אור ברסלב

חבל יוסף (חדרי דעה)· רבי יוסף זונדל הוטנר

סימן רפו

סימן רפג

ס"א ושערי חצירות ועיירות נראה דאע"ג דלענין שבת קיי"ל דשלש מחיצות רה"י גמור לענין שבת סימן רפו כאן לענין מזוזה דבעי קביעת דירה בחצר כזה אינו חייב במזוזה ונראה דכאן דומה לענין חצר דמעשר דמבואר בסו"פ יו"ד (דמ"ז) וברמב"ם פ"ד דמעשר דבעי דוקא שיהיו הכלים נשמרים לתוכה. וכן מבואר שם לענין סוכת החג דל"ח קביעת דירה לענין מעשר ופטור וה"נ קיי"ל דפטור ממזוזה וכן משמע בהדיא ביומא ד"י דמעשר ומזוזה שוין. וכן מורה לשון רש"י בש"ך סק"א לענין שערי עיירות דאינו חייב אלא כשאין נכנסין אלא דרך פתח וה"נ בחצר וז"ב לענ"ד:

שם בהגה אבל בית של ישראל ועכו"ם פטור ממזוזה הגר"א כ' בשם הרשב"א לחלוק ע"ז מדלא אמר בריש פ"י דחולין דביתך למעט שותפות עכו"ם כדאמר באינך. ואין זה הכרח כ"כ דה"נ הוה מצי למימר למעט שוכר וכ"כ בעצמו בסוהס"י בשם התו' ע"ש. ומיהו נראה דהיכי דרובה של עכו"ם מודה גם הרשב"א דפטור דהא מבואר בכתובות מ"ד גבי סוקלין על שער העיר דאם רובה של עכו"ם לא מיקרי שעריך וה"נ ודאי לגבי מזוזה לענין שערי העיר ומסתמא ה"נ לענין הבית ועפ"ת בשם רע"א דאם אין בה דין חלוקה י"ל דכל אחד כשהוא משתמש ה"ה שלו לגמרי כמו במודר הנאה ולפ"ד הי' צריך בזה לקבוע מזוזה כל פעם שמשתמש דהא כשמשתמש העכו"ם וה"ה שלו נפטרה לגמרי. ותו הוה תעשה ולא מן העשוי. אבל לענ"ד אין זה דומה כלל דלענין מודר הנאה אמרינן דאינו נהנה מחלק חבירו שחבירו משתמש כנגדו בזמנו אבל לענין מזוזה בודאי לא נפיק מכלל שותפות עכו"ם וצ"ע: ס"ג בית הכנסת אם יש בו ב"ד כו' ברמב"ם וטור הזכירו חילוק בין כפרים לכרכים ויפה עשה המחבר שהשמיטו דבאמת מבואר בש"ס דהאי חילוק דכפרים וכרכים איפריך לפי המסקנא. וחילוקם פירשו דהיינו דבכפרים שכיח שיהא בו ב"ד ע"ש. א"כ כל החילוק אם יש בו ב"ד או לא ומה לנו להזכיר כפרים וכרכים:

ס"ז מרפסת והוא דרך לעלות לעליות כו' פטור. ואם בית פתוח כו'. וא"כ צ"ל דעליות דהזכיר תחי' היינו עליות שאינן בני חיוב במזוזה הא ל"ה ודאי חייב וכמו בסולם אצל ארובה שבין בית לעלי' בסי"ט ונראה פשוט דהתם ג"כ כשהעלי' אינה בת חיוב הוא פטור ע"ש:

ס"י בית המדרש פטור ואם יש פתח שרגיל לצאת בו לביתו כו' לענ"ד קצר כאן המחבר מאוד דודאי כל פתח הוא רגיל לצאת בו ומאי נ"מ אם לחוץ או לבית אבל הוא מבואר ברמב"ם דאם יש פתח בינו לביהמ"ד ורגיל לצאת בו וכ"ה ברא"ש והיינו שהפתח הוא בכותל המפסיק בינו לביהמ"ד והפתח הוא פתח ביתו אלא אין בו יציאה לחוץ דהא ביהמ"ד אין עושין אותו קפנדריא אלא דהיציאה לביהמ"ד חשוב יציאה. ומיחייב בשביל יציאת ביתו. והנה הרמב"ם משמע דבכ"ד לא בעי רגיל עמש"כ בסי"ח אלא דבאמת הכא כיון דאינו יוצא בו לחוץ לא מיקרי כלל יציאה כמש"כ בסמוך בסי"ג. אלא דכשהוא רגיל לכנוס לביהמ"ד היינו שרוב יציאתו אינו אלא לביהמ"ד חשיב לי' יציאה וז"ב שם וי"א שביהמ"ד חייב וכן הביאו מהירו' ולפ"מ שכ' בריש הסי' דנראה ברור דחיוב מזוזה דמי למעשר א"כ נראה כמו שחולק הרמב"ם בפ"ד שם הלכה ה' והלכה ו' דביהמ"ד קבוע הוה קביעות למעשר ואינו קבוע לא ע"ש. ה"נ לענין מזוזה והירו' איירי דקבוע וא"ש. ואפשר דלפי"ז אין כאן מחלוקת:

ומזה ג"כ סייעתא למש"כ בשם האחרוני' לענין חניות שבשוקים דמבואר שהם פטורים ממזוזה. וכ' דהיינו דוקא בחנות שאינו אלא ליום השוק בלבד. ולא בחנות שהיא קבוע ע"ש. ויש ללמוד זה מדין מעשר שבכאן דהרי מבואר שם ברמב"ם דחנות קובע למעשר ע"ש:

סי"א והבית שבספינה ממשמעות דברי הרמב"ם דחשיב לה דירת עראי כמו סוכת החג. והנה בסוכה כ"ג מבואר דאפי' למ"ד סוכה ד"ק בעינן כשירה סוכה בספינה אם יכולה לעמוד ברוח מצוי'. וצ"ל דזה ודאי דגוף המחיצות חשובות קבע וכן יש ראי' מרפי"ב דנגעים דגבי נגעים לא מימעט בית שבספינה אלא משום דכתיב בית ארץ. דבעי דמיחבר בארעא כמש"כ שם הר"ש והוא מסוגיא דנדרים דנ"ו ע"ש. אבל בית הוה וא"כ לענין מזוזה הוה לן למיחייבי' דלענין זה ודאי לא ילפינן מזוזה מנגעים. כמו דל"ד לענין עגול בסי"ג. אלא דאע"ג דלענין גוף הבית שפיר הוה בית גמור. מ"מ הדירה בים לא הוה דירה קבוע לחייבו במזוזה. ויש' ראי' לדבר מנדרים (ד"ל) דנדר מיושבי היבשה אסור, אפי' במפרשי ימים דחשיבי יושבי יבשה. ש"מ דדירת הים לא חשוב דירה. ובאמת נראה למ"ד סוכה ד"ק וחייב במזוזה ה"נ בעשה סוכה בספינה ודאי חייב כל ז"י החג במזוזה דהיינו דהכתוב קבעו דירה בחג. אבל לאחר החג גם לדידי' שפיר לא חשוב דירה ופטור. ולכאורה הי' נראה קצת ראי' מלשון הירושלמי דמזוזה אינה נוהגת במפרשי ימים אבל יש לומר דהיינו דלא שכיח שיהי' להם בית וכמו הולכי מדבריות:

סי"ג בית שאין בו ד"א על ד"א עפ"ת בשם הח"ד דאם יש חדר קטן פחות מד"א בבית גדול חייב והנה ודאי אין החיוב בשביל גוף החדר דבהדיא מבואר בריש סוכה דסוכה קטנה שאין בה ז"ט בתוך סוכה גדולה היא פסולה ע"ש גבי לא נצרכה אלא לקטיניות שבה ע"ש וכוונתו ע"כ משום דהוא פתח להבית הגדול וכן מצאתי בחידושי הגרע"א ע"ש והנה לפי"ז אינו בשביל ביאת החדר אלא בשביל ביאת הבית וא"כ צריך לקבוע בימין ביאת הבית אבל לענ"ד הוא מפוקפק מאוד דכל שאין בו כניסה מן החוץ לא חשוב כלל כניסה לחייב במזוזה וכן מוכח בהדיא בט"ז סרפ"ט סק"ד בדברי המהרי"ל דכל שאין בו פתח לחוץ. הכניסה לתוכו חשוב כניסה אצלו ומה שיוצא מחדר שלפניו לא חשוב יציאה לגבי אותו חדר ע"ש היטב וכמש"כ בס"י גבי פתח ביהמ"ד דדוקא פתח ביתו שרגיל לצאת בו לביהמ"ד. נקרא הכניסה ממנו לביתו כניסה לבית לחייבו במזוזה. אבל בהני נראה דכל פחות מד"א בטילי לגבי בית לגמרי ולא חשוב פתח כלל וצ"ע:

סי"ד מקצתו מקורה ומקצתו אינו מקורה אם הי' הקירוי כנגד הפתח חייב היינו דכך הוא ממש דמקצת הקירוי הוא חצי הבית ממש בלי שום מחיצה בין המקורה והאינו מקורה. והמקורה אין לו אלא ג' מחיצות וא"כ אין עליו חיוב מזוזה מצד עצמו כמו אכסדרה אם לא בצירוף הכותל הרביעי שהוא רחוק מן הקירוי ומשו"ה אם הפתח בצד הקירוי חשוב הכותל רביעי להצטרף עמו ואם אין הפתח בצד הקירוי א"כ אינו פתח של בית דהרי אין כאן בית שיש עליו חיוב מזוזה אבל כשיש מחיצות קצת בין המקורה ובין שאינו מקורה א"כ המקורה ודאי יש עליו חיוב מזוזה מצד עצמו א"כ גם אם הפתח בצד שאינו מקורה חייב דהרי הוא חשוב כחצר לבית המקורה שחייב במזוזה ודו"ק:

סט"ו הבית אע"פ שאין בו דלתות חייב במזוזה כ' דהא דאמרינן הלך אחר היכר ציר היינו דוקא לענין מקום המזוזה בין בי גברי לבי נשי אבל לא לפטור לגמרי כשאין בו דלת וצ"ע לענ"ד דא"כ למה לא בעי כשאין בו היכר ציר מאי ומשמע כדעת הרמב"ם דבאין בו דלת כלל פטור בודאי וצ"ע: סט"ז הרבה חדרים זה לפנים מזה כולם חייבים עבאוהג"ו ומלשון הרמב"ם משמע לי דזה נלמד מדין שערי חצירות ועיירות ומדינות דכולם בשביל שהוא לתשמיש הבית וה"נ הני כל החדרים ל"ג והוא נכון מאוד ע"ש: סי"ז אם יש בבית פתחים הרבה ועשה כולם לכניסה ויציאה כו' ובסי"ח כ' סתמא אע"פ שאין רגיל אלא באחד. וע' ביאורי הגר"א בסי"ח על לשון ההגה הואיל ונעשו לכניסה ויציאה שכ' דבאמת זה דעת רש"י והרא"ש אבל דעת הרמב"ם דלעולם חייב וא"כ באמת נראה דהך סי"ח הוא דעת אחרת דעת הרמב"ם וחולק אסי"ז. וקרוב להגי' בתחילת סי"ח ודעת הרמב"ם כו' וההגה צריך להיות בסוסי"ז וגם אם לא נגיה כן מ"מ כך הוא פרושו וכן דרך המחבר והרב בכ"מ:

ט"ז סקי"א ע"ש שהאריך ותורף דבריו דנותן המזוזה אצל כותל מערב שבימין פתח המערבי שהוא לעולם ימין ביאה. וגם לפתח הצפוני כיון דהפצים שבקרן אין בו טפת. ולא חשוב הפסק א"כ חשוב הכל פתח אחד והוה גם ימין לדידי'. וזה שהאריך לפרש דחותך הפתחים בפצים הוא ליישב לשון רש"י שכ' דהמזוזה בפצים אבל מ"מ הוא בימין פתח מערבי. ולפ"ד לא מצינו אלא דשני הפתחים חשיבי כאחד אבל לענין דין הר"ן דע"כ הם שני פתחים ל"מ שיהיו שני פתחים נפטרים במזוזה אחת וצ"ע בזה:

תוכן העניינים

חבל יוסף (חדרי דעה)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה