חבל יוסף (חדרי דעה)· רבי יוסף זונדל הוטנר
סימן מה
ס"א בהגה ויש מחמירין בניקב או נימוק הב"י תמה ע"ז דמנ"ל דבר זה. ולענ"ד נראה פשוט דס"ל בישוב קושי' התו' דלמה מיבע"ל בש"ס אי הורו בטרפחת לאיסורא דהא ר"ט דהטריף חשיב לה טועה בד"מ כדאיתא בסנהדרין וס"ל דהא דמיבע"ל הכא לאיסורא היינו בניקב או נימוק ואף דניטל ודאי כשר מיבע"ל דלמא בניקב ונמוק מחמירין טפי כמו בטחול וכליות ולא איפשטא ולחומרא. אבל באמת הוא קשה ליישב כן דהא כ' התו' גבי ניקב כיס השתן דטריפה והא דלא חשיב לי' במתניתין לפי שהוא בכלל ניקבו הדקין ע"ש. והנה גבי דקין מבואר בהדיא דנטלה טריפה דהרי אפילו ביתר הטריפו משום שהוא כנטול כמבואר בסמ"ז וא"כ האם דניטל כשר אם נאמר דניקב ונימוק טריפה ע"כ דזה אינו בכלל נקובת הדקין וע"כ הוא טריפות אחרת א"כ ודאי תיקשי למה לא חשיב לה ר"י בהדי שמונה עשר טריפות ולא שייך לתרץ אר"י דבפלוגתא לא מיירי כעין שכ' התו' אברייתא דלוי (לשי' ר"ח דמחלק בין בהמה לעוף דמשו"ה לא חשיב לה לוי ביותר עליהם עוף דלא מיירי בפלוגתא] דהא אדר"י פריך שם ולחשב גלודה ולחשב חרותא ומשני ס"ל כמ"ד כשירה ולא משני עלי' בפלוגתא לא מיירי וא"כ הו"ל למפרך נמי מהא ולשנוי' נמי בכה"ג דס"ל בשירה וע"כ דליתא כלל ולא מטרפינן כלל בהא ומיהו אפ"ל דלא חש לדקדק ולהאריך. ולפי המסקנא לק"מ דהא מסיק בסוגי' דר"י שם בהדיא. דחשיב גם טחול בכלל כל הנקובים. ואף דניטל הטחול כשר. וה"נ י"ל באם דאע"ג דניטל כשר וניקב או נימוק טריפה מ"מ חשיב לה בכלל כל הנקובים כמו שחשוב טחול וצ"ע. ומ"מ נראה ברור בטעמם כמש"כ והנה נ"מ בזה דהנה בעוף קיי"ל לדידן דלא מכשירינן אלא בהפ"מ וכן בנימוק לא מכשירינן ג"כ אלא בהפ"מ. וא"כ אם נמצא נימוק בעוף לכאו' לא מקילינן תרי קולא בהפ"מ כדקיי"ל בכ"ד. אבל לפ"ד אין זה תרי קולי דשניהם מט"א. בפירוש הסוגיא דהורו בטרפחת. וסתרי אהדדי. ואי הא לא הא ושפיר י"ל דאנן סמכינן ארו"פ דמכשירין בכ"ג ועי' ב"י: ועיין כ"מ סופ"ט דשחי' הביא דברי הריב"ש בישוב סוגיא דביהר"ח אין בו משום ריסוק איברים לפי' הרמב"ם. ומוכח מדבריו דאי הוה שייך ריסוק איברים בביהר"ח (דהיינו האם) הוה כל בהמה שילדה צריכה בדיקה בביהר"ח לשי' הרמב"ם. וש"מ ע"כ דנימוק האם טריפה לשי' דודאי ל"ג נתרסק מנימוק וכן לא חשיב הרמב"ם גבי ריסוק אלא טחול וכליות. שנימוק פסול בהם וע"כ דלשי' ג"כ פוסל נימוק באם וצ"ע:
ס"ב ניטלה שלפוחית שמי רגלים נקוין לתוכה כשירה וכ"ה ברא"ש סמ"ה בשם ראב"ן וכ' דאין להוסיף על הטריפות ועוד דכמה ב"א שמר"ג יוצאין תמיד והעידו הרופאים שניטל השלפוחית וחיין ע"ש ולולי שאיני כדאי יש לפקפק בזה ומש"כ דאין להוסיף על הטריפות כ"כ בסמוך בשם התו' דהוא בכלל הדקין ויש ראי' ברורה לדבר זה דע"כ צ"ל כן בהא דהורה ר"ט ניטל האם טריפה ואח"כ חזר בו משום עדותו של תודוס הרופא וע"כ מדחזר משום עדות רופאים דלא הי' לו קבלה מרבותיו הלמ"מ בזה וא"כ היאך הוסיף מעיקרא על הטריפות מעצמו וע"כ דהוה ס"ל דהוא בכלל הדקין וז"ב. גם מה שהביא ראי' מאדם כ"כ התו' ברי"פ דאע"ג דטריפות דאדם ובהמה שוין היכי דיש מקום לחלק אינו שוה וא"כ ה"נ פשוט דיש לחלק דהרי הרא"ש כ' דאינו טריפה משום דמה"ר מתמצין למקומם ויוצאין לחוץ ע"ש וא"כ פשוט די"ל דזה דווקא באדם דהולך בקומה זקופה אבל בבהמה שפיר י"ל דחוזרין לגוף ומטריפין אותה וצע"ג: