חבל יוסף (חדרי דעה)· רבי יוסף זונדל הוטנר
סימן עז
ס"א בהגה וכ"ש אם נמלח, הפנימי ולא החיצון בש"ך חולק דבפנימי לא אמרינן אלא איידי דטריד למפלט לא בלע. אבל לא כבולעו כך פולטו. כיון דאינו אצל האש. ולכאו' יש סעד לדבריו מחילוק הרשב"א לעיל סי' ס"ה גבי חוטין של דם דכשפניהם מגולין אצל האש אי"צ חתיכה לצלי. אבל כשהן מובלעין בבשר צריכין חתיכה הרי שהקלנו יותר במה שהוא מגולה אצל האש והפ"ח כ' ראי' להקל מהא דקיי"ל בסע"ו דאין השפוד נאסר אף שהוא בפנים ואין לו שום פליטת דם דלי"ל טריד אלא כבכ"פ ולענ"ד יש לדחות דהרי אף במליחה קיי"ל בסי' ס"ט דאין הכלי נאסר במנוקבת לכו"ע אף דחתיכה שנמלחה והודחה ודאי נאסרת כשהונחה אצל חתיכה בשיעור מליחתו וע"כ דלענין כלי אמרינן טפי דשריק כ"ש די"ל כן בצלי וז"ב. אבל מ"מ נראה דעדיין יש ללמוד משם דלענין כבולעו כך פולטו אי"צ דוקא חמימות אש ממש ממה דמבואר שם דקיי"ל לדידן דאין השפוד אוסר את הבשר אפילו שהה על השפוד לאחר שניטל כבר מהאש. וע"כ דגם לאחר שאינו על האש אמרינן כבכ"פ ואף דכבר פלט הבשר כל דמו [וע' בזה בביאור יותר בדברי הש"ך בסי' כ"ב דכ' בעצמו דכללא הוא דכל שהוא חם להבליע הוא חם גם להפליט. ואיירי שם בהדיא לאחר פליטת ד"ע] ונראה ברור דחום הפנימי דהכא אף שאינו מגולה אל האש ודאי לא גרע מניטל מן האש ודוק: