חבל יוסף (חדרי דעה)· רבי יוסף זונדל הוטנר
סימן סז
ס"א או שפי' ממקומו כ' הש"ך סע"ו סק"ב דהכא דוקא בפי' מחיים כגון שובר מפרקתה כו' ובאמת אנן אסרינן פי' ממקום למקום אפילו לא"ש כגון במולח בכשא"מ בסי' ס"ט ע"ש וצ"ל דהחילוק הוא בין פי' כדרך פליטתו או לא ועש"ך סס"ט סקע"ד ודוק:
ש"ך סק"ו וכ"כ הרמב"ם או יחתוך וימלח ויבשל או יצלה נראה שהבין דאו יצלה קאי ג"כ אחתיכה ומליחה ולא משמע כן דהרי לא אסר בתחילה אלא חי וצ"ע גם בעיקר הסברא דחיתוך ומליחה יתיר אף לבישול וגם בצלי יהי' צריך חיתוך ומליחה ולפי"ז ע"כ דהמליחה עדיף טפי מצלי' הוא תמוה דהרי כבר כ' התו' בדף י"ד וברי"פ כ"צ דודאי ל"ג צלי ממליחה ומעשים בכל יום שמבשלין הכבד אחר צלי' ולא אחר המליחה וכ"כ הפו' בכ"ד ובאמת גם שי' הר"ן בחותך כזית בשר קודם שת"נ צע"ג בזה:
ס"ד בהגה וי"א שמשום זה צריך לקלוף ביה"ש לפי דברי הט"ז משמע דלהי"א אפי' לאחר שתצא נפשה אסור בלא חתי' ומליחה עפמ"ג ולכאורה צ"ע ממשנה מפורשת בביצה כ"ה גבי מסוכנת דלר"ע כזית חי מבית טביחתה ואי צריך מליחה א"כ הא שיעור מליחה כשיעור צלי' ולא מיקל מידי ואין לומר דנ"מ בלי"ל עצים דבפסחים משמע דההיתר שם משום הואיל ואי"צ כלל עצים ואולי דהכא אינו אוסר אלא כ"ק בעלמא לחודה ואח"כ שרי לגמרי וצ"ע: