה"נ כיון דהוא פסול גם בשאר שטרות. אתי למיטרף לקוחות בעדים פסולים ע"ש. ונראה שנשתבשו שם הדברים דודאי לא שייך בזה לטריפת לקוחות שלא. כדין דכיון שהוא מגרשה לפנינו בעידי מסירה והגט כשר ע"פ דין אלא שיש חשש מזויף מתוכו שהוא פסול דרבנן. וקיי"ל שיש לפסוק אם נשאת לא תצא. שוב ודאי היא גובה כתובתה כדין ול"ד למוקדם דבאמת היא גביא מהלקוחות שלא כדין. ומה שיסמוכו שלא ע"פ עדים כשירים וזה ג"כ אינו כדין ואף שהמעשה אמת וכמש"כ התו' ריש גיטין (ד"ד) ד"ה מודה ע"ש. מ"מ בשביל זה ודאי דלא עדיף משאר פסולי דרבנן ולי"ל למימר בשביל זה תצא. אלא שכ' שם הר"ן דאפי' לשי' רש"י דכל אשה צריכה ע"מ לגבות מלקוחות וא"כ ליכא גבי מוקדם טריפת לקוחות שלא כדין. מ"מ כיון דפסול זה הוא בכל השטרות. יש לפסול גם בגט. סברא זו איכא גם במזויף מתוכו:
וע' תו' ב"ב קס"ה ד"ה ה"נ פסולי דאו' דמבואר בדבריהם דמקושר שחתמו בו שני עדים הוה הולד ממזר מדרבנן וצ"ע. שם במחבר וכותבין לה גט אחר כשהיא יושבת תחת בעלה כ' רבינו הגר"א ראי' מלא א"ל בפני נכתב דקיי"ל דבנשאת נוטלו ממנה וחוזר ונותן לה ואומר בפני נכתב. ולא זכיתי להבין ראי' זו. התם כשאמר אח"כ בפ"נ הרי מגלה הדבר דמעיקרא הוה גט כשר וא"ש אבל הכא אם באנו לחוש לכתוב לה גט אחר הרי אנו מתקנין אלא מאותה שעה וא"כ מעיקרא הי' עליו באיסור ואפי' תתגרש עכשיו כדין. הרי כבר נאסרה עליו כדין סוטה לבועל ומה תקנה היא זו. אלא שאנו מקילין מאיסור א"א לאיסור סוטה ומה לי איסור לאו ומה לי איסור כרת וצ"ע: ס"ג חוץ מא"ל הא"מ ואי את מותרת לכ"א שאע"פ שאין כאן גט כלל פסולה לכהונה הב"ש הוכיח דמשמע במגרש בתנאי דאגידא בי' כל ימי חיי' אינו פסולה אפי' לכהונה. וכ' עוד הוכחה לזה בסקמ"ז סק"ו ע"ש. והב"מ התאמץ לחלק עליו וכ' דכיון דפסולי דתרויי' שוו משום שאינו כריתות א"כ בתרויי' י"ל שפוסלין לכהונה. וכ' הגע בעצמך בע"מ לזמן הוא גט כשר. ולעולם נאמר דאפי' אינו פוסל לכהונה. ובחוץ לזמן שהוא פסול לעולם. ג"כ פוסל לכהונה. וכ"ז אינו מוכרח לענ"ד כלל. דילפותא דקרא מגרושה מאישה דאפי' לא נתגרשה אלא מאישה פסולה לכהונה. אבל הגירושין מאישה ודאי בעי' ובל"ה אינה אסורה אפי' לכהונה. וא"כ בע"מ לעולם הרי התנאי דלעולם ה"ה מבטל את כל הגירושין וגם את הגירושין שמאישה ג"כ. ואין כאן אפי' נתגרשה מאישה ובודאי שרי. אבל חוץ הרי יש כאן גירושי אישה ואסרה תורה בזה לכהונה. וא"כ ההגע בעצמך ג"כ לא קשה כלל דחוץ דהוה שיורא אין נ"מ בי' מלעולם לזמן שהשיור פוסל את הגט ואינו מבטל גירושי אישה וה"ה אסורה לכהונה. ובע"מ לזמן הוא כשר. ולעולם ה"ה מבטל גם גירושי אישה ובודאי מותרת גם לכהונה:
והנה יש עוד גיטין פסולין מן התורה שפוסלין לכהונה. כתוב לאיזה שתצא בפתח תחילה דאין קידושין תופסין בה ואפ"ה פסולה לכהונה עב"ש סקל"א סק"ד בשם היש"ש. וגט מעושה בישראל שלא כדין ובעו"ג כדין בסקל"ד. אבל הרמב"ם הוא לשי' דבכתוב לאיזה שתצא פסק דהוה ספק מגורש' מסקל"א. ובמעושה פסק דהוה גט פסול משמע דאם נשאת ל"ת ועמשכ"ש: