חבל יוסף (חדרי דעה)· רבי יוסף זונדל הוטנר
סימן סד
ט"ז סק"ח דאינו סותם כיון דלר"א הוא חלב טמא מן התורה פי' ואינו דומה לאייתרא דסותם לב"ב דהתם אינו אלא חומרא. ולענ"ד אפשר דאפי' נימא דבני בבל אוסרים ג"כ מדינא כשי' יש פו' בזה מ"מ חשוב טפי הא דמתירים בני א"י ותנאי קמאי מהא דהתירו ר"י וכה"ג כ' הפו' בכ"ד: סי"ב בהגה ואם לא חטטו אחריו לכו"ע מותר אם נתבשל. זה מפורש בדברי התו' דצ"ז והוכיחו כן מהא דשרי התם ר"י עובדא דבשלו כוליא בחלבה משום דמפסיק קרמא והא איהו אסר גם הלובן דליכא בזה קרמא להפסיק וע"כ דהלובן אינו אוסר בדיעבד ע"ש. וחידוש שלא הזכירום הב"י והאחרונים: ס"כ ואם מלחם ולא הסיר הקרומים כו' יש להקל ע"י קליפה ע' ד"מ דעיקר טעמו דסמך על דברי הרמב"ם דהיקל לגמרי. וע' הה"מ דכ' בלשון הרמב"ם שכ' אפי' גה"נ דהיינו אע"ג דהוא דאו' וא"כ ודאי דמעיקרא לא קאי אקרומי טחול וכוליא דהוא דאו' וכן משמע בסי' ק"ה ע"ש. וא"כ אפשר דאין להקל בהן לדידן ע"י קליפה. ומ"מ בטחול כשהוא שלם יש קולא די"ל דיש בו ס' ע' ט"ז::