אור ברסלב

חבל יוסף (חדרי דעה)· רבי יוסף זונדל הוטנר

סימן רכג

סימן רכב

ס"א המדיר עצמו מהנאת בנו כו' מותר למלאות לו כו' עט"ז דהרמב"ם מפרש להיפוך דהאב הדיר שלא יהנה בנו ממנו ומותר האב כו'. ונראה דמשו"ה הכריע המחבר כשי' זו דנראה דאף הרמב"ם ודאי יודה לסברא זו דהרי כ' הר"ן גבי נכנס לבקרו כשנכסי התולה אסורין על המבקר משום דמחיותי' לא אדרי'. דזה דווקא כשהחולה אסר על מבקר דמסתבר דהחולה לא אסרו בכה"ג. אבל כשהמבקר אסר על עצמו י"ל דגם בכה"ג אסר עליו ע"ש. וכיון דהרמב"ם ס"ל דכשהאב אסר על בנו מותר האב משום דבכה"ג לא אסרי' כ"ש כשאסר על עצמו הנאת בנו. די"ל סברא זו דבכה"ג לא אסר עליו הנאתו. ואף דלפי שי' הרמב"ם הנדר לכופו ולפי שי' זו הנדר להנאתו ודאי לא מסתבר לחלק בכך כיון דמ"מ הכוונה משום ת"ת ודוק:

ס"ד וכן אם פרעם בחובו עט"ז דהר"ן והטור ס"ל דדווקא ב"ד בעצמם גובין אבל הוא עצמו אסור לפרוע מא"ה וכמו בפורע חובו דמדעתו ודאי אסור ולענ"ד כשזה פורע ע"פ רצונו ה"ז ודאי כנותן לו ואסור. אבל כאן הרי הנכסים משועבדים מעצמו וחיובא רמי עליי' ומה לי אם גובין הב"ד או הוא עצמו עושה ע"פ ב"ד. ולמה לא יקיים הוא מצות ב"ד. ואולם י"ל לשי' האוסרין בסרכ"א גבי מלמדו מקרא דע"פ בקשתו אסור דעושה שליחותו וא"כ כשהוא נותן הנכסים בעצמו ה"ז כנהנה מאיסורי הנאה בעצמו דהרי נותנן ע"פ רצונו ואף שהוא מחויב ע"פ דין נדרים חלין על ד"מ והוא אסור לו ליתן אבל לשי' המתירין שם דלא שייך עביד שליחותו אלא במידי דצריך שליחות אבל בל"ה שרי אפי' בבקשתו א"כ ה"נ כאן אין בזה שום איסור מה שנותן בעצמו יותר ממה שב"ד גובין כיון דשעבודא רמי עליי' וצ"ע:

תוכן העניינים

חבל יוסף (חדרי דעה)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה