חבל יוסף (חדרי דעה)· רבי יוסף זונדל הוטנר
סימן רמו
ס"א ובשעת הדחק אפי' לא קרא רק ק"ש כו' הגר"א כ' דמדברי הר"ן ריש נדרים לא נראה כן ואולי סובר דהוא רק מדבריו דר"י ונראה כוונתו דאנן ע"כ לא קיי"ל כר"י דהא בשבת קל"ג גבי ציצין שאין מעכבין דאמרינן פי' אינו חוזר הוא רבנן דר"י. ופסקו הפו' כהך בריי' בסרס"ו ס"ב. ונראה לי ראי' מריש יומא גבי ציץ אילימא תמיד על מצחו מי לא בעי ניים כו' הרי דזה אינו תמיד. ובאמת צ"ע קצת דעת הרב שפסק כאן כר"י. ונראה לי דעיקר הטעם כדאמרינן ברי"פ כ"מ דהנהג בהן מנהג דרך ארץ. ולא היקל אלא בשעת הדחק דעכ"פ הרי ע"כ קרא ק"ש. וא"כ אפשר דכו"ע מודו הכא בהאי יומם ולילה כר"י. ולולי ד"ק נראה בכוונת הר"ן דושננתם הוה חיובא אחרינא שיהא יודע דיני התורה על בוריו ובודאי לא יצא חיוב זה בפרק אחד שחרית. אלא דאפי' כבר יודע היטב מ"מ יש עליו חיוב ללמוד יום ולילה. בזה יוצא בפרק אחד שחרית וערבית ואין זה ענין כלל להא דושננתם:
ס"ה אם הוא שכר בטילה דמוכח שרי הפו' למדו זה מר"פ שני ד"ג גבי דיין ולענ"ד הוא מפורש בגיטין סו"פ הנזקין, גבי אביי ור"ש דא"ל אביי דאית לי מיא לאשקויי וא"ל ר"ש אנא אידלי למר וא"ל לחיי ע"ש:
סי"ג אין שואלין מעומד ובהגה די"א דהשואל צריך לעמוד הנה נראה שהבין הרב דהמחבר כיון דהשואל אינו רשאי לעמוד ולולי ד"ק נראה ברמב"ם ותוספתא דאין שואלין כשהרב מעומד דהנשאל צריך ישוב הדעת וכן כשהוא משיב. אבל השואל ס"ל ג"כ דצריך לעמוד וצ"ע:
סט"ו בהגה ממזר ת"ח קודם לכה"ג ע"ה במשנה סוף הוריות ממזר קודם לנתין נתין קודם לגר גר לעבד משוחרר אימתי כששניהן שוין אבל ממזר ת"ח קודם לכה"ג עה"א וכן לקמן בסרנ"א ע"ש ומדלא אמר סתם אבל ת"ח כולם קודמין לכה"ג כו' משמע בהדיא דדוקא ממזר דהוא מישראל אבל אינך לא אפי' הוא ת"ח. וכן נראה מסתימת הפו' בכאן ובסרנ"א אבל צ"ע דהא מפורש ביומא סו"פ בא לו דשמעי' ואבטליון שהיו בני, גרים קודמים לכה"ג. (אע"ג דהם עצמם ודאי הוה אמם מישראל דאי ל"ה פסולי לדין כמבואר בסרס"ט מ"מ מלשון בני עממין שם משמע בהדיא דהוה"ד גרים ממש קודמין ע"ש) ונראה דבאמת הוא מחלוקת דאמרינן בסנהדרין נ"ט רמ"א דעכו"ם העוסק בתורה ה"ה ככה"ג שנאמר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כו' וע' תו' ב"ק רפ"ד דבישראל אמרינן יקרה היא מכה"ג הנכנס לפני ולפנים ובעכו"ם ה"ה ככה"ג. ולפ"ד נראה ברור כיון דאפי' עכו"ם ה"ה ככה"ג. א"כ גר דודאי עדיף מעכו"ם ה"ה בכלל ישראל לענין זה והוא ג"כ קודם לכה"ג. אבל רש"י כ' בסנהדרין שם דהך דרשא הנ"ל פליג אר"ש ביבמות דס"ל דעכו"ם לא איקרי אדם ע"ש. וא"כ לר"ש לא אמרינן כלל דאפי' עכו"ם העוסק בתורה ה"ה ככה"ג וא"כ ודאי י"ל דדרשא דיקרה היא מפנינים. דהוא קודם לכה"ג. דלא קאי אלא בישראל דוקא. ולא בגרים. וא"כ י"ל דמתני' דהוריות דגר ת"ח אינו קודם הוא כר"ש. וסוגי' דיומא דאפי' גרים כנ"ל. היינו כר"מ דסנהדרין. ולדינא מבואר לקמן סשע"ב דדעת הרב לדינא כר"ש ומשו"ה פסק כאן גם כן דוקא ממזר: