אור ברסלב

חבל יוסף (חדרי דעה)· רבי יוסף זונדל הוטנר

סימן רפח

סימן רפו

ס"ב ואם כ' בב' או ג' דפין כשירה ושי' רש"י דפסול בב' דפין ע"ש והנה בדל"ב שם גבי פרשיות של מזוזה דארנב"י דמאי פתוחות אף פתוחות. לימא מסייע לי' ס"ת שבלה או תפילין שבלו אין עושין מהן מזוזה שאין מורידין מקדושה חמורה לקלה ואי איתא הא בל"ה הכא סתומות והכא פתוחות. וע' תו' שבת ע"ט שהקשו דהא בס"ת רחוקין שמע מוהי' אם שמוע וכ' דהיינו אם כתב שמע בסוף העמוד כו' והיינו לפ"מ דמשני להשלים אבל המקשן דלא ס"ד האי שנויא ע"כ דקושי' אינו אלא מתפילין דהם סמוכות [ולפי פירוש זה הא דנקט הברייתא שם ס"ת כלל ע"כ דס"ל להש"ס לפרש דס"ת שבלה אין עושין תפילין ותפילין שבלו אין עושין מזוזה ויש ראי' מכאן לשי' הב"י בש"ך סרע"א דעיבוד לתפילין ל"מ לס"ת ודו"ק] ועט"ז או"ח סל"ב דנדחק לה"ר דקושי' הש"ס מתפילין דאי ל"ה לישני דנקט טעמא דאין מורידין משום תפילין והוא תמוה דבל"ה ע"כ הקושי' מתפילין דבס"ת הא מרוחקין מהדדי [ומ"מ מה שהוציא מזה דפסול פתוחה בתפילין בדיעבד אין שום הכרח לכאורה דהא פריך שם ג"כ והא מזוזה בעי שרטוט ולא רצה לשנויי בתפילין משורטטין וה"נ כיון דלכתחילה צריך סתומות בתפילין אך דבדיעבד כשר מקשה שפיר. ונראה בטעם הט"ז דלי"ל דיחוי זה דהא לפי ס"ד דפתוחות דוקא במזוזה לפי שאין סמוכות בתורה וא"כ לפי"ז גם בתפילין לכאו' הי' צריך להיות פתוחות כמו במזוזה וע"כ צ"ל דקים לי' להש"ס דזהו בתפילין הלל"מ דדוקא סתומות וא"כ בודאי פסול בפתוחות אפי' דיעבד ודו"ק] והנה מבואר ברמב"ם בפ"א דד"פ שבתפילין אפי' בשל יד הם בד' דפין כמו בשל ראש וכ"מ. בהדיא בש"ס דאם הי' לו שתים של יד עושה אותם של ראש ואם הם בש"י בסדר דף אחד הרי והי' היא סתומה והיא באמצע השי' וא"י לחתוך וכן משמע שם דעור אחד של יד הוה כההיא דכתב של ראש בעור אחד ונתנן בד' בתים דכשר שם דהיינו ע"כ בד' דפים. ואם במזוזה פסול בב' דפים א"כ אינן ראוין למזוזה וע"כ דכשר מזוזה גם בב' דפים. ומיהו לשי' רש"י אין הכרח דכ' התו' שם בשמו דס"ל במזוזה דנכתבה בשני עורות תפורין דכשר וא"כ אפשר דיחתוך פרשת והי' ויתפרנה למטה בדף אחד (וכן מצאתי בספר העיטור בריש הלכות תפילין שפירש בזה דהא מורידין עושין היינו ע"י דיבוק ע"ש). אבל לדידן דפסול תפירה ע"כ צ"ל דכשר בב' דפין דאי ל"ה למ"ל אין מורידין דבל"ה אסור משום שני דפין כנ"ל: ס"ה צריכה עיבוד לשמה לכתחילה והרמב"ם ורש"י במנחות מ"ב ס"ל דמזוזה אי"צ עיבוד לשמה וכ' הרמב"ם בתשו' לחכמי לוני"ל הובא בכ"מ (פ"א דתפילין) דמזוזה דאינה חובה אלא א"כ יש לו בית קיל ע"ש. וקשה לענ"ד ממנחות מ"ב דאייתי כתנאי אטוי' דציצית מעיבוד דתפילין ולשי' זו מאי ראי' מתפילין דחוה"נ לציצית דאינה חובה אלא א"כ יש לו טלית. וביותר קשה לפמש"כ שם התו' אהא דעשאה מן הגרדין ונימין דמודה רב דפסול דטעמא דגם רב בעי לשמה אלא דנחלקו בטוי' וא"כ הכתנאי ע"כ דס"ל לדמוי' טוי' לעיבוד [ומה שהקשו שם דילמא ציצית שאני דכתיב לך לשם חובך ע"כ צ"ל לפי"ד הנ"ל דהכי קשי' להו דילמא טעמא דת"ק דלא בעי כלל לשמה בתפילין] וא"כ קשה ביותר דהא בכתיבה כ' שם הרמב"ם בפירוש בהלכה ט"ז דגם מזוזה צריך לשמה. וא"כ ע"כ דהך קולא דאינה חובת הגוף ל"מ אלא לענין העיבוד. וא"כ בודאי ציצית למזוזה איכא לדמויי וכמו דלא בעי עיבוד לשמה במזוזה ה"נ טוי' בציצית ולא לדמותה לתפילין ולכאורה לפי"ז גם הפסקים סותרים בזה. אבל באמת הרמב"ם לשי' ע"כ לא מפרש בזה כהתו' דהרמב"ם ס"ל דבעכו"ם אפי' בישראל עע"ג ל"מ בדבר שצריך לשמה. וא"כ רב דמכשיר ציצית בעכו"ם ע"כ ס"ל דל"צ כלל לשמה בציצית. והא דעשאה מן הגרדין פי' הרמב"ם בהלכות ציצית משום ביזוי מצוה ע"ש. וכ"כ הרמב"ן בריש סוכה. וא"כ הכתנאי בעיקר לשמה (ואף דלפ"ז קשה קו' התו' דמאי מדמה ציצית לתפילין כ"כ שם הרמב"ן דבאמת הו"מ לדחוי' כדדחי בסוכה שם דציצית שאני דכתיב לך לשם חובך אלא דסוגי' דהתם כדס"ד דסוכה שם דדמי ציצית גם לסוכה] וא"כ י"ל דטוי' ל"ד כלל לעיבוד ולק"מ. אבל רש"י דכ' שם ובסוכה דטעמא דרב במן הגרדין משום לשמה. ול"פ אלא בטוי'. והכתנאי ע"כ כמש"כ התו' אטוי' מעיבוד ופסק במזוזה דל"ב עיבוד לשמה זה ודאי קשה וצע"ג:

ש"ד סק"ה והמחבר שהשמיט שאי"צ מן הכתב דסמך על מש"כ באו"ח גבי תפילין ולענ"ד אין זה מספיק דהרי הכ"מ כ' בשם הר"ר מנוח בפ"א מתפילין דיש להסתפק אי שרי הני פרשיות לכתוב שלא מן הכתב גם בס"ת הרי דל"מ בפשי' הך סברא דגריסן לס"ת. וא"כ בודאי דלא פשי' גם במזוזה מתפילין:

ס"י או כעיגול ע' ביאורי הגר"א בשם הכ"מ דכן הי' גירסת הרמב"ם ואולי אין צורך בזה דהרי בכעיגול מחציו ולמעלה הוא כקובה ומחציו ולמטה הוא כזנב ובודאי הוא פסול:

תוכן העניינים

חבל יוסף (חדרי דעה)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה