אור ברסלב

חבל יוסף (חדרי דעה)· רבי יוסף זונדל הוטנר

סימן רד

סימן רג

ס"ג אמר ואני כמותך בתוך כ"ד כו' הגר"א כ' בשם הר"ן דבתוכ"ד אי"צ כמותך והיכי דאמר כמותך אי"צ תוכ"ד. וכבר הקשה כן המל"מ על הרמב"ם ומביא ראי' מנזיר דהריני כזה ה"ז נזיר כשנזיר עובר לפניו. ולענ"ד נזיר שאני כמו שהוכיחו האחרונים בכ"ד דנזיר נתפס קדושה אגברא ועש"ך סוס"י הסמוך וכן בנדרים כשאומר על החפץ כזה ודאי נתפס גם השני באיסור וכדמסיק שם הרמב"ם בפירוש ע"ש. אבל כשאדם נדר מדבר ואמר אחר ואני כמותך לא שייך כלל בזה כמותך בשביל מה שנדר על החפץ. אלא דבתוכ"ד דואני לחודי' נמי מהני. אנו מתקנין הלשון דהככר ה"ה עלי כמו שהוא עליך. ושפיר הוה התפסה. וא"כ ע"כ צריך גם זה דווקא בתוב"ד. ואע"ג דבתוכ"ד ודאי דגם ואני לחוד נמי מהני. וכמפורש שם ברמב"ם. נראה דנקט כאן כמותך משום דהרמב"ם נחית כאן לפרש דיש בזה חילוק בין נדרים לשבועה דבשבועה ליכא דין התפסה ע"ש. וע' ברמב"ם פ"ב משבועות דמוכח בדבריו דהתפסה בחפץ אע"ג דליכא בשבועה למלקות. מ"מ לאיסורא איתא גם בשבועה והתפסה בגברא אין אפילו איסור בשבועה. וכ"כ הב"י בשי' בסרל"ט ע"ש. (והוא היפוך שי' הר"ן דמחמיר טפי בשבועה בהתפסה דגברא. ומ"מ נראה דאין זה סברות הפוכות. דהר"ן סבירא לי' דבגברא שייך התפסה גם בשבועה מדאו'. והרמב"ם לא ס"ל הא סברא אלא דבגברא לא שייך כלל התפסה. ומשו"ה ס"ל דבככרות דאיתא בנדרים אסור מדרבנן גם בשבועה. אבל בגברא דלא שייך כלל התפסה אין שם אפילו איסור ודוק) וא"כ נראה דאע"ג דגבי נדרים מתקנים לשון כמותך דהוה התפסה בככרות. בשבועות, לאיסורא דרבנן לא מתקנים כלל הלשון. ואין כאן אפי' איסורא דרבנן אבל ואני סתמא גם בלא תיקון משמע שפיר על החפץ. וא"כ אסור גם בשבועה לאיסורא מיהו. ומשום הכי כ' כאן ואני כמותך דליתא כלל בשבועה אפי' לאיסורא. ע"ש ברמב"ם כי ז"ב בכוונתו והמחבר נמשך אחר לשון הרמב"ם. ולהשמיענו דכמותך אינו מגרע. וכמש"כ:

תוכן העניינים

חבל יוסף (חדרי דעה)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה